¹Und die ganze Versammlung stand auf, und sie führten ihn vor Pilatus.

¹ויקם כל קהלם ויוליכהו אל פילטוס׃

²Sie fingen aber an, ihn zu verklagen und sprachen: Wir haben gefunden, daß dieser das Volk verführt und ihm wehrt, dem Kaiser die Steuern zu zahlen, und behauptet, er sei Christus, der König.

²ויחלו לדבר עליו שטנה לאמר את זה מצאנו מסית את העם ומנע אתו מתת מס אל הקיסר באמרו כי הוא מלך המשיח׃

³Da fragte ihn Pilatus und sprach: Du bist der König der Juden? Er antwortete ihm und sprach: Du sagst es!

³וישאלהו פילטוס לאמר האתה הוא מלך היהודים ויען אתו ויאמר אתה אמרת׃

⁴Da sprach Pilatus zu den Hohenpriestern und dem Volk: Ich finde keine Schuld an diesem Menschen!

⁴ויאמר פילטוס אל ראשי הכהנים ואל המון העם לא מצאתי דבר אשם באיש הזה׃

⁵Sie aber bestanden darauf und sprachen: Er wiegelt das Volk auf, indem er lehrt in ganz Judäa, was er zuerst in Galiläa tat und fortsetzte bis hierher!

⁵והם התאמצו לדבר מדיח הוא את העם בלמדו בכל יהודה החל מן הגליל ועד הנה׃

⁶Als Pilatus das hörte, fragte er, ob der Mensch ein Galiläer sei.

⁶ויהי כשמע פילטוס את שם הגליל וישאל אם הוא איש גלילי׃

⁷Und da er vernahm, daß er aus dem Gebiet des Herodes sei, sandte er ihn hin zu Herodes, der in diesen Tagen ebenfalls zu Jerusalem war.

⁷וכאשר ידע כי מממשלת הורדוס הוא שלחו אל הורדוס אשר היה גם הוא בירושלים בימים האלה׃

⁸Herodes aber freute sich sehr, als er Jesus sah; denn er hätte ihn schon längst gern gesehen, weil er viel von ihm gehört hatte, und er hoffte, ein Zeichen von ihm zu sehen.

⁸וישמח הורדוס עד מאד כראותו את ישוע כי מימים רבים אוה לראת אתו על כי שמע את שמעו ויקו לראת אות אשר יעשה׃

⁹Er legte ihm denn auch viele Fragen vor; aber Jesus gab ihm keine Antwort.

⁹וירב לשאל אותו והוא לא השיב אתו דבר׃

¹⁰Die Hohenpriester aber und die Schriftgelehrten standen da und verklagten ihn heftig.

¹⁰ויעמדו הכהנים הגדולים והסופרים ויתחזקו לדבר עליו שטנה׃

¹¹Und Herodes samt seinen Kriegsleuten verachtete und verspottete ihn, zog ihm ein weißes Kleid an und schickte ihn wieder zu Pilatus.

¹¹ויבז אתו הורדוס עם צבאותיו ויהתל בו וילבש אותו בגד זהורית וישלחהו אל פילטוס׃

¹²An demselben Tage schlossen Pilatus und Herodes Freundschaft miteinander, denn zuvor waren sie einander feind gewesen.

¹²ביום ההוא נהיו פילטוס והורדוס לאהבים יחדו כי מלפנים איבה היתה בינתם׃

¹³Pilatus aber rief die Hohenpriester und die Obersten und das Volk zusammen

¹³ויקרא פילטוס את ראשי הכהנים ואת השרים ואת העם׃

¹⁴und sprach zu ihnen: Ihr habt diesen Menschen zu mir gebracht, als mache er das Volk abtrünnig; und siehe, als ich ihn vor euch verhörte, habe ich an diesem Menschen keine Schuld gefunden, deren ihr ihn anklagt,

¹⁴ויאמר אליהם הבאתם לפני את האיש הזה כמסית את העם והנה אני חקרתיו לעיניכם ולא מצאתי באיש הזה אשמת מאומה מן הדברים אשר אתם טוענים עליו׃

¹⁵aber auch Herodes nicht; denn er hat ihn zu uns zurückgeschickt, und siehe, es ist nichts von ihm verübt worden, was des Todes würdig wäre.

¹⁵וגם הורדוס לא מצא כי שלחתי אתכם אליו והנה אין בו חטא משפט מות׃

¹⁶Darum will ich ihn züchtigen und dann freilassen.

¹⁶על כן איסרנו ואפטרנו׃

¹⁷Er mußte ihnen aber auf das Fest einen freigeben.

¹⁷ועליו היה לפטר להם איש אחד בימי החג׃

¹⁸Da schrie aber der ganze Haufe und sprach: Hinweg mit diesem und gib uns Barabbas frei!

¹⁸ויצעקו כל המונם ויאמרו הסר את זה ופטר לנו את בר אבא׃

¹⁹Der war wegen eines in der Stadt vorgefallenen Aufruhrs und Mordes ins Gefängnis geworfen worden.

¹⁹והוא היה משלך בית האסורים על דבר מרד אשר נהיה בעיר ועל דבר רצח׃

²⁰Da redete ihnen Pilatus noch einmal zu, weil er Jesus freizulassen wünschte.

²⁰ויסף פילטוס לשאת קולו כי חפץ לפטר את ישוע׃

²¹Sie aber riefen dagegen und sprachen: Kreuzige, kreuzige ihn!

²¹והמה צעקו אליו לאמר הצלב אותו הצלב׃

²²Und zum drittenmal sprach er zu ihnen: Was hat dieser denn Böses getan? Ich habe keine des Todes würdige Schuld an ihm gefunden. Darum will ich ihn züchtigen und dann freilassen.

²²ויאמר אליהם פעם שלישית מה אפוא עשה זה רעה כל אשמת מות לא מצאתי בו על כן איסרנו ואפטרנו׃

²³Sie aber hielten an mit lautem Geschrei und forderten, daß er gekreuzigt werde; und ihr und der Hohenpriester Geschrei nahm überhand.

²³ויפצרו בו בקול גדול ויבקשו כי יצלב ויחזק קולם וקול הכהנים הגדולים׃

²⁴Da entschied Pilatus, daß ihre Forderung erfüllt werde,

²⁴ויגזר פילטוס כי תעשה בקשתם׃

²⁵und gab ihnen den frei, welcher eines Aufruhrs und Mordes wegen ins Gefängnis geworfen worden war, den sie begehrten; Jesus aber übergab er ihrem Willen.

²⁵ויפטר להם את המשלך בית האסורים על דבר מרד ורצח את אשר שאלו ואת ישוע מסר לרצונם׃

²⁶Und als sie ihn hinführten, ergriffen sie einen gewissen Simon von Kyrene, der vom Felde kam, und legten ihm das Kreuz auf, damit er es Jesus nachtrage.

²⁶וכאשר הוליכהו משם ויחזיקו באיש אחד הבא מן השדה ושמו שמעון איש קוריני וישימו עליו את הצלב לשאת אחרי ישוע׃

²⁷Es folgte ihm aber eine große Volksmenge, auch Frauen, die ihn beklagten und betrauerten.

²⁷וילכו אחריו המון עם רב והמון נשים והנה ספדות ומקוננות עליו׃

²⁸Da wandte sich Jesus zu ihnen und sprach: Ihr Töchter Jerusalems, weinet nicht über mich; weinet vielmehr über euch selbst und über eure Kinder!

²⁸ויפן ישוע ויאמר אליהן בנות ירושלים אל תבכינה עלי כי אם על נפשכן בכינה ועל בניכן׃

²⁹Denn siehe, es kommen Tage, da man sagen wird: Selig sind die Unfruchtbaren und die Leiber, die nicht geboren, und die Brüste, die nicht gesäugt haben!

²⁹כי הנה ימים באים ואמרו אשרי העקרות ואשרי המעים אשר לא ילדו והשדים אשר לא היניקו׃

³⁰Dann wird man anfangen, zu den Bergen zu sagen: Fallet über uns! und zu den Hügeln: Bedecket uns!

³⁰אז יחלו לאמר אל ההרים נפלו עלינו ואל הגבעות כסונו׃

³¹Denn wenn man das am grünen Holze tut, was wird am dürren geschehen?

³¹כי אם יעשו כזאת בעץ הלח מה יעשה ביבש׃

³²Es wurden aber auch zwei andere hingeführt, Übeltäter, um mit ihm hingerichtet zu werden.

³²וגם שנים אחרים אנשי בליעל מוצאים אתו למות׃

³³Und als sie an den Ort kamen, den man Schädelstätte nennt, kreuzigten sie daselbst ihn und die Übeltäter, den einen zur Rechten, den andern zur Linken.

³³ויהי כאשר באו אל המקום הנקרא גלגלתא ויצלבו אתו שם ואת אנשי הבליעל זה לימינו וזה לשמאלו׃

³⁴Jesus aber sprach: Vater, vergib ihnen, denn sie wissen nicht, was sie tun! Sie teilten aber seine Kleider und warfen das Los.

³⁴ויאמר ישוע אבי סלח להם כי לא ידעו מה הם עשים ויחלקו בגדיו להם ויפילו גורל׃

³⁵Und das Volk stand da und sah zu. Es spotteten aber auch die Obersten und sprachen: Andere hat er gerettet; er rette nun sich selbst, wenn er Christus ist, der Auserwählte Gottes!

³⁵והעם עמד שם וראה וילעגו לו השרים לאמר את אחרים הושיע יושע נא את נפשו אם הוא המשיח בחיר האלהים׃

³⁶Es verspotteten ihn aber auch die Kriegsknechte, indem sie herzutraten, ihm Essig brachten

³⁶ויהתלו בו אנשי הצבא ויגשו ויביאו לו חמץ׃

³⁷und sprachen: Bist du der König der Juden, so rette dich selbst!

³⁷ויאמרו אם אתה הוא מלך היהודים הושע את נפשך׃

³⁸Es stand aber auch eine Inschrift über ihm in griechischer, lateinischer und hebräischer Schrift: Dieser ist der König der Juden.

³⁸וגם מכתב היה ממעל לו בכתב יוני ורומי ועברי זה הוא מלך היהודים׃

³⁹Einer aber der gehängten Übeltäter lästerte ihn und sprach: Bist du der Christus, so rette dich selbst und uns!

³⁹ואחד מאנשי הבליעל התלוים גדפו לאמר הלא אתה המשיח הושע את עצמך ואתנו׃

⁴⁰Der andere aber antwortete, tadelte ihn und sprach: Fürchtest auch du Gott nicht, da du doch in gleichem Gerichte bist?

⁴⁰ויען האחר ויגער בו לאמר האינך ירא את האלהים בהיותך בעצם הענש הזה׃

⁴¹Und wir zwar gerechterweise, denn wir empfangen, was unsere Taten wert sind; dieser aber hat nichts Unrechtes getan!

⁴¹והן אנחנו בו כמשפט כי לקחנו כפי מעשינו אבל זה לא עשה מאומה רע׃

⁴²Und er sprach zu Jesus: Herr, gedenke meiner, wenn du zu deiner Königswürde kommst!

⁴²ויאמר אל ישוע זכרני נא אדני בבאך במלכותך׃

⁴³Und Jesus sprach zu ihm: Wahrlich, ich sage dir, heute wirst du mit mir im Paradiese sein!

⁴³ויאמר ישוע אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן עדן׃

⁴⁴Es war aber um die sechste Stunde, und eine Finsternis kam über das ganze Land bis zur neunten Stunde.

⁴⁴ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃

⁴⁵Und die Sonne wurde verfinstert, und der Vorhang im Tempel riß mitten entzwei.

⁴⁵ויחשך השמש ותקרע פרכת ההיכל לשנים קרעים׃

⁴⁶Und Jesus rief mit lauter Stimme und sprach: Vater, in deine Hände befehle ich meinen Geist! Und als er das gesagt hatte, verschied er.

⁴⁶ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אפקיד רוחי ובאמרו זאת נפח נפשו׃

⁴⁷Als aber der Hauptmann sah, was geschah, pries er Gott und sprach: Wahrlich, dieser Mensch war gerecht!

⁴⁷וירא שר המאה את אשר נהיתה ויתן כבוד לאלהים לאמר אכן האיש הזה צדיק היה׃

⁴⁸Und die ganze Volksmenge, die herbeigekommen war zu diesem Schauspiel, als sie sah, was geschah, schlug sich an die Brust und kehrte um.

⁴⁸וכל המון העם אשר התאספו יחד למראה הזה בהביטם אל כל אשר נעשה תופפו על לבביהם וישובו׃

⁴⁹Es standen aber alle seine Bekannten von ferne und die Frauen, die ihm von Galiläa her nachgefolgt waren, und sahen dies.

⁴⁹וכל מידעיו עמדו מרחוק וגם הנשים אשר הלכו אתו מן הגליל ועיניהן ראות את אלה׃

⁵⁰Und siehe, ein Mann namens Joseph, der ein Ratsherr war, ein guter und gerechter Mann

⁵⁰והנה איש ושמו יוסף והוא מן היעצים איש טוב וצדיק מן הרמתים עיר היהודים׃

⁵¹(der ihrem Rat und Tun nicht beigestimmt hatte) von Arimathia, einer Stadt der Juden, der auf das Reich Gottes wartete,

⁵¹אשר לא הסכים לעצתם ולפעלם ומחכה גם הוא למלכות האלהים׃

⁵²dieser ging zu Pilatus und bat um den Leib Jesu

⁵²ויגש אל פילטוס וישאל ממנו את גוית ישוע׃

⁵³und nahm ihn herab, wickelte ihn in Leinwand und legte ihn in eine ausgehauene Gruft, worin noch niemand gelegen hatte.

⁵³ויורד אתה ויכרכה בסדינים וישימה בקבר חצוב בסלע אשר עדן לא הושם בו אדם׃

⁵⁴Und es war Rüsttag, und der Sabbat brach an.

⁵⁴ויום ערב שבת היה והשבת הגיעה׃

⁵⁵Die Frauen aber, die mit ihm aus Galiläa gekommen waren, gaben ihm das Geleite und sahen sich die Gruft an und wie sein Leib hineingelegt wurde.

⁵⁵ותלכנה אחריו מן הנשים אשר באו אתו מן הגליל ותחזינה את הקבר ואת אשר הושם בו גויתו׃

⁵⁶Dann kehrten sie zurück und bereiteten Spezereien und Salben; am Sabbat aber ruhten sie nach dem Gesetz.

⁵⁶ואחרי שובן הכינו סמים ומרקחות ובשבת שבתו כפי המצוה׃