¹Da sprach Jesus zum Volk und zu seinen Jüngern:

¹אז ידבר ישוע אל המון העם ואל תלמידיו לאמר׃

²Die Schriftgelehrten und Pharisäer haben sich auf Moses Stuhl gesetzt.

²על כסא משה ישבו הסופרים והפרושים׃

³Alles nun, was sie euch sagen, das tut und haltet; aber nach ihren Werken tut nicht; denn sie sagen es wohl, tun es aber nicht.

³לכן כל אשר יאמרו לכם תשמרו לעשות אך כמעשיהם לא תעשו כי אמרים הם ואינם עשים׃

⁴Sie binden aber schwere und kaum erträgliche Bürden und legen sie den Menschen auf die Schultern; sie selbst aber wollen sie nicht mit einem Finger berühren.

⁴כי אסרים משאת כבדים ועמסים על שכם האנשים ולא יאבו להניעם אף באצבעם׃

⁵Alle ihre Werke aber tun sie, um von den Leuten gesehen zu werden. Sie machen ihre Denkzettel breit und die Säume an ihren Kleidern groß

⁵ועשים את כל מעשיהם להראות בהם לבני אדם כי מרחיבים את תפליהם ומגדילים את ציציותיהם׃

⁶und lieben den obersten Platz bei den Mahlzeiten und den Vorsitz in den Synagogen

⁶ואהבים את הסבת הראש בסעודות ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות׃

⁷und die Begrüßungen auf den Märkten und wenn sie von den Leuten Rabbi genannt werden!

⁷ואת שאלות שלומם בשוקים ואת אשר יקראו להם בני האדם רבי רבי׃

⁸Ihr aber sollt euch nicht Rabbi nennen lassen, denn einer ist euer Meister, Christus; ihr aber seid alle Brüder.

⁸אולם אתם אל תקראו רבי כי אחד הוא רבכם המשיח ואתם אחים כלכם׃

⁹Nennet auch niemand auf Erden euren Vater; denn einer ist euer Vater, der himmlische.

⁹ואל תקראו אב לאיש מכם על האדמה כי אחד הוא אביכם אשר בשמים׃

¹⁰Auch sollt ihr euch nicht Lehrer nennen lassen; denn einer ist euer Lehrer, Christus.

¹⁰גם אל תקראו מנהיגים כי אחד הוא מנהיגכם המשיח׃

¹¹Der Größte aber unter euch soll euer Diener sein.

¹¹והגדול בכם יהי לכם למשרת׃

¹²Wer sich aber selbst erhöht, der wird erniedrigt werden, und wer sich selbst erniedrigt, der wird erhöht werden.

¹²כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃

¹³Aber wehe euch, Schriftgelehrte und Pharisäer, ihr Heuchler, daß ihr das Himmelreich vor den Menschen zuschließet! Ihr selbst geht nicht hinein, und die hinein wollen, die laßt ihr nicht hinein.

¹³אך אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סגרים אתם לפני האדם את מלכות השמים הן אתם לא תבאו בה ואת הבאים לא תניחו לבוא׃

¹⁴Wehe euch, Schriftgelehrte und Pharisäer, ihr Heuchler, daß ihr der Witwen Häuser fresset und zum Schein lange betet. Darum werdet ihr ein schwereres Gericht empfangen!

¹⁴אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בלעים אתם את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עין תחת זאת משפט על יתר תקחו׃

¹⁵Wehe euch, Schriftgelehrte und Pharisäer, ihr Heuchler, daß ihr Meer und Land durchziehet, um einen einzigen Judengenossen zu machen, und wenn er es geworden ist, macht ihr ein Kind der Hölle aus ihm, zwiefältig mehr, als ihr seid!

¹⁵אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סובבים אתם בים וביבשה למען גיר גר אחד וכי יתגיר תעשו אותו לבן גיהנם כפלים יותר מכם׃

¹⁶Wehe euch, ihr blinden Führer, die ihr saget: Wer beim Tempel schwört, das gilt nichts; wer aber beim Gold des Tempels schwört, der ist gebunden.

¹⁶אוי לכם מנהלים עורים האמרים הנשבע בהיכל אין זאת מאומה והנשבע בזהב ההיכל יאשם׃

¹⁷Ihr Narren und Blinde, was ist denn größer, das Gold oder der Tempel, der das Gold heiligt?

¹⁷אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הזהב או ההיכל המקדש את הזהב׃

¹⁸Und: Wer beim Brandopferaltar schwört, das gilt nichts; wer aber beim Opfer schwört, welches darauf liegt, der ist gebunden.

¹⁸ואמרתם הנשבע במזבח אין מאומה והנשבע בקרבן אשר עליו יאשם׃

¹⁹Ihr Blinden! Was ist denn größer, das Opfer oder der Brandopferaltar, der das Opfer heiligt?

¹⁹אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הקרבן או המזבח המקדש את הקרבן׃

²⁰Darum, wer beim Altar schwört, der schwört bei ihm und bei allem, was darauf ist.

²⁰לכן הנשבע במזבח נשבע בו ובכל אשר עליו׃

²¹Und wer beim Tempel schwört, der schwört bei ihm und bei dem, der darin wohnt.

²¹והנשבע בהיכל נשבע בו ובשוכן בתוכו׃

²²Und wer beim Himmel schwört, der schwört bei dem Throne Gottes und bei dem, der darauf sitzt.

²²והנשבע בשמים נשבע בכסא אלהים ובישב עליו׃

²³Wehe euch, Schriftgelehrte und Pharisäer, ihr Heuchler, daß ihr die Minze und den Anis und den Kümmel verzehntet und das Wichtigere im Gesetz vernachlässiget, nämlich das Gericht und das Erbarmen und den Glauben! Dies sollte man tun und jenes nicht lassen.

²³אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מעשרים אתם את המנתא ואת השבת ואת הכמן ותניחו את החמורות בתורה את המשפט ואת החסד ואת האמונה והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה׃

²⁴Ihr blinden Führer, die ihr Mücken seihet und Kamele verschlucket!

²⁴מנהלים עורים המסננים את היתוש ובלעים את הגמל׃

²⁵Wehe euch, Schriftgelehrte und Pharisäer, ihr Heuchler, daß ihr das Äußere des Bechers und der Schüssel reiniget; inwendig aber sind sie voller Raub und Unmäßigkeit!

²⁵אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מטהרים אתם פני הכוס והקערה מחוץ ותוכן מלא גזל ופריצות׃

²⁶Du blinder Pharisäer, reinige zuerst das Inwendige des Bechers und der Schüssel, damit auch das Äußere rein werde!

²⁶פרוש עור טהר בראשונה את תוך הכוס למען תטהר גם מחוץ׃

²⁷Wehe euch, Schriftgelehrte und Pharisäer, ihr Heuchler, daß ihr getünchten Gräbern gleichet, welche auswendig zwar schön scheinen, inwendig aber voller Totengebeine und allen Unrats sind!

²⁷אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי דמים אתם לקברים המסידים הנראים נאים מחוץ ותוכם מלא עצמות מתים וכל טמאה׃

²⁸So erscheinet auch ihr äußerlich vor den Menschen als gerecht, inwendig aber seid ihr voller Heuchelei und Gesetzwidrigkeit.

²⁸ככה גם אתם מחוץ נראים כצדיקים אל בני אדם ותוככם מלא חנפה ואון׃

²⁹Wehe euch, Schriftgelehrte und Pharisäer, ihr Heuchler, daß ihr die Gräber der Propheten bauet und die Denkmäler der Gerechten schmücket

²⁹אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בונים אתם את קברי הנביאים ותיפו את מצבות קברות הצדיקים׃

³⁰und saget: Hätten wir in den Tagen unsrer Väter gelebt, wir hätten uns nicht mit ihnen des Blutes der Propheten schuldig gemacht.

³⁰ואמרתם אם היינו בימי אבותינו לא היתה ידנו עמהם לשפך דם הנביאים׃

³¹So gebt ihr ja über euch selbst das Zeugnis, daß ihr Söhne der Prophetenmörder seid.

³¹ובכן תעידו על נפשכם כי בנים אתם לרוצחי הנביאים׃

³²Ja, machet nur das Maß eurer Väter voll!

³²אף אתם מלאו סאת אבותיכם׃

³³Ihr Schlangen! Ihr Otterngezüchte! Wie wollt ihr dem Gerichte der Hölle entgehen?

³³נחשים אתם ילדי הצפעונים איכה תמלטו מדין גיהנם׃

³⁴Darum, siehe, ich sende zu euch Propheten und Weise und Schriftgelehrte; und etliche von ihnen werdet ihr töten und kreuzigen, und etliche werdet ihr in euren Synagogen geißeln und sie verfolgen von einer Stadt zur andern;

³⁴לכן הנני שלח לכם נביאים וחכמים וסופרים ומהם תהרגו ותצלבו ומהם תכו בשוטים בבתי כנסיותיכם ותרדפום מעיר לעיר׃

³⁵auf daß über euch komme alles gerechte Blut, das auf Erden vergossen worden ist, vom Blute Abels, des Gerechten, an bis auf das Blut Zacharias, des Sohnes Barachias, welchen ihr zwischen dem Tempel und dem Altar getötet habt.

³⁵למען יבא עליכם כל דם נקי הנשפך בארץ מדם הבל הצדיק עד דם זכריה בן ברכיה אשר רצחתם אותו בין ההיכל ולמזבח׃

³⁶Wahrlich, ich sage euch, dies alles wird über dieses Geschlecht kommen.

³⁶אמן אמר אני לכם בא יבא כל אלה על הדור הזה׃

³⁷Jerusalem, Jerusalem, die du tötest die Propheten und steinigst, die zu dir gesandt sind! Wie oft habe ich deine Kinder sammeln wollen, wie eine Henne ihre Küchlein unter die Flügel sammelt, aber ihr habt nicht gewollt!

³⁷ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את השלוחים אליה כמה פעמים רציתי לקבץ את בניך כתרנגלת המקבצת את אפרחיה תחת כנפיה ולא אביתם׃

³⁸Siehe, euer Haus wird euch öde gelassen werden;

³⁸הנה ביתכם יעזב לכם שמם׃

³⁹denn ich sage euch: Ihr werdet mich von jetzt an nicht mehr sehen, bis ihr sprechen werdet: Gelobt sei, der da kommt im Namen des Herrn!

³⁹כי אני אמר לכם ראה לא תראוני מעתה עד אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה׃