¹Dann wird das Himmelreich zehn Jungfrauen gleich sein, die ihre Lampen nahmen und dem Bräutigam entgegengingen.

¹אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן׃

²Fünf von ihnen aber waren töricht und fünf klug.

²חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות׃

³Die törichten nahmen zwar ihre Lampen, aber sie nahmen kein Öl mit sich.

³הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן׃

⁴Die klugen aber nahmen Öl in ihren Gefäßen, samt ihren Lampen.

⁴והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן׃

⁵Als nun der Bräutigam verzog, wurden sie alle schläfrig und schliefen ein.

⁵וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה׃

⁶Um Mitternacht aber entstand ein Geschrei: Siehe, der Bräutigam kommt! Gehet aus, ihm entgegen!

⁶ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו׃

⁷Da erwachten alle jene Jungfrauen und rüsteten ihre Lampen.

⁷אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן׃

⁸Die törichten aber sprachen zu den klugen: Gebt uns von eurem Öl; denn unsre Lampen erlöschen!

⁸ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו׃

⁹Aber die klugen antworteten und sprachen: Niemals! Es würde nicht reichen für uns und für euch! Gehet vielmehr hin zu den Krämern und kaufet für euch selbst!

⁹ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן׃

¹⁰Während sie aber hingingen, um zu kaufen, kam der Bräutigam; und die bereit waren, gingen mit ihm hinein zur Hochzeit; und die Tür wurde verschlossen.

¹⁰ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת׃

¹¹Hernach kommen auch die übrigen Jungfrauen und sagen: Herr, Herr, tue uns auf!

¹¹ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו׃

¹²Er aber antwortete und sprach: Wahrlich, ich sage euch, ich kenne euch nicht!

¹²ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן׃

¹³Darum wachet; denn ihr wisset weder den Tag noch die Stunde!

¹³לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם׃

¹⁴Denn es ist wie bei einem Menschen, der verreisen wollte, seine Knechte rief und ihnen seine Güter übergab;

¹⁴כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו׃

¹⁵dem einen gab er fünf Talente, dem andern zwei, dem dritten eins, einem jeden nach seiner Kraft, und reiste ab.

¹⁵ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם׃

¹⁶Da ging der, welcher die fünf Talente empfangen, hin und handelte mit ihnen und gewann fünf andere.

¹⁶וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות׃

¹⁷Desgleichen, der die zwei Talente empfangen, gewann auch zwei andere.

¹⁷וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות׃

¹⁸Der aber das eine empfangen hatte, ging hin, grub die Erde auf und verbarg das Geld seines Herrn.

¹⁸אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו׃

¹⁹Nach langer Zeit kommt der Herr dieser Knechte und hält Abrechnung mit ihnen.

¹⁹ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם׃

²⁰Da trat der hinzu, der die fünf Talente empfangen, brachte noch fünf andere Talente herzu und sprach: Herr, du hast mir fünf Talente übergeben; siehe, ich habe damit fünf andere gewonnen.

²⁰ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן׃

²¹Sein Herr spricht zu ihm: Gut, du braver und treuer Knecht! Du bist über wenigem treu gewesen, ich will dich über vieles setzen; gehe ein zu deines Herrn Freude!

²¹ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃

²²Da trat auch der hinzu, welcher die zwei Talente empfangen hatte, und sprach: Herr, du hast mir zwei Talente übergeben; siehe, ich habe zwei andere Talente gewonnen.

²²ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן׃

²³Sein Herr spricht zu ihm: Gut, du braver und treuer Knecht! Du bist über wenigem treu gewesen, ich will dich über vieles setzen; gehe ein zu deines Herrn Freude!

²³ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃

²⁴Da trat auch der hinzu, der das eine Talent empfangen, und sprach: Herr, ich wußte, daß du ein harter Mann bist; du erntest, wo du nicht gesät, und sammelst, wo du nicht ausgestreut hast;

²⁴ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃

²⁵und ich fürchtete mich, ging hin und verbarg dein Talent in der Erde. Siehe, da hast du das Deine!

²⁵ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך׃

²⁶Aber sein Herr antwortete und sprach zu ihm: Du böser und fauler Knecht! Wußtest du, daß ich ernte, wo ich nicht gesät, und sammle, wo ich nicht ausgestreut habe?

²⁶ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי׃

²⁷Dann hättest du mein Geld den Wechslern bringen sollen, so hätte ich bei meinem Kommen das Meine mit Zinsen zurückerhalten.

²⁷לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית׃

²⁸Darum nehmet ihm das Talent weg und gebet es dem, der die zehn Talente hat!

²⁸על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים׃

²⁹Denn wer da hat, dem wird gegeben werden, damit er Überfluß habe; von dem aber, der nicht hat, wird auch das genommen werden, was er hat.

²⁹כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו׃

³⁰Und den unnützen Knecht werfet hinaus in die äußerste Finsternis. Dort wird das Heulen und Zähneknirschen sein.

³⁰ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃

³¹Wenn aber des Menschen Sohn in seiner Herrlichkeit kommen wird und alle heiligen Engel mit ihm, dann wird er sitzen auf dem Throne seiner Herrlichkeit;

³¹והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו׃

³²und vor ihm werden alle Völker versammelt werden, und er wird sie voneinander scheiden, wie ein Hirt die Schafe von den Böcken scheidet,

³²ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים׃

³³und er wird die Schafe zu seiner Rechten stellen, die Böcke aber zu seiner Linken.

³³והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו׃

³⁴Dann wird der König denen zu seiner Rechten sagen: Kommet her, ihr Gesegneten meines Vaters, ererbet das Reich, das euch bereitet ist seit Grundlegung der Welt!

³⁴אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם׃

³⁵Denn ich bin hungrig gewesen, und ihr habt mich gespeist; ich bin durstig gewesen, und ihr habt mich getränkt; ich bin ein Fremdling gewesen, und ihr habt mich beherbergt;

³⁵כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני׃

³⁶ich bin nackt gewesen, und ihr habt mich bekleidet; ich bin krank gewesen, und ihr habt mich besucht; ich bin gefangen gewesen, und ihr seid zu mir gekommen.

³⁶ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי׃

³⁷Dann werden ihm die Gerechten antworten und sagen: Herr, wann haben wir dich hungrig gesehen und haben dich gespeist, oder durstig und haben dich getränkt?

³⁷וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך׃

³⁸Wann haben wir dich als Fremdling gesehen und haben dich beherbergt, oder nackt und haben dich bekleidet?

³⁸ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך׃

³⁹Wann haben wir dich krank gesehen, oder im Gefängnis, und sind zu dir gekommen?

³⁹ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך׃

⁴⁰Und der König wird ihnen antworten und sagen: Wahrlich, ich sage euch, insofern ihr es getan habt einem dieser meiner geringsten Brüder, habt ihr es mir getan!

⁴⁰והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם׃

⁴¹Dann wird er auch denen zur Linken sagen: Gehet hinweg von mir, ihr Verfluchten, in das ewige Feuer, das bereitet ist dem Teufel und seinen Engeln!

⁴¹ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו׃

⁴²Denn ich bin hungrig gewesen, und ihr habt mich nicht gespeist; ich bin durstig gewesen, und ihr habt mich nicht getränkt;

⁴²כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי׃

⁴³ich bin ein Fremdling gewesen, und ihr habt mich nicht beherbergt; nackt, und ihr habt mich nicht bekleidet; krank und gefangen, und ihr habt mich nicht besucht!

⁴³גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי׃

⁴⁴Dann werden auch sie ihm antworten und sagen: Herr, wann haben wir dich hungrig oder durstig oder als Fremdling oder nackt oder krank oder gefangen gesehen und haben dir nicht gedient?

⁴⁴וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך׃

⁴⁵Dann wird er ihnen antworten: Wahrlich, ich sage euch, insofern ihr es nicht getan habt einem dieser Geringsten, habt ihr es mir auch nicht getan!

⁴⁵אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם׃

⁴⁶Und sie werden in die ewige Pein gehen, die Gerechten aber in das ewige Leben.

⁴⁶וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם׃