¹Und es begab sich, als Jesus alle diese Reden beendet hatte, sprach er zu seinen Jüngern:

¹ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו׃

²Ihr wißt, daß in zwei Tagen das Passah ist; dann wird des Menschen Sohn überantwortet, damit er gekreuzigt werde.

²אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב׃

³Da versammelten sich die Hohenpriester und die Schriftgelehrten und die Ältesten des Volkes im Hofe des obersten Priesters, der Kajaphas hieß.

³ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא׃

⁴Und sie hielten miteinander Rat, wie sie Jesus mit List greifen und töten könnten.

⁴ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו׃

⁵Sie sprachen aber: Nicht am Fest, damit kein Aufruhr unter dem Volk entsteht!

⁵ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃

⁶Als nun Jesus zu Bethanien im Hause Simons des Aussätzigen war,

⁶ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע׃

⁷trat ein Weib zu ihm mit einer alabasternen Flasche voll kostbarer Salbe und goß sie auf sein Haupt, während er zu Tische saß.

⁷ותקרב אליו אשה ובידה פך שמן יקר מאד ותצק על ראשו בהסבו על השלחן׃

⁸Als das seine Jünger sahen, wurden sie entrüstet und sprachen: Wozu diese Verschwendung?

⁸ויראו התלמידים ויתרעמו לאמר על מה האבוד הזה׃

⁹Man hätte das teuer verkaufen und den Armen geben können!

⁹כי השמן הזה היה ראוי להמכר במחיר רב ולתתו לעניים׃

¹⁰Da es aber Jesus merkte, sprach er zu ihnen: Warum bekümmert ihr das Weib? Sie hat doch ein gutes Werk an mir getan!

¹⁰וידע ישוע ויאמר אליהם למה תוגו את האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי׃

¹¹Denn die Armen habt ihr allezeit bei euch, mich aber habt ihr nicht allezeit!

¹¹כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד׃

¹²Damit, daß sie diese Salbe auf meinen Leib goß, hat sie mich zum Begräbnis gerüstet.

¹²כי אשר שפכה את השמן הזה על גופי לחנט אותי עשתה זאת׃

¹³Wahrlich, ich sage euch: Wo immer dieses Evangelium gepredigt wird in der ganzen Welt, da wird man auch sagen, was diese getan hat, zu ihrem Gedächtnis!

¹³אמן אמר אני לכם באשר תקרא הבשורה הזאת בכל העולם גם את אשר היא עשתה יספר לזכרון לה׃

¹⁴Da ging einer der Zwölf, namens Judas Ischariot, hin zu den Hohenpriestern

¹⁴וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים׃

¹⁵und sprach: Was wollt ihr mir geben, wenn ich ihn euch verrate? Und sie wogen ihm dreißig Silberlinge dar.

¹⁵ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף׃

¹⁶Und von da an suchte er eine gute Gelegenheit, ihn zu verraten.

¹⁶ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו׃

¹⁷Am ersten Tage nun der ungesäuerten Brote traten die Jünger zu Jesus und sprachen zu ihm: Wo willst du, daß wir dir das Passahmahl zu essen bereiten?

¹⁷ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל ישוע לאמר באי זה מקום תחפץ כי נכין לך לאכל את הפסח׃

¹⁸Und er sprach: Gehet hin in die Stadt zu dem und dem und sprechet zu ihm: Der Meister läßt dir sagen: Meine Zeit ist nahe; bei dir will ich mit meinen Jüngern das Passah halten!

¹⁸ויאמר לכו העירה אל פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר הרב עתי קרובה היא ובביתך אעשה את הפסח עם תלמידי׃

¹⁹Und die Jünger taten, wie Jesus ihnen befohlen, und bereiteten das Passah.

¹⁹ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את הפסח׃

²⁰Als es nun Abend geworden, setzte er sich mit den zwölf Jüngern zu Tische.

²⁰ויהי בערב ויסב עם שנים העשר׃

²¹Und während sie aßen, sprach er: Wahrlich, ich sage euch: Einer von euch wird mich verraten!

²¹ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני׃

²²Da wurden sie sehr betrübt und fingen an, einer nach dem andern, ihn zu fragen: Herr, doch nicht ich?

²²ויתעצבו מאד ויחלו איש ואיש לאמר לו האנכי הוא אדני׃

²³Er antwortete aber und sprach: Der mit mir die Hand in die Schüssel taucht, der wird mich verraten.

²³ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני׃

²⁴Des Menschen Sohn geht zwar dahin, wie von ihm geschrieben steht; aber wehe dem Menschen, durch welchen des Menschen Sohn verraten wird! Es wäre diesem Menschen besser, daß er nicht geboren wäre.

²⁴הן בן האדם הלוך ילך לו ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא אם לא נולד׃

²⁵Da antwortete Judas, der ihn verriet, und sprach: Rabbi, doch nicht ich? Er spricht zu ihm: Du hast es gesagt!

²⁵ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת׃

²⁶Als sie nun aßen, nahm Jesus das Brot, dankte, brach es, gab es den Jüngern und sprach: Nehmet, esset! Das ist mein Leib.

²⁶ובאכלם ויקח ישוע את הלחם ויברך ויבצע ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי׃

²⁷Und er nahm den Kelch, dankte, gab ihnen denselben und sprach: Trinket alle daraus!

²⁷ויקח את הכוס ויברך ויתן להם לאמר שתו ממנה כלכם׃

²⁸Denn das ist mein Blut des Bundes, welches für viele vergossen wird zur Vergebung der Sünden!

²⁸כי זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים׃

²⁹Ich sage euch aber, ich werde von jetzt an von diesem Gewächs des Weinstocks nicht mehr trinken, bis zu jenem Tage, da ich es neu mit euch trinken werde im Reiche meines Vaters.

²⁹ואני אמר לכם כי מעתה שתה לא אשתה מתנובת הגפן הזאת עד היום ההוא אשר אשתה אתה עמכם חדשה במלכות אבי׃

³⁰Und nachdem sie den Lobgesang gesungen hatten, gingen sie hinaus an den Ölberg.

³⁰ויהי אחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃

³¹Da spricht Jesus zu ihnen: Ihr werdet euch in dieser Nacht alle an mir ärgern; denn es steht geschrieben: «Ich werde den Hirten schlagen, und die Schafe der Herde werden sich zerstreuen.»

³¹אז אמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃

³²Wenn ich aber auferstanden sein werde, will ich euch nach Galiläa vorangehen.

³²ואחרי קומי אלך לפניכם הגלילה׃

³³Da antwortete Petrus und sprach zu ihm: Wenn sich auch alle an dir ärgern, so werde doch ich mich niemals ärgern!

³³ויען פטרוס ויאמר לו גם כי יכשלו בך כלם אני לעולם לא אכשל׃

³⁴Jesus spricht zu ihm: Wahrlich, ich sage dir, in dieser Nacht, ehe der Hahn kräht, wirst du mich dreimal verleugnen!

³⁴ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים׃

³⁵Petrus spricht zu ihm: Und wenn ich auch mit dir sterben müßte, werde ich dich nicht verleugnen! Gleicherweise sprachen auch alle Jünger.

³⁵ויאמר אליו פטרוס גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כל התלמידים׃

³⁶Da kommt Jesus mit ihnen in ein Gut, namens Gethsemane. Und er spricht zu den Jüngern: Setzet euch hier, während ich dorthin gehe und bete.

³⁶אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם פה עד אשר אלך שמה והתפללתי׃

³⁷Und er nahm zu sich Petrus und die zwei Söhne des Zebedäus und fing an, betrübt zu werden, und ihm graute sehr.

³⁷ויקח אתו את פטרוס ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג׃

³⁸Da spricht er zu ihnen: Meine Seele ist tiefbetrübt bis zum Tod! Bleibet hier und wachet mit mir!

³⁸ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי׃

³⁹Und er ging ein wenig vorwärts, warf sich auf sein Angesicht, betete und sprach: Mein Vater! Ist es möglich, so gehe dieser Kelch an mir vorüber; doch nicht, wie ich will, sondern wie du willst!

³⁹וילך מעט האלה ויפל על פניו ויתפלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך׃

⁴⁰Und er kommt zu den Jüngern und findet sie schlafend und spricht zu Petrus: Könnt ihr also nicht eine Stunde mit mir wachen?

⁴⁰ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת׃

⁴¹Wachet und betet, damit ihr nicht in Anfechtung fallet! Der Geist ist willig; aber das Fleisch ist schwach.

⁴¹שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר הוא רפה׃

⁴²Wiederum zum zweitenmal, ging er hin, betete und sprach: Mein Vater, wenn dieser Kelch nicht an mir vorübergehen kann, ohne daß ich ihn trinke, so geschehe dein Wille!

⁴²ויוסף ללכת לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם לא תוכל הכוס הזאת לעבר ממני מבלי שתותי אתה יהי כרצונך׃

⁴³Und er kommt und findet sie abermals schlafend; denn die Augen waren ihnen schwer geworden.

⁴³ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם היו כבדות׃

⁴⁴Und er ließ sie, ging wieder hin, betete zum drittenmal und sprach dieselben Worte.

⁴⁴ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד הפעם כדבר הזה׃

⁴⁵Da kommt er zu seinen Jüngern und spricht zu ihnen: Schlaft ihr noch immer und ruhet? Siehe, die Stunde ist nahe, und des Menschen Sohn wird in die Hände der Sünder überliefert!

⁴⁵ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים׃

⁴⁶Stehet auf, laßt uns gehen! Siehe, der mich verrät, ist nahe!

⁴⁶קומו ונלכה הנה הלך וקרב המסר אותי׃

⁴⁷Und während er noch redete, siehe, da kam Judas, einer der Zwölf, und mit ihm eine große Schar mit Schwertern und Stöcken, von den Hohenpriestern und Ältesten des Volkes her.

⁴⁷עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם׃

⁴⁸Der ihn aber verriet, hatte ihnen ein Zeichen gegeben und gesagt: Welchen ich küssen werde, der ist's, den ergreifet!

⁴⁸והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו׃

⁴⁹Und alsbald trat er zu Jesus und sprach: Sei gegrüßt, Rabbi, und küßte ihn.

⁴⁹ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו׃

⁵⁰Jesus aber sprach zu ihm: Freund, wozu bist du hier? Da traten sie hinzu, legten Hand an Jesus und nahmen ihn fest.

⁵⁰ויאמר אליו ישוע רעי על מה באת ויגשו וישלחו את ידיהם בישוע ויתפשו אתו׃

⁵¹Und siehe, einer von denen, die bei Jesus waren, streckte die Hand aus, zog sein Schwert und schlug den Knecht des Hohenpriesters und hieb ihm ein Ohr ab.

⁵¹והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃

⁵²Da sprach Jesus zu ihm: Stecke dein Schwert an seinen Ort! Denn alle, die das Schwert ergreifen, werden durch das Schwert umkommen.

⁵²ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו׃

⁵³Oder meinst du, ich könnte nicht meinen Vater bitten, und er würde mir noch jetzt mehr als zwölf Legionen Engel schicken?

⁵³או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים׃

⁵⁴Wie würden dann aber die Schriften erfüllt, daß es so kommen muß?

⁵⁴ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה׃

⁵⁵In jener Stunde sprach Jesus zu der Schar: Wie gegen einen Mörder seid ihr ausgezogen mit Schwertern und Stöcken, mich zu ergreifen! Täglich bin ich bei euch lehrend im Tempel gesessen, und ihr habt mich nicht ergriffen.

⁵⁵בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כעל פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ויום יום הייתי ישב ומלמד אצלכם במקדש ולא החזקתם בי׃

⁵⁶Das alles aber ist geschehen, damit die Schriften der Propheten erfüllt würden. Da verließen ihn alle Jünger und flohen.

⁵⁶וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו׃

⁵⁷Die aber Jesus festgenommen hatten, führten ihn ab zu dem Hohenpriester Kajaphas, wo die Schriftgelehrten und die Ältesten versammelt waren.

⁵⁷והאנשים אשר תפשו את ישוע הוליכהו אל קיפא הכהן הגדול אשר נקהלו שם הסופרים והזקנים׃

⁵⁸Petrus aber folgte ihnen von ferne, bis zum Hof des Hohenpriesters. Und er ging hinein und setzte sich zu den Dienern, um den Ausgang der Sache zu sehen.

⁵⁸ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול ויבא פנימה וישב לו אצל המשרתים לראות את אחרית הדבר׃

⁵⁹Aber die Hohenpriester und die Ältesten und der ganze Rat suchten falsches Zeugnis wider Jesus, um ihn zum Tode zu bringen.

⁵⁹והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו׃

⁶⁰Aber sie fanden keins, obgleich viele falsche Zeugen herzukamen.

⁶⁰ואף בעמד שם עדי שקר רבים לא מצאו ובאחרונה נגשו שני עדי שקר׃

⁶¹Zuletzt aber kamen zwei und sprachen: Dieser hat gesagt: Ich kann den Tempel Gottes zerstören und ihn in drei Tagen aufbauen.

⁶¹ויאמרו זה אמר יש ביכלתי להרס את היכל האלהים ולשוב לבנותו בשלשת ימים׃

⁶²Und der Hohepriester stand auf und sprach zu ihm: Antwortest du nichts auf das, was diese wider dich zeugen?

⁶²ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו האינך משיב דבר על אשר ענו בך אלה׃

⁶³Jesus aber schwieg. Und der Hohepriester sprach zu ihm: Ich beschwöre dich bei dem lebendigen Gott, daß du uns sagest, ob du der Christus, der Sohn Gottes bist!

⁶³וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים׃

⁶⁴Jesus spricht zu ihm: Du hast es gesagt! Überdies sage ich euch: Von jetzt an werdet ihr des Menschen Sohn sitzen sehen zur Rechten der Kraft und kommen auf den Wolken des Himmels!

⁶⁴ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃

⁶⁵Da zerriß der Hohepriester seine Kleider und sprach: Er hat gelästert! Was bedürfen wir weiter Zeugen? Siehe, nun habt ihr seine Lästerung gehört.

⁶⁵ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר הוא גדף ומה לנו עוד לבקש עדים הנה עתה שמעתם את גדופו׃

⁶⁶Was dünkt euch? Sie antworteten und sprachen: Er ist des Todes schuldig!

⁶⁶מה דעתכם ויענו ויאמרו איש מות הוא׃

⁶⁷Da spieen sie ihm ins Angesicht und schlugen ihn mit Fäusten; andere gaben ihm Backenstreiche

⁶⁷וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי׃

⁶⁸und sprachen: Christus, weissage uns! Wer ist's, der dich geschlagen hat?

⁶⁸ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך׃

⁶⁹Petrus aber saß draußen im Hof. Und eine Magd trat zu ihm und sprach: Auch du warst mit Jesus, dem Galiläer!

⁶⁹ופטרוס ישב מחוץ לבית בחצר ותגש אליו שפחה לאמר גם אתה היית עם ישוע הגלילי׃

⁷⁰Er aber leugnete vor allen und sprach: Ich weiß nicht, was du sagst!

⁷⁰ויכחש בפני כלם לאמר לא ידעתי מה את אמרת׃

⁷¹Als er dann in den Vorhof hinausging, sah ihn eine andere und sprach zu denen, die dort waren: Dieser war mit Jesus, dem Nazarener!

⁷¹ויצא אל פתח השער ותרא אותו אחרת ותאמר לאנשים אשר שם גם זה היה עם ישוע הנצרי׃

⁷²Und er leugnete abermals mit einem Schwur: Ich kenne den Menschen nicht!

⁷²ויוסף לכחש וישבע לאמר לא ידעתי את האיש׃

⁷³Bald darauf aber traten die Umstehenden herzu und sagten zu Petrus: Wahrhaftig, du bist auch einer von ihnen; denn auch deine Sprache verrät dich.

⁷³וכמעט אחרי כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל פטרוס אמת כי גם אתה מהם כי גם לשונך מגלה אותך׃

⁷⁴Da fing er an zu fluchen und zu schwören: Ich kenne den Menschen nicht! Und alsbald krähte der Hahn.

⁷⁴ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את האיש ומיד קרא התרנגול׃

⁷⁵Und Petrus ward eingedenk des Wortes Jesu, der zu ihm gesagt hatte: Ehe der Hahn kräht, wirst du mich dreimal verleugnen. Und er ging hinaus und weinte bitterlich.

⁷⁵ויזכר פטרוס את דבר ישוע אשר אמר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים ויצא החוצה וימרר בבכי׃