¹Als es aber Morgen geworden war, hielten alle Hohenpriester und die Ältesten des Volkes einen Rat wider Jesus, um ihn zum Tode zu bringen.

¹ויהי לפנות הבקר ויתיעצו כל ראשי הכהנים וזקני העם על ישוע להמיתו׃

²Und sie banden ihn, führten ihn ab und überantworteten ihn dem Landpfleger Pontius Pilatus.

²ויאסרו אתו ויוליכהו משם וימסרהו אל פונטיוס פילטוס ההגמון׃

³Als nun Judas, der ihn verraten hatte, sah, daß er verurteilt war, reute es ihn; und er brachte die dreißig Silberlinge den Hohenpriestern und den Ältesten zurück

³וירא יהודה המסר אותו כי הרשיעהו וינחם וישב את שלשים הכסף אל הכהנים הגדולים והזקנים לאמר׃

⁴und sprach: Ich habe gesündigt, daß ich unschuldiges Blut verraten habe! Sie aber sprachen: Was geht das uns an? Da siehe du zu!

⁴חטאתי כי דם נקי הסגרתי והם אמרו מה לנו ולזאת אתה תראה׃

⁵Da warf er die Silberlinge in den Tempel und machte sich davon, ging hin und erhängte sich.

⁵וישלך את הכסף אל ההיכל ויפן וילך ויחנק׃

⁶Die Hohenpriester aber nahmen die Silberlinge und sprachen: Wir dürfen sie nicht in den Gotteskasten legen, weil es Blutgeld ist.

⁶ויקחו ראשי הכהנים את הכסף ויאמרו לא נכון לנו לתתו אל ארון הקרבן כי מחיר דמים הוא׃

⁷Nachdem sie aber Rat gehalten, kauften sie dafür den Acker des Töpfers, als Begräbnisstätte für die Fremdlinge.

⁷ויתיעצו ויקנו בו את שדה היוצר לקבורת הגרים׃

⁸Daher wird jener Acker Blutacker genannt bis auf den heutigen Tag.

⁸על כן שם השדה ההוא שדה הדם עד היום הזה׃

⁹Da wurde erfüllt, was durch den Propheten Jeremia gesagt ist, welcher spricht: «Und sie nahmen die dreißig Silberlinge, den Wert des Geschätzten, den sie geschätzt hatten, von den Kindern Israel

⁹אז נתמלא מה שנאמר ביד ירמיה הנביא ויקחו שלשים הכסף אדר היקר אשר יקר מעל בני ישראל׃

¹⁰und gaben sie für den Acker des Töpfers, wie der Herr mir befohlen hatte.»

¹⁰ויתנו אתם אל שדה היוצר כאשר צוני יהוה׃

¹¹Jesus aber stand vor dem Landpfleger; und der Landpfleger fragte ihn und sprach: Bist du der König der Juden? Jesus sprach zu ihm: Du sagst es!

¹¹וישוע העמד לפני ההגמון וישאלהו ההגמון לאמר האתה הוא מלך היהודים ויאמר ישוע אתה אמרת׃

¹²Und als er von den Hohenpriestern und Ältesten verklagt wurde, antwortete er nichts.

¹²וידברו עליו שטנה הכהנים הגדולים והזקנים והוא לא ענה דבר׃

¹³Da sprach Pilatus zu ihm: Hörst du nicht, wie vieles sie wider dich zeugen?

¹³ויאמר אליו פילטוס האינך שמע כמה הם מעידים בך׃

¹⁴Und er antwortete ihm auch nicht auf ein einziges Wort, so daß der Landpfleger sich sehr verwunderte.

¹⁴ולא ענהו אף דבר אחד ויתמה ההגמון עד מאד׃

¹⁵Aber auf das Fest pflegte der Landpfleger dem Volke einen Gefangenen freizugeben, welchen sie wollten.

¹⁵ומנהג ההגמון היה לפטר לעם בכל חג אסיר אחד את אשר יחפצו׃

¹⁶Sie hatten aber damals einen berüchtigten Gefangenen namens Barabbas.

¹⁶ובעת ההיא היה להם אסיר ידוע ושמו בר אבא׃

¹⁷Als sie nun versammelt waren, sprach Pilatus zu ihnen: Welchen wollt ihr, daß ich euch freilasse, Barabbas oder Jesus, den man Christus nennt?

¹⁷ויהי כאשר נקהלו ויאמר אליהם פילטוס את מי תחפצו כי אפטר לכם את בר אבא או את ישוע הנקרא בשם משיח׃

¹⁸Denn er wußte, daß sie ihn aus Neid überantwortet hatten.

¹⁸כי ידע אשר רק מקנאה מסרו אתו׃

¹⁹Als er aber auf dem Richterstuhl saß, sandte sein Weib zu ihm und ließ ihm sagen: Habe du nichts zu schaffen mit diesem Gerechten; denn ich habe heute im Traume seinetwegen viel gelitten!

¹⁹ויהי כשבתו על כסא הדין ותשלח אליו אשתו לאמר אל יהי לך דבר עם הצדיק הזה כי בעבורו עניתי הרבה היום בחלום׃

²⁰Aber die Hohenpriester und die Ältesten beredeten die Volksmenge, den Barabbas zu erbitten, Jesus aber umbringen zu lassen.

²⁰והכהנים הגדולים והזקנים פתו את המון העם לשאל להם את בר אבא ולאבד את ישוע׃

²¹Der Landpfleger aber antwortete und sprach zu ihnen: Welchen von diesen beiden wollt ihr, daß ich euch frei lasse? Sie sprachen: Den Barabbas!

²¹ויען ההגמון ויאמר אליהם את מי משניהם תחפצו כי אפטר לכם ויאמרו את בר אבא׃

²²Pilatus spricht zu ihnen: Was soll ich denn mit Jesus tun, den man Christus nennt? Sie sprachen alle zu ihm: Kreuzige ihn!

²²ויאמר אליהם פילטוס ומה אעשה לישוע הנקרא בשם משיח ויענו כלם יצלב׃

²³Da sagte der Landpfleger: Was hat er denn Böses getan? Sie aber schrieen noch viel mehr und sprachen: Kreuzige ihn!

²³ויאמר ההגמון מה אפוא הרעה אשר עשה ויוסיפו עוד צעק לאמר יצלב׃

²⁴Als nun Pilatus sah, daß er nichts ausrichtete, sondern daß vielmehr ein Aufruhr entstand, nahm er Wasser und wusch sich vor dem Volk die Hände und sprach: Ich bin unschuldig an dem Blut dieses Gerechten; sehet ihr zu!

²⁴ויהי כראות פילטוס כי לא יועיל מאומה ורבתה עוד המהודה ויקח מים וירחץ את ידיו לעיני העם ויאמר נקי אנכי מדם הצדיק הזה אתם תראו׃

²⁵Und alles Volk antwortete und sprach: Sein Blut komme über uns und über unsere Kinder!

²⁵ויענו כל העם ויאמרו דמו עלינו ועל בנינו׃

²⁶Da gab er ihnen den Barabbas los; Jesus aber ließ er geißeln und übergab ihn zur Kreuzigung.

²⁶אז פטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃

²⁷Da nahmen die Kriegsknechte des Landpflegers Jesus in das Amthaus und versammelten die ganze Rotte um ihn.

²⁷ויקחו אנשי הצבא אשר להגמון את ישוע ויביאהו אל בית המשפט ויאספו עליו את כל הגדוד׃

²⁸Und sie zogen ihn aus und legten ihm einen Purpurmantel um

²⁸ויפשיטו אותו את בגדיו ויעטפהו מעיל שני׃

²⁹und flochten eine Krone von Dornen, setzten sie auf sein Haupt, gaben ihm ein Rohr in die rechte Hand und beugten vor ihm die Knie, verspotteten ihn und sprachen: Sei gegrüßt, König der Juden!

²⁹וישרגו קצים ויעשו עטרת וישימו על ראשו וקנה בימינו ויכרעו לפניו ויתלוצצו בו לאמר שלום לך מלך היהודים׃

³⁰Dann spieen sie ihn an und nahmen das Rohr und schlugen ihn auf das Haupt.

³⁰וירקו בו ויקחו את הקנה ויכהו על ראשו׃

³¹Und nachdem sie ihn verspottet hatten, zogen sie ihm den Mantel aus und legten ihm seine Kleider an, und dann führten sie ihn hin, um ihn zu kreuzigen.

³¹ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את המעיל וילבישהו את בגדיו ויוליכהו לצלב׃

³²Als sie aber hinauszogen, fanden sie einen Mann von Kyrene, namens Simon; den zwangen sie, ihm das Kreuz zu tragen.

³²ויהי בצאתם וימצאו איש קוריני ושמו שמעון ויאנסו אתו לשאת לו את צלבו׃

³³Und als sie an den Ort kamen, den man Golgatha nennt, das heißt Schädelstätte,

³³ויבאו אל המקום הנקרא גלגלתא הוא מקום גלגלת׃

³⁴gaben sie ihm Wein mit Galle vermischt zu trinken; und als er es gekostet hatte, wollte er nicht trinken.

³⁴ויתנו לו לשתות חמץ מזוג במרורה ויטעם ולא אבה לשתות׃

³⁵Nachdem sie ihn nun gekreuzigt hatten, teilten sie seine Kleider unter sich und warfen das Los, auf daß erfüllt würde, was durch den Propheten gesagt ist: «Sie haben meine Kleider unter sich geteilt, und über mein Gewand haben sie das Los geworfen.»

³⁵ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו להם את בגדיו וגורל הפילו למלאת את אשר נאמר בפי הנביא יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃

³⁶Und sie saßen daselbst und hüteten ihn.

³⁶וישבו שמה וישמרו אותו׃

³⁷Und sie befestigten über seinem Haupte die Inschrift seiner Schuld: Dies ist Jesus, der König der Juden.

³⁷וישימו את דבר אשמתו כתוב ממעל לראשו זה הוא ישוע מלך היהודים׃

³⁸Dann wurden mit ihm zwei Räuber gekreuzigt, einer zur Rechten, der andere zur Linken.

³⁸ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃

³⁹Die aber vorübergingen, lästerten ihn, schüttelten die Köpfe

³⁹והעברים גדפו אותו ויניעו את ראשם׃

⁴⁰und sprachen: Der du den Tempel zerstörst und in drei Tagen aufbaust, hilf dir selbst! Bist du Gottes Sohn, so steig vom Kreuze herab!

⁴⁰ויאמרו אתה ההרס את ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן האלהים אתה רדה מן הצלב׃

⁴¹Gleicherweise spotteten auch die Hohenpriester samt den Schriftgelehrten und Ältesten und sprachen:

⁴¹וכן הלעיגו גם ראשי הכהנים עם הסופרים והזקנים לאמר׃

⁴²Andere hat er gerettet, sich selbst kann er nicht retten. Ist er der König Israels, so steige er nun vom Kreuz herab, so wollen wir ihm glauben!

⁴²את אחרים הושיע ולעצמו לא יוכל להושיע אם מלך ישראל הוא ירד נא עתה מן הצלב ונאמין בו׃

⁴³Er hat auf Gott vertraut, der befreie ihn jetzt, wenn er Lust an ihm hat; denn er hat ja gesagt: Ich bin Gottes Sohn!

⁴³בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני׃

⁴⁴Desgleichen schmähten ihn auch die Mörder, die mit ihm gekreuzigt waren.

⁴⁴וגם הפריצים הנצלבים אתו חרפהו כדברים האלה׃

⁴⁵Aber von der sechsten Stunde an kam eine Finsternis über das ganze Land bis zur neunten Stunde.

⁴⁵ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃

⁴⁶Und um die neunte Stunde rief Jesus mit lauter Stimme: Eli, Eli, lama sabachthani! das heißt: Mein Gott, mein Gott, warum hast du mich verlassen?

⁴⁶וכעת השעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני ותרגומו אלי אלי למה עזבתני׃

⁴⁷Etliche der Anwesenden, als sie es hörten, sprachen nun: Der ruft den Elia!

⁴⁷ויאמרו מקצת העמדים שם כשמעם את זאת לאמר אל אליהו הוא קורא׃

⁴⁸Und alsbald lief einer von ihnen, nahm einen Schwamm, füllte ihn mit Essig, steckte ihn auf ein Rohr und gab ihm zu trinken.

⁴⁸וימהר אחד מהם וירץ ויקח ספוג וימלא אתו חמץ וישימהו על קנה וישקהו׃

⁴⁹Die Übrigen aber sprachen: Halt, laßt uns sehen, ob Elia kommt, um ihn zu retten!

⁴⁹ושאר האנשים אמרו הניחו לו ונראה אם יבוא אליהו להושיעו׃

⁵⁰Jesus aber schrie abermals mit lauter Stimme und gab den Geist auf.

⁵⁰וישוע הוסיף לקרא בקול גדול ותצא רוחו׃

⁵¹Und siehe, der Vorhang im Tempel riß entzwei von oben bis unten, und die Erde erbebte, und die Felsen spalteten sich.

⁵¹והנה נקרעה פרכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים והארץ נרעשה והסלעים נבקעו׃

⁵²Und die Gräber öffneten sich, und viele Leiber der entschlafenen Heiligen standen auf

⁵²והקברים נפתחו ורבים מגופות הקדושים ישני אדמת עפר נעורו׃

⁵³und gingen aus den Gräbern hervor nach seiner Auferstehung und kamen in die heilige Stadt und erschienen vielen.

⁵³ויצאו מן הקברים אחרי הקיצו ויבאו אל העיר הקדושה ויראו לרבים׃

⁵⁴Als aber der Hauptmann und die, welche mit ihm Jesus bewachten, das Erdbeben sahen und was da geschah, fürchteten sie sich sehr und sprachen: Wahrhaftig, dieser war Gottes Sohn!

⁵⁴ושר המאה והאנשים אשר אתו השמרים את ישוע כראותם את הרעש ואת אשר נהיתה נבהלו מאד ויאמרו אכן זה היה בן אלהים׃

⁵⁵Es waren aber daselbst viele Frauen, die von ferne zusahen, welche Jesus von Galiläa her gefolgt waren und ihm gedient hatten;

⁵⁵ותהיינה שם נשים רבות הראות מרחוק אשר הלכו אחרי ישוע מן הגליל לשרתו׃

⁵⁶unter ihnen waren Maria Magdalena, und Maria, die Mutter des Jakobus und Joses, und die Mutter der Söhne des Zebedäus.

⁵⁶ובתוכן מרים המגדלית ומרים אם יעקב ויוסי ואם בני זבדי׃

⁵⁷Als es nun Abend wurde, kam ein reicher Mann von Arimathia, namens Joseph, der auch ein Jünger Jesu geworden war.

⁵⁷ויהי בערב ויבא איש עשיר מן הרמתים ושמו יוסף וגם הוא היה מתלמידי ישוע׃

⁵⁸Dieser ging zu Pilatus und bat um den Leib Jesu. Da befahl Pilatus, daß er ihm gegeben werde.

⁵⁸ויגש אל פילטוס לשאל את גוית ישוע ויצו פליטוס כי תנתן לו׃

⁵⁹Und Joseph nahm den Leichnam, wickelte ihn in reine Leinwand

⁵⁹ויקח יוסף את הגויה ויכרך אותה בסדין טהור׃

⁶⁰und legte ihn in seine neue Gruft, welche er im Felsen hatte aushauen lassen; und er wälzte einen großen Stein vor die Tür der Gruft und ging davon.

⁶⁰וישימה בקבר החדש אשר חצב לו בסלע ויגל אבן גדולה על פתח הקבר וילך לו׃

⁶¹Es waren aber daselbst Maria Magdalena und die andere Maria, die saßen dem Grabe gegenüber.

⁶¹ומרים המגדלית ומרים האחרת היו ישבות שם ממול הקבר׃

⁶²Am andern Tage nun, welcher auf den Rüsttag folgt, versammelten sich die Hohenpriester und die Pharisäer bei Pilatus

⁶²ויהי ממחרת ערב השבת ויקהלו הכהנים הגדולים והפרושים אל פילטוס׃

⁶³und sprachen: Herr, wir erinnern uns, daß dieser Verführer sprach, als er noch lebte: Nach drei Tagen werde ich auferstehen.

⁶³ויאמרו אדנינו זכרנו כי אמר המתעה ההוא בעודנו חי מקצה שלשת ימים קום אקום׃

⁶⁴So befiehl nun, daß das Grab sicher bewacht werde bis zum dritten Tag, damit nicht etwa seine Jünger kommen, ihn stehlen und zum Volke sagen: Er ist von den Toten auferstanden, und der letzte Betrug ärger werde als der erste.

⁶⁴לכן צוה נא ויסכר מבוא הקבר עד היום השלישי פן יבאו תלמידיו בלילה וגנבהו ואמרו אל העם הנה קם מן המתים והיתה התרמית האחרונה רעה מן הראשונה׃

⁶⁵Pilatus sprach zu ihnen: Ihr sollt eine Wache haben! Gehet hin und bewacht es, so gut ihr könnt!

⁶⁵ויאמר אליהם פילטוס הנה לכם אנשי משמר לכו סכרוהו כדעתכם׃

⁶⁶Da gingen sie hin, versiegelten den Stein und bewachten das Grab mit der Wache.

⁶⁶וילכו ויסכרו את מבוא הקבר ויחתמו את האבן ויעמידו עליו את המשמר׃