¹«Danket dem Herrn, denn er ist gütig, denn seine Gnade währt ewig!»

¹הדו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃

²So sollen sagen die Erlösten des HERRN, die er aus der Hand des Feindes erlöst

²יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד צר׃

³und die er aus den Ländern zusammengebracht hat, vom Aufgang und vom Niedergang, von Mitternacht und vom Meer,

³ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים׃

⁴die irregingen in der Wüste, auf ungebahntem Weg und keine Stadt fanden, wo sie wohnen konnten,

⁴תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו׃

⁵hungrig und durstig, daß ihre Seele in ihnen verschmachtete.

⁵רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃

⁶Da schrieen sie zum HERRN in ihrer Not, und er rettete sie aus ihren Ängsten

⁶ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם׃

⁷und führte sie auf den rechten Weg, daß sie zu einer bewohnten Stadt gelangten,

⁷וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב׃

⁸die sollen dem HERRN danken für seine Gnade und für seine Wunder an den Menschenkindern,

⁸יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃

⁹daß er die durstige Seele getränkt und die hungernde Seele mit Gutem gesättigt hat!

⁹כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב׃

¹⁰Die in Finsternis und Todesschatten saßen, gebunden in Elend und Eisen,

¹⁰ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל׃

¹¹weil sie den Geboten Gottes widerstrebt und den Rat des Höchsten verachtet hatten,

¹¹כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו׃

¹²so daß er ihr Herz durch Strafe beugte, daß sie dalagen und ihnen niemand half.

¹²ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר׃

¹³Da schrieen sie zum HERRN in ihrer Not, und er rettete sie aus ihren Ängsten,

¹³ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃

¹⁴und führte sie aus Finsternis und Todesschatten heraus und zerriß ihre Bande,

¹⁴יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק׃

¹⁵die sollen dem HERRN danken für seine Gnade und für seine Wunder an den Menschenkindern,

¹⁵יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃

¹⁶daß er eherne Türen zerbricht und eiserne Riegel zerschlägt!

¹⁶כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע׃

¹⁷Die Toren, die wegen ihrer Übertretung und um ihrer Missetaten willen geplagt wurden,

¹⁷אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו׃

¹⁸daß ihrer Seele vor aller Nahrung ekelte und sie nahe waren den Pforten des Todes.

¹⁸כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות׃

¹⁹Da schrieen sie zum HERRN in ihrer Not, und er rettete sie aus ihren Ängsten.

¹⁹ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃

²⁰Er sandte sein Wort und machte sie gesund und ließ sie ihren Gräbern entrinnen,

²⁰ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם׃

²¹die sollen dem HERRN danken für seine Gnade und für seine Wunder an den Menschenkindern,

²¹יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃

²²sollen ihm Dankopfer bringen und seine Taten jubelnd erzählen!

²²ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה׃

²³Die in Schiffen sich aufs Meer begaben und Handel trieben auf großen Wassern,

²³יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים׃

²⁴die des HERRN Werke sahen und seine Wunder auf hoher See,

²⁴המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה׃

²⁵wenn er sprach und einen Sturmwind erregte, der die Wellen in die Höhe warf,

²⁵ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו׃

²⁶daß sie emporfuhren gen Himmel und hinabfuhren zur Tiefe und ihre Seele vor Angst verging;

²⁶יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג׃

²⁷daß sie wirbelten und schwankten wie Trunkene, und alle ihre Weisheit dahin war.

²⁷יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃

²⁸Da schrieen sie zum HERRN in ihrer Not, und er führte sie heraus aus ihren Ängsten;

²⁸ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם׃

²⁹er stillte den Sturm, daß er schwieg und die Wellen sich beruhigten;

²⁹יקם סערה לדממה ויחשו גליהם׃

³⁰und jene wurden froh, daß sie sich legten; und er führte sie an das erwünschte Gestade,

³⁰וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם׃

³¹die sollen dem HERRN danken für seine Gnade und für seine Wunder an den Menschenkindern

³¹יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃

³²und sollen ihn erheben in der Versammlung des Volkes und im Kreise der Ältesten ihn rühmen!

³²וירממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו׃

³³Er machte Ströme zur Wüste und ließ Wasserquellen vertrocknen;

³³ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון׃

³⁴fruchtbares Land wurde zur Salzwüste wegen der Bosheit derer, die es bewohnten.

³⁴ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃

³⁵Er machte aber auch die Wüste zum Wasserteich und dürres Land zu Wasserquellen.

³⁵ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים׃

³⁶Und er ließ Hungrige daselbst wohnen, und sie gründeten eine bewohnte Stadt;

³⁶ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב׃

³⁷und sie säten Äcker an und pflanzten Weinberge und hatten von den Früchten einen schönen Ertrag;

³⁷ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃

³⁸und er segnete sie, daß sie sich stark mehrten, und auch ihres Viehs machte er nicht wenig,

³⁸ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט׃

³⁹nachdem sie vermindert worden waren und gedemütigt durch den Druck des Unglücks und Kummers,

³⁹וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון׃

⁴⁰als er Verachtung auf die Fürsten goß und sie irregehen ließ in unwegsamer Wildnis;

⁴⁰שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃

⁴¹aber er erhob den Armen aus dem Elend und machte die Geschlechter wie Schafherden.

⁴¹וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות׃

⁴²Die Redlichen sollen es sehen und sich freuen, und alle Bosheit soll ihr Maul verschließen!

⁴²יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה׃

⁴³Wer weise ist, der beobachte solches und merke sich die Gnadenerweisungen des HERRN!

⁴³מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי יהוה׃