¹Von David. Gelobt sei der HERR, mein Fels, der meine Hände geschickt macht zum Streit, meine Finger zum Krieg;

¹לדוד ברוך יהוה צורי המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה׃

²meine gnädige und sichere Zuflucht, meine Burg und mein Erretter, mein Schild, der mich schützt, der mir auch mein Volk unterwirft!

²חסדי ומצודתי משגבי ומפלטי לי מגני ובו חסיתי הרודד עמי תחתי׃

³HERR, was ist der Mensch, daß du ihn berücksichtigst, des Menschen Sohn, daß du auf ihn achtest?

³יהוה מה אדם ותדעהו בן אנוש ותחשבהו׃

⁴Der Mensch gleicht einem Hauch, seine Tage sind wie ein Schatten, der vorüberhuscht!

⁴אדם להבל דמה ימיו כצל עובר׃

⁵HERR, neige deinen Himmel und fahre herab! Rühre die Berge an, daß sie rauchen!

⁵יהוה הט שמיך ותרד גע בהרים ויעשנו׃

⁶Laß blitzen und zerstreue sie, schieße deine Pfeile ab und schrecke sie!

⁶ברוק ברק ותפיצם שלח חציך ותהמם׃

⁷Strecke deine Hand aus von der Höhe; rette mich und reiße mich heraus aus großen Wassern, aus der Hand der Söhne des fremden Landes,

⁷שלח ידיך ממרום פצני והצילני ממים רבים מיד בני נכר׃

⁸deren Mund Lügen redet und deren Rechte eine betrügliche Rechte ist.

⁸אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר׃

⁹O Gott, ein neues Lied will ich dir singen, auf der zehnsaitigen Harfe will ich dir spielen,

⁹אלהים שיר חדש אשירה לך בנבל עשור אזמרה לך׃

¹⁰der du den Königen Sieg gibst und deinen Knecht David errettest von dem gefährlichen Schwert!

¹⁰הנותן תשועה למלכים הפוצה את דוד עבדו מחרב רעה׃

¹¹Errette mich und reiße mich heraus aus der Hand der Söhne des fremden Landes, deren Mund Lügen redet und deren Rechte eine betrügliche Rechte ist,

¹¹פצני והצילני מיד בני נכר אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר׃

¹²daß unsre Söhne wie Pflanzen aufwachsen in ihrer Jugend, unsre Töchter wie Ecksäulen seien, gemeißelt nach Bauart eines Palastes;

¹²אשר בנינו כנטעים מגדלים בנעוריהם בנותינו כזוית מחטבות תבנית היכל׃

¹³unsre Speicher gefüllt, Vorräte darzureichen aller Art; daß unsrer Schafe tausend und abertausend werden auf unsern Weiden;

¹³מזוינו מלאים מפיקים מזן אל זן צאוננו מאליפות מרבבות בחוצותינו׃

¹⁴daß unsre Rinder trächtig seien, ohne Unfall noch Verlust, daß man nicht zu klagen habe auf unsern Straßen!

¹⁴אלופינו מסבלים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו׃

¹⁵Wohl dem Volk, dem es also geht; wohl dem Volk, dessen Gott der HERR ist!

¹⁵אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו׃