¹Wohin ist dein Freund gegangen, du Schönste unter den Weibern? Wohin hat sich dein Freund gewandt? Wir wollen ihn mit dir suchen!

¹אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך׃

²Mein Freund ist in seinen Garten hinabgegangen, zu den Balsambeeten, um in den Gärten zu weiden und Lilien zu pflücken!

²דודי ירד לגנו לערוגות הבשם לרעות בגנים וללקט שושנים׃

³Ich bin meines Freundes, und mein Freund ist mein, der unter den Lilien weidet.

³אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים׃

⁴Du bist schön, meine Freundin, wie Tirza, lieblich wie Jerusalem, furchtbar wie die Bannerträger!

⁴יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות׃

⁵Wende deine Augen ab von mir; denn sie machen mich ungestüm! Dein Haar ist wie eine Herde Ziegen, die sich am Berge Gilead lagern.

⁵הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד׃

⁶Deine Zähne sind wie eine Herde Mutterschafe, die aus der Schwemme kommen und sämtlich Zwillinge tragen, so daß kein unfruchtbares darunter ist.

⁶שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם׃

⁷Wie ein halber Granatapfel nimmt sich deine Wange hinter deinem Schleier aus.

⁷כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך׃

⁸Ihrer sechzig sind Königinnen und ihrer achtzig Nebenfrauen, dazu Jungfrauen ohne Zahl;

⁸ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר׃

⁹diese Eine ist meine Taube, meine Makellose; sie ist die Einzige ihrer Mutter, die Reinste von allen, die sie geboren hat. Die Töchter sahen sie und priesen sie glücklich, die Königinnen und Nebenfrauen rühmten sie:

⁹אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה׃

¹⁰Wer ist die, welche herabschaut wie Morgenrot, schön wie der Mond, klar wie die Sonne, furchtbar wie die Bannerträger?

¹⁰מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה אימה כנדגלות׃

¹¹Zum Nußgarten war ich hinabgegangen, um die grünen Plätze des Tales zu betrachten, zu sehen, ob der Weinstock ausgeschlagen, ob die Granaten Blüten getrieben hätten,

¹¹אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים׃

¹²wovon ich nichts gewußt hatte, darauf ward meine Seele aufmerksam, auf die Wagen meines edlen Volkes.

¹²לא ידעתי נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב׃

¹³(H7-1) Kehre wieder, kehre wieder, o Sulamit, kehre wieder, kehre wieder, daß wir dich betrachten! Was wollt ihr Sulamit betrachten wie den Reigen von Mahanaim?

¹³שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים׃