1[] Η ψυχη μου εβαρυνθη την ζωην μου· θελω παραδοθη εις το παραπονον μου· θελω λαλησει εν τη πικρια της ψυχης μου.
1נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי׃
2Θελω ειπει προς τον Θεον, μη με καταδικασης· δειξον μοι δια τι με δικαζεις.
2אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני׃
3Ειναι καλον εις σε να καταθλιβης, να καταφρονης το εργον των χειρων σου και να ευοδονης την βουλην των ασεβων;
3הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת׃
4Σαρκος οφθαλμους εχεις; η βλεπεις καθως βλεπει ανθρωπος;
4העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה׃
5Ανθρωπινος ειναι ο βιος σου; η τα ετη σου ως ημεραι ανθρωπου,
5הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר׃
6ωστε αναζητεις την ανομιαν μου και ανερευνας την αμαρτιαν μου;
6כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש׃
7Ενω εξευρεις οτι δεν ησεβησα· και δεν υπαρχει ο ελευθερων εκ των χειρων σου.
7על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל׃
8[] Αι χειρες σου με εμορφωσαν και με επλασαν ολον κυκλω· και με καταστρεφεις.
8ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני׃
9Ενθυμηθητι, δεομαι, οτι ως πηλον με εκαμες· και εις χωμα θελεις με επιστρεψει.
9זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני׃
10Δεν με ημελξας ως γαλα και με επηξας ως τυρον;
10הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני׃
11Δερμα και σαρκα με ενεδυσας και με οστα και νευρα με περιεφραξας.
11עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני׃
12Ζωην και ελεος εχαρισας εις εμε, και η επισκεψις σου εφυλαξε το πνευμα μου·
12חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי׃
13ταυτα ομως εκρυπτες εν τη καρδια σου· εξευρω οτι τουτο ητο μετα σου.
13ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי זאת עמך׃
14[] Εαν αμαρτησω, με παραφυλαττεις, και απο της ανομιας μου δεν θελεις με αθωωσει.
14אם חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני׃
15Εαν ασεβησω, ουαι εις εμε· και εαν ημαι δικαιος, δεν δυναμαι να σηκωσω την κεφαλην μου· ειμαι πληρης ατιμιας· ιδε λοιπον την θλιψιν μου,
15אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון וראה עניי׃
16διοτι αυξανει. Με κυνηγεις ως αγριος λεων· και επιστρεφων δεικνυεσαι θαυμαστος κατ' εμου.
16ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא בי׃
17Ανανεονεις τους μαρτυρας σου εναντιον μου, και πληθυνεις την οργην σου κατ' εμου· αλλαγαι στρατευματος γινονται επ' εμε.
17תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי׃
18Δια τι λοιπον με εξηγαγες εκ της μητρας; ειθε να εξεπνεον, και οφθαλμος να μη με εβλεπεν.
18ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא תראני׃
19Ηθελον εισθαι ως μη υπαρξας· ηθελον φερθη εκ της μητρας εις τον ταφον.
19כאשר לא הייתי אהיה מבטן לקבר אובל׃
20Αι ημεραι μου δεν ειναι ολιγαι; παυσον λοιπον, και αφες με, δια να αναλαβω ολιγον,
20הלא מעט ימי יחדל ישית ממני ואבליגה מעט׃
21πριν υπαγω οθεν δεν θελω επιστρεψει, εις γην σκοτους και σκιας θανατου·
21בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות׃
22γην γνοφεραν, ως το σκοτος της σκιας του θανατου, οπου ταξις δεν ειναι, και το φως ειναι ως το σκοτος.
22ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל׃