1[] Και απεκριθη ο Ιωβ και ειπεν·
1ויען איוב ויאמר׃
2Εως ποτε θελετε θλιβει την ψυχην μου, και θελετε με κατασυντριβει με λογους;
2עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים׃
3Δεκακις ηδη με ωνειδισατε· δεν αισχυνεσθε να σκληρυνησθε εναντιον μου;
3זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי׃
4Και εαν τωοντι εσφαλα, το σφαλμα μου μενει εν εμοι.
4ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי׃
5Αλλ' εαν θελητε εξαπαντος να μεγαλυνθητε εναντιον μου, και να ριπτητε κατ' εμου το ονειδος μου,
5אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי׃
6μαθετε τωρα οτι ο Θεος με κατεστρεψε, και με περιεκυκλωσε με το δικτυον αυτου.
6דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף׃
7Ιδου, φωναζω, Αδικια· αλλα δεν εισακουομαι· επικαλουμαι, αλλ' ουδεμια κρισις.
7הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט׃
8[] Εφραξε την οδον μου, και δεν δυναμαι να περασω, και εθεσε σκοτος εις τας τριβους μου.
8ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים׃
9Με εξεδυσε την δοξαν μου, και αφηρεσε τον στεφανον της κεφαλης μου.
9כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי׃
10Με ηφανισε πανταχοθεν, και χανομαι· και εξερριζωσε την ελπιδα μου ως δενδρον.
10יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי׃
11Και εξηψε κατ' εμου τον θυμον αυτου, και με στοχαζεται ως εχθρον αυτου.
11ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו׃
12Τα ταγματα αυτου ηλθον ομου και ητοιμασαν την οδον αυτων εναντιον μου, και εστρατοπεδευσαν περιξ της σκηνης μου.
12יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי׃
13Απεμακρυνεν απ' εμου τους αδελφους μου, και ηλλοτριωθησαν ολως απ' εμου οι γνωριμοι μου.
13אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני׃
14Οι πλησιον μου με αφηκαν, και οι γνωστοι μου με ελησμονησαν.
14חדלו קרובי ומידעי שכחוני׃
15Οι κατοικουντες εν τω οικω μου και αι θεραπαιναι μου με στοχαζονται ως ξενον· ξενος κατεσταθην εις τους οφθαλμους αυτων.
15גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם׃
16Καλω τον υπηρετην μου, και δεν αποκρινεται· με το στομα μου ικετευσα αυτον.
16לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו׃
17Η πνοη μου εγεινε ξενη εις την γυναικα μου, και αι παρακλησεις μου εις τα τεκνα της κοιλιας μου.
17רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני׃
18Και αυτα τα παιδαρια με κατεφρονησαν· εσηκωθην, και ελαλησαν εναντιον μου.
18גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי׃
19Παντες οι μυστικοι φιλοι μου με εβδελυχθησαν· και εκεινοι, τους οποιους ηγαπησα, εστραφησαν εναντιον μου.
19תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי׃
20Τα οστα μου εκολληθησαν εις το δερμα μου και εις την σαρκα μου και διεσωθην με το δερμα των οδοντων μου.
20בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני׃
21Ελεησατε με, ελεησατε με, σεις φιλοι μου· διοτι χειρ Θεου με επληγωσε.
21חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי׃
22Δια τι με κατατρεχετε ως ο Θεος, και δεν εχορτασθητε απο των σαρκων μου;
22למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו׃
23[] Ω και να εγραφοντο οι λογοι μου· να ενετυπουντο εν βιβλιω·
23מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו׃
24να ενεχαραττοντο επι βραχον δια σιδηρας γραφιδος και μολυβδου διαπαντος
24בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון׃
25Διοτι εξευρω οτι ζη ο Λυτρωτης μου, και θελει εγερθη εν τοις εσχατοις καιροις επι της γης·
25ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום׃
26και αφου μετα το δερμα μου το σωμα τουτο φθαρη, παλιν με την σαρκα μου θελω ιδη τον Θεον·
26ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה׃
27τον οποιον αυτος εγω θελω ιδει, και θελουσι θεωρησει οι οφθαλμοι μου, και ουχι αλλος· οι νεφροι μου κατατηκονται εν τω κολπω μου.
27אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי׃
28Αλλα σεις επρεπε να ειπητε, Δια τι κατατρεχομεν αυτον; επειδη η ριζα του πραγματος ευρισκεται εν εμοι.
28כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי׃
29Φοβηθητε την ρομφαιαν· διοτι η ρομφαια ειναι ο εκδικητης των ανομιων, δια να γνωρισητε οτι υπαρχει κρισις.
29גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין׃