1[] Επανελαβε δε ο Ελιου και ειπεν·
1ויען אליהוא ויאמר׃
2Ακουσατε τους λογους μου, ω σοφοι· και δοτε ακροασιν εις εμε, οι νοημονες·
2שמעו חכמים מלי וידעים האזינו לי׃
3Διοτι το ωτιον δοκιμαζει τους λογους, ο δε ουρανισκος γευεται το φαγητον.
3כי אזן מלין תבחן וחך יטעם לאכל׃
4Ας εκλεξωμεν εις εαυτους κρισιν· ας γνωρισωμεν μεταξυ ημων τι το καλον.
4משפט נבחרה לנו נדעה בינינו מה טוב׃
5Διοτι ο Ιωβ ειπεν, Ειμαι δικαιος· και ο Θεος αφηρεσε την κρισιν μου·
5כי אמר איוב צדקתי ואל הסיר משפטי׃
6εψευσθην εις την κρισιν μου· η πληγη μου ειναι ανιατος, ανευ παραβασεως.
6על משפטי אכזב אנוש חצי בלי פשע׃
7Τις ανθρωπος ως ο Ιωβ, οστις καταπινει τον χλευασμον ως υδωρ·
7מי גבר כאיוב ישתה לעג כמים׃
8και υπαγει εν συνοδια μετα των εργατων της ανομιας, και περιπατει μετα ανθρωπων ασεβων;
8וארח לחברה עם פעלי און וללכת עם אנשי רשע׃
9Διοτι ειπεν, ουδεν ωφελει τον ανθρωπον το να ευαρεστη εις τον Θεον.
9כי אמר לא יסכן גבר ברצתו עם אלהים׃
10[] Δια τουτο ακουσατε μου, ανδρες συνετοι· μη γενοιτο να υπαρχη εις τον Θεον αδικια, και εις τον Παντοδυναμον ανομια.
10לכן אנשי לבב שמעו לי חללה לאל מרשע ושדי מעול׃
11Επειδη κατα το εργον του ανθρωπου θελει αποδωσει εις αυτον, και θελει καμει εκαστον να ευρη κατα την οδον αυτου.
11כי פעל אדם ישלם לו וכארח איש ימצאנו׃
12Ναι, βεβαιως ο Θεος δεν θελει πραξει ασεβως, ουδε θελει διαστρεψει ο Παντοδυναμος την κρισιν.
12אף אמנם אל לא ירשיע ושדי לא יעות משפט׃
13Τις κατεστησεν αυτον επιτηρητην της γης; η τις διεταξε πασαν την οικουμενην;
13מי פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה׃
14Εαν βαλη την καρδιαν αυτου επι τον ανθρωπον, θελει συρει εις εαυτον το πνευμα αυτου και την πνοην αυτου·
14אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף׃
15πασα σαρξ θελει εκπνευσει ομου, και ο ανθρωπος θελει επιστρεψει εις το χωμα.
15יגוע כל בשר יחד ואדם על עפר ישוב׃
16[] Εαν τωρα εχης συνεσιν· ακουσον τουτο· ακροαθητι της φωνης των λογων μου.
16ואם בינה שמעה זאת האזינה לקול מלי׃
17Μηπως κυβερνα ο μισων την ευθυτητα; και θελεις καταδικασει τον κατ' εξοχην δικαιον;
17האף שונא משפט יחבוש ואם צדיק כביר תרשיע׃
18οστις λεγει προς βασιλεα, Εισαι ασεβης, προς αρχοντας, Εισθε κακοι;
18האמר למלך בליעל רשע אל נדיבים׃
19Οστις δεν προσωποληπτει εις αρχοντας ουδε αποβλεπει εις τον πλουσιον μαλλον παρα εις τον πτωχον; επειδη παντες ουτοι ειναι εργον των χειρων αυτου.
19אשר לא נשא פני שרים ולא נכר שוע לפני דל כי מעשה ידיו כלם׃
20Εν μια στιγμη θελουσιν αποθανει, και το μεσονυκτιον ο λαος θελει ταραχθη και θελει παρελθει· και ο ισχυρος θελει αναρπαχθη, ουχι υπο χειρος.
20רגע ימתו וחצות לילה יגעשו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד׃
21Διοτι οι οφθαλμοι αυτου ειναι επι τας οδους του ανθρωπου, Και βλεπει παντα τα βηματα αυτου.
21כי עיניו על דרכי איש וכל צעדיו יראה׃
22Δεν ειναι σκοτος ουδε σκια θανατου, οπου οι εργαται της ανομιας να κρυφθωσιν.
22אין חשך ואין צלמות להסתר שם פעלי און׃
23Επειδη δεν θελει αφησει πλεον τον ανθρωπον να ελθη εις κρισιν μετα του Θεου.
23כי לא על איש ישים עוד להלך אל אל במשפט׃
24Θελει συντριψει αναριθμητους ισχυρους και βαλει αλλους αντ' αυτων
24ירע כבירים לא חקר ויעמד אחרים תחתם׃
25διοτι γνωριζει τα εργα αυτων, και ανατρεπει αυτους την νυκτα, και συντριβονται.
25לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו׃
26Κτυπα αυτους ως ασεβεις εν τω τοπω των θεατων·
26תחת רשעים ספקם במקום ראים׃
27επειδη εξεκλιναν απ' αυτου και δεν εθεωρησαν ουδεμιαν των οδων αυτου·
27אשר על כן סרו מאחריו וכל דרכיו לא השכילו׃
28και εκαμον να ελθη προς αυτον η κραυγη των πτωχων, και ηκουσε την φωνην των τεθλιμμενων.
28להביא עליו צעקת דל וצעקת עניים ישמע׃
29Και οταν αυτος διδη ησυχιαν, τις θελει διαταραξει αυτην; και οταν κρυπτη το προσωπον αυτου, τις δυναται να ιδη αυτον; ειτε επι εθνος ειτε επι ανθρωπον ομου·
29והוא ישקט ומי ירשע ויסתר פנים ומי ישורנו ועל גוי ועל אדם יחד׃
30ωστε να μη βασιλευη υποκριτης, δια να μη παγιδευηται ο λαος.
30ממלך אדם חנף ממקשי עם׃
31[] Βεβαιως πρεπει να λεγη τις προς τον Θεον, Επαθον, δεν θελω πλεον πραξει κακως·
31כי אל אל האמר נשאתי לא אחבל׃
32ο, τι δεν βλεπω, συ διδαξον με· εαν επραξα ανομιαν, δεν θελω πραξει πλεον.
32בלעדי אחזה אתה הרני אם עול פעלתי לא אסיף׃
33Αλλα μηπως θελει γεινει κατα τον στοχασμον σου; ειτε συ αποβαλης ειτε εκλεξης, αυτος θελει ανταποδωσει, και ουχι εγω· λεγε λοιπον ο, τι εξευρεις.
33המעמך ישלמנה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני ומה ידעת דבר׃
34Ανδρες συνετοι θελουσιν ειπει προς εμε, και ο σοφος ανθρωπος οστις με ακουει,
34אנשי לבב יאמרו לי וגבר חכם שמע לי׃
35Ο Ιωβ δεν ελαλησεν εν γνωσει, και οι λογοι αυτου δεν ησαν μετα συνεσεως.
35איוב לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכיל׃
36Η επιθυμια μου ειναι, ο Ιωβ να εξετασθη εως τελους· επειδη απεκριθη ως οι ανθρωποι οι ασεβεις.
36אבי יבחן איוב עד נצח על תשבת באנשי און׃
37Διοτι εις την αμαρτιαν αυτου προσθετει ασεβειαν· καυχαται μεταξυ ημων, και πολλαπλασιαζει τους λογους αυτου εναντιον του Θεου.
37כי יסיף על חטאתו פשע בינינו יספוק וירב אמריו לאל׃