1[] Υιε μου, φυλαττε τους λογους μου και ταμιευσον τας εντολας μου παρα σεαυτω.
1בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך׃
2Φυλαττε τας εντολας μου, και θελεις ζησει· και τον νομον μου, ως την κορην των οφθαλμων σου.
2שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך׃
3Δεσον αυτα επι τους δακτυλους σου, εγχαραξον αυτα επι την πλακα της καρδιας σου.
3קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך׃
4Ειπε προς την σοφιαν; συ εισαι αδελφη μου· και καλεσον την φρονησιν συγγενη σου·
4אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא׃
5δια να σε φυλαττωσιν απο ξενης γυναικος, απο αλλοτριας κολακευουσης δια των λογων αυτης.
5לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃
6[] Επειδη απο του παραθυρου της οικιας μου εκυψα δια του δικτυωτου μου·
6כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי׃
7και ειδον μεταξυ των αφρονων, παρετηρησα μεταξυ των νεανισκων, νεον ενδεη φρενων·
7וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב׃
8οστις διεβαινε δια της πλατειας, πλησιον της γωνιας αυτης, και διηρχετο την οδον προς την οικιαν αυτης,
8עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד׃
9εν τω εσπερινω σκοτει της ημερας, εν τω σκοτασμω της νυκτος και τω γνοφω·
9בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה׃
10και ιδου, συναπαντα αυτον γυνη εχουσα σχημα πορνικον, και καρδιαν δολιοφρονα,
10והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב׃
11φλυαρος και αναιδης· οι ποδες αυτης δεν μενουσιν εν τω οικω αυτης·
11המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה׃
12τωρα ειναι εξω, τωρα εν ταις πλατειαις, και ενεδρευει πλησιον πασης γωνιας.
12פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב׃
13Και πιανει αυτον και φιλει αυτον και με αναιδες προσωπον λεγει προς αυτον,
13והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו׃
14Εχω θυσιας ειρηνικας· σημερον απεδωκα τας ευχας μου·
14זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי׃
15δια τουτο εξηλθον εις απαντησιν σου, ποθουσα το προσωπον σου, και σε ευρηκα·
15על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך׃
16εστρωσα την κλινην μου με πεπλους, με ταπητας πεποικιλμενους, με νηματα της Αιγυπτου·
16מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים׃
17εθυμιασα την κλινην μου με σμυρναν, αλοην και κιναμωμον·
17נפתי משכבי מר אהלים וקנמון׃
18ελθε, ας μεθυσθωμεν απο ερωτος μεχρι της αυγης· ας εντρυφησωμεν εις ερωτας·
18לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים׃
19διοτι δεν ειναι ο ανηρ εν τη οικια αυτου, υπηγεν εις οδον μακραν·
19כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃
20ελαβε βαλαντιον αργυριου εν τη χειρι αυτου· εν ωρισμενω καιρω θελει επανελθει εις την οικιαν αυτου.
20צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃
21Δια της πολλης αυτης τεχνης απεπλανησεν αυτον· δια της κολακειας των χειλεων αυτης ειλκυσεν αυτον.
21הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו׃
22Ευθυς ακολουθει αυτην κατοπιν, καθως ο βους υπαγει εις την σφαγην, η καθως η ελαφος πηδα εις τον βροχον,
22הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל׃
23εωσου βελος διαπεραση το ηπαρ αυτης· καθως το πτηνον σπευδει εις την παγιδα και δεν εξευρει οτι ειναι εναντιον της ζωης αυτου.
23עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא׃
24[] Τωρα λοιπον ακουσατε μου, τεκνα, και προσεχετε εις τους λογους του στοματος μου.
24ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי׃
25Ας μη εκκλινη εις τας οδους αυτης η καρδια σου, μη παρεκτραπης εις τας τριβους αυτης.
25אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה׃
26Διοτι πολλους εκαμε να πεσωσι πεπληγωμενοι, και δυνατοι ειναι οι φονευθεντες υπ' αυτης.
26כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה׃
27Οδοι αδου ειναι ο οικος αυτης, καταβαινουσαι εις τα ταμεια του θανατου.
27דרכי שאול ביתה ירדות אל חדרי מות׃