1כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני׃
1以色列忘恩負義“以色列年幼的時候，我就愛他。我從埃及召我的兒子出來。
2קראו להם כן הלכו מפניהם לבעלים יזבחו ולפסלים יקטרון׃
2可是我越發呼喚他們，他們越發走開；他們給巴力獻祭，向偶像燒香。
3ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועתיו ולא ידעו כי רפאתים׃
3然而是我教導以法蓮走路的；我用雙臂抱他們，他們卻不知道是我醫治了他們。
4בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי על על לחיהם ואט אליו אוכיל׃
4我用慈繩愛索牽引他們，我待他們像人拉高牛的軛在兩顎之上，又向他們俯身，餵養他們。
5לא ישוב אל ארץ מצרים ואשור הוא מלכו כי מאנו לשוב׃
5必遭重罰“他們必返回埃及地，亞述要作他們的王；因為他們不肯回來歸我。
6וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה ממעצותיהם׃
6刀劍必在他們的城中飛舞，毀壞他們的門閂，因著他們自己的計謀，吞滅他們。
7ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראהו יחד לא ירומם׃
7我的子民決要背道離開我，他們因著所負的軛而呼求，卻沒有人給他們卸下。
8איך אתנך אפרים אמגנך ישראל איך אתנך כאדמה אשימך כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי׃
8 神再施憐愛“以法蓮啊，我怎能捨棄你！以色列啊，我怎能把你交出來！我怎能對你如同押瑪，待你好像洗扁呢！我的心腸翻轉，我的憐憫發動。
9לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים כי אל אנכי ולא איש בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר׃
9我必不讓我的烈怒發作，必不再毀滅以法蓮；因為我是 神，不是世人；我是你們中間的聖者，必不會含怒而來。
10אחרי יהוה ילכו כאריה ישאג כי הוא ישאג ויחרדו בנים מים׃
10他們必跟隨耶和華；耶和華要像獅子吼叫；他一吼叫，他們就從西方戰戰兢兢而來。
11יחרדו כצפור ממצרים וכיונה מארץ אשור והושבתים על בתיהם נאם יהוה׃
11他們必戰戰兢兢而來，像從埃及趕來的飛鳥，如從亞述地趕來的鴿子，我要使他們住在自己的房子裡。這是耶和華說的。
12סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם אל ועם קדושים נאמן׃
12以法蓮用虛謊，以色列家用詭詐包圍著我；猶大還是與 神對抗，就是對抗那可信可靠的至聖者。（本節在《馬索拉抄本》為12:1）