¹וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה׃

¹许愿的条例

²איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה׃

²如果人向耶和华许愿，或是起誓要约束自己，就不可食言，总要照着自己口里所出的一切话行。

³ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה׃

³女子年幼还在父家的时候，如果向耶和华许愿要约束自己，

⁴ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום׃

⁴她父亲若是听见她所许的愿和约束自己的话，却对她默不作声，她所许的一切愿和所说约束自己的话，就为有效。

⁵ואם הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה׃

⁵但是她父亲听见的时候，如果阻止她，她所许的愿和所说约束自己的话，就都为无效；耶和华也必赦免她，因为她父亲阻止她。

⁶ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה׃

⁶“如果她已嫁了丈夫，她许愿或嘴里说冒失话约束自己的时候，

⁷ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה יקמו׃

⁷她丈夫听见了，但在听见的时候，默不作声，她所许的愿和约束自己的话，就为有效。

⁸ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ויהוה יסלח לה׃

⁸但是她丈夫听见的时候，如果阻止她，就算废了她所许的愿和她嘴里所说约束自己的冒失话；耶和华也必赦免她。

⁹ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה׃

⁹“寡妇，或是离了婚的妇人所许的愿，就是她所说约束自己的一切话，都为有效。

¹⁰ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה׃

¹⁰如果她在丈夫家里许了愿，或用誓言约束自己，

¹¹ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום׃

¹¹她丈夫听见了，却默不作声，也没有阻止她，她所许的愿和所说一切约束自己的话，就为有效。

¹²ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח לה׃

¹²但是她丈夫听见的时候，如果把这两样都废了，妇人口中所说一切关于许愿的话和约束自己的话，都必无效；她丈夫已经把这两样都废了，耶和华也必赦免她。

¹³כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו׃

¹³“妇人所许的愿和刻苦约束自己所起的誓，她丈夫都可以确立，也可以废去。

¹⁴ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו׃

¹⁴如果她丈夫天天向她默不作声，那就算是确立她所许的愿和所说约束自己的一切话；因为丈夫在听见的日子，向她默不作声，就使这两样生效。

¹⁵ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עונה׃

¹⁵但是，如果丈夫听了很久以后，才把这两样完全废去，他就要担当妻子的罪孽。”

¹⁶אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעריה בית אביה׃

¹⁶以上是耶和华吩咐摩西的条例，是关于丈夫与妻子，父亲与女儿，女儿年幼在父家的时候的条例。