¹ולא אכחד מכם אחי אשר אבותינו היו כלם תחת הענן וכלם עברו בתוך הים׃

¹And I do not wish you to be ignorant, brethren, that all our fathers were under the cloud, and all passed through the sea,

²וכלם נטבלו למשה בענן ובים׃

²and all to Moses were baptized in the cloud, and in the sea;

³וכלם אכלם מאכל אחד רוחני׃

³and all the same spiritual food did eat,

⁴וכלם שתו משקה אחד רוחני כי שתו מן הצור הרוחני ההלך עמהם והצור ההוא היה המשיח׃

⁴and all the same spiritual drink did drink, for they were drinking of a spiritual rock following them, and the rock was the Christ;

⁵אבל ברבם לא רצה האלהים ופגריהם נפלו במדבר׃

⁵but in the most of them God was not well pleased, for they were strewn in the wilderness,

⁶וכל זאת היתה לנו למופת לבלתי התאות לרעה כאשר התאוו גם המה׃

⁶and those things became types of us, for our not passionately desiring evil things, as also these did desire.

⁷ולא תהיו עבדי אלילים כאשר היו מקצתם כמו שכתוב וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃

⁷Neither become ye idolaters, as certain of them, as it hath been written, `The people sat down to eat and to drink, and stood up to play;`

⁸ולא נהיה זנים כאשר זנו מקצתם ויפלו ביום אחד שלשה ועשרים אלף איש׃

⁸neither may we commit whoredom, as certain of them did commit whoredom, and there fell in one day twenty-three thousand;

⁹ולא ננסה את המשיח כאשר נסוהו מקצתם ויאבדום הנחשים׃

⁹neither may we tempt the Christ, as also certain of them did tempt, and by the serpents did perish;

¹⁰גם לא תלינו כאשר הלינו מקצתם וימותו ביד המשחית׃

¹⁰neither murmur ye, as also some of them did murmur, and did perish by the destroyer.

¹¹כל זאת מצאתם להיות למופת ותכתב למוסר לנו אשר הגיעו אלינו קצי העולמים׃

¹¹And all these things as types did happen to those persons, and they were written for our admonition, to whom the end of the ages did come,

¹²לכן החשב שהוא נצב ירא פן יפול׃

¹²so that he who is thinking to stand — let him observe, lest he fall.

¹³עדין לא בא עליכם נסיון אחר בלתי אם נסיון בני אדם כי נאמן הוא האלהים אשר לא יניח לנסות אתכם למעלה מיכלתכם כי אם יתן עם הנסיון גם תוצאתיו כדי שתוכלו שאת׃

¹³No temptation hath taken you — except human; and God is faithful, who will not suffer you to be tempted above what ye are able, but He will make, with the temptation, also the outlet, for your being able to bear [it].

¹⁴על כן חביבי נוסו מעבודת אלילים׃

¹⁴Wherefore, my beloved, flee from the idolatry;

¹⁵כמו אל נבונים מדבר אנכי ושפטו אתם את אשר אמר׃

¹⁵as to wise men I speak — judge ye what I say:

¹⁶כוס הברכה אשר אנחנו מברכים הלא היא התחברות דם המשיח והלחם אשר אנחנו בצעים הלא הוא התחברות גוף המשיח׃

¹⁶The cup of the blessing that we bless — is it not the fellowship of the blood of the Christ? the bread that we break — is it not the fellowship of the body of the Christ?

¹⁷כי לחם אחד הוא לכן גם נוף אחד אנחנו הרבים באשר לכלנו חלק בלחם האחד׃

¹⁷because one bread, one body, are we the many — for we all of the one bread do partake.

¹⁸ראו את ישראל לפי הבשר הלא אכלי הזבחים חברי המזבח המה׃

¹⁸See Israel according to the flesh! are not those eating the sacrifices in the fellowship of the altar?

¹⁹ועתה מה אמר היש ממש באליל אם יש ממש בזבחי אלילים׃

¹⁹what then do I say? that an idol is anything? or that a sacrifice offered to an idol is anything? —

²⁰אלא את אשר יזבחו הגוים לשדים הם זבחים ולא לאלהים ואני לא אחפץ היתכם חברים לשדים׃

²⁰[no,] but that the things that the nations sacrifice — they sacrifice to demons and not to God; and I do not wish you to come into the fellowship of the demons.

²¹לא תוכלו לשתות יחד כוס אדנינו וגם כוס השדים ולא תוכלו להתחבר אל שלחן אדנינו וגם אל שלחן השדים׃

²¹Ye are not able the cup of the Lord to drink, and the cup of demons; ye are not able of the table of the Lord to partake, and of the table of demons;

²²הנעז להקניא את אדנינו הכי חזקים אנחנו ממנו׃

²²do we arouse the Lord to jealousy? are we stronger than He?

²³הכל ברשותי אבל אין הכל מועיל הכל ברשותי אבל אין הכל בנה׃

²³All things to me are lawful, but all things are not profitable; all things to me are lawful, but all things do not build up;

²⁴איש איש אל יבקש את תועלת עצמו כי אם את תועלת רעהו׃

²⁴let no one seek his own — but each another`s.

²⁵כל הנמכר במקולין אתו תאכלו ואל תחקרו מפני מכשל הלב׃

²⁵Whatever in the meat-market is sold eat ye, not inquiring, because of the conscience,

²⁶כי ליהוה הארץ ומלואה׃

²⁶for the Lord`s [is] the earth, and its fulness;

²⁷ואם יקרא אתכם איש מאשר אינם מאמינים ותרצו ללכת אליו אכול תאכלו מכל אשר ישימו לפניכם ואל תחקרו מפני מכשול הלב׃

²⁷and if any one of the unbelieving do call you, and ye wish to go, all that is set before you eat, nothing inquiring, because of the conscience;

²⁸ואיש כי יאמר אליכם זה הוא זבח אלילים אל תאכלו בעבור המודיע ומפני מכשול הלב כי ליהוה הארץ ולמואה׃

²⁸and if any one may say to you, `This is a thing sacrificed to an idol,` — do not eat, because of that one who shewed [it], and of the conscience, for the Lord`s [is] the earth and its fulness:

²⁹והלב אשר אני אמר לא לבך כי אם לב רעך כי למה זה תשפט חרותי על ידי לב האחר׃

²⁹and conscience, I say, not of thyself, but of the other, for why [is it] that my liberty is judged by another`s conscience?

³⁰ואם אכל אני בתודה למה אהיה מגדף על הדבר אשר אני מודה עליו׃

³⁰and if I thankfully do partake, why am I evil spoken of, for that for which I give thanks?

³¹לכן אם תאכלו או אם תשתו או כל אשר תעשו את הכל עשו לכבוד אלהים׃

³¹Whether, then, ye eat, or drink, or do anything, do all to the glory of God;

³²ואל תתנו מכשול לא ליהודים ולא ליונים ולא לקהלת אלהים׃

³²become offenceless, both to Jews and Greeks, and to the assembly of God;

³³כאשר גם אנכי מבקש להיות רצוי לכל בכל ולא אבקש תועלת עצמי כי אם של הרבים למען יושעו׃

³³as I also in all things do please all, not seeking my own profit, but that of many — that they may be saved.