¹רדפו אחרי האהבה והתאוו מתנות הרוח וביותר אשר תתנבאו׃

¹Pursue the love, and seek earnestly the spiritual things, and rather that ye may prophecy,

²כי המדבר בלשון איננו מדבר לאדם כי אם לאלהים כי אין איש אשר ישמעהו רק ברוח הוא מדבר סודות׃

²for he who is speaking in an [unknown] tongue — to men he doth not speak, but to God, for no one doth hearken, and in spirit he doth speak secrets;

³והמתנבא הוא מדבר לבני אדם לבנותם וליסרם ולנחמם׃

³and he who is prophesying to men doth speak edification, and exhortation, and comfort;

⁴המדבר בלשון בונה את נפשו והמתנבא בונה את העדה׃

⁴he who is speaking in an [unknown] tongue, himself doth edify, and he who is prophesying, an assembly doth edify;

⁵וחפצתי כי תדברו כלכם בלשנות וביותר כי תתנבאו כי גדול המתנבא מן המדבר בלשנות בלתי אם יפרש למען תבנה העדה׃

⁵and I wish you all to speak with tongues, and more that ye may prophecy, for greater is he who is prophesying than he who is speaking with tongues, except one may interpret, that the assembly may receive edification.

⁶ועתה אחי כי אבוא אליכם ואדבר בלשנות מה אועיל לכם אם לא אדבר אליכם בחזון או בדעת או בנבואה או בהוראה׃

⁶And now, brethren, if I may come unto you speaking tongues, what shall I profit you, except I shall speak to you either in revelation, or in knowledge, or in prophesying, or in teaching?

⁷הלא גם הכלים הדוממים הנתנים קול הן חליל הן כנור אם לא ישמיעו קלות אשר תוכל האזן להבחין איכה יודע מה יזמר ומה ינגן׃

⁷yet the things without life giving sound — whether pipe or harp — if a difference in the sounds they may not give, how shall be known that which is piped or that which is harped?

⁸גם השופר אם יתן את קולו בלתי ברור מי יחלץ למלחמה׃

⁸for if also an uncertain sound a trumpet may give, who shall prepare himself for battle?

⁹כן גם אתם אם לא תוציאו בלשונכם דבור מפרש איכה יודע האמור הלא תהיו כמדברים לרוח׃

⁹so also ye, if through the tongue, speech easily understood ye may not give — how shall that which is spoken be known? for ye shall be speaking to air.

¹⁰הן כמה מיני לשנות יש בעולם ואין אחת מהן בלי קול׃

¹⁰There are, it may be, so many kinds of voices in the world, and none of them is unmeaning,

¹¹לכן אם אינני ידע פשר הקול אהיה נכרי בעיני המדבר והמדבר יהיה נכרי בעיני׃

¹¹if, then, I do not know the power of the voice, I shall be to him who is speaking a foreigner, and he who is speaking, is to me a foreigner;

¹²כן גם אתם בהיותכם מתאוים לכחות רוחניות בקשו להעדיף במה שיבנה את העדה׃

¹²so also ye, since ye are earnestly desirous of spiritual gifts, for the building up of the assembly seek that ye may abound;

¹³על כן יתפלל המדבר בלשון וגם יפרשנה׃

¹³wherefore he who is speaking in an [unknown] tongue — let him pray that he may interpret;

¹⁴כי אם אתפלל בלשון רוחי מתפלל ושכלי איננו עשה פרי׃

¹⁴for if I pray in an [unknown] tongue, my spirit doth pray, and my understanding is unfruitful.

¹⁵ועתה מה לעשות אתפללה ברוחי ואתפללה גם בשכלי אזמרה ברוחי ואזמרה גם בשכלי׃

¹⁵What then is it? I will pray with the spirit, and I will pray also with the understanding; I will sing psalms with the spirit, and I will sing psalms also with the understanding;

¹⁶כי אם תברך ברוח איך יענה העמד נמצב ההדיוט אמן על הודיתך באשר לא ידע מה אתה אמר׃

¹⁶since, if thou mayest bless with the spirit, he who is filling the place of the unlearned, how shall he say the Amen at thy giving of thanks, since what thou dost say he hath not known?

¹⁷הן אתה תיטיב להודות אבל רעך לא יבנה׃

¹⁷for thou, indeed, dost give thanks well, but the other is not built up!

¹⁸אודה לאלהי כי יותר מכלכם אני מדבר בלשנות׃

¹⁸I give thanks to my God — more than you all with tongues speaking —

¹⁹אכן בקהל אבחר לדבר חמש מלין בשכלי למען הורת גם את האחרים מלדבר רבבות מלין בלשון׃

¹⁹but in an assembly I wish to speak five words through my understanding, that others also I may instruct, rather than myriads of words in an [unknown] tongue.

²⁰אחי אל תהיו ילדים בבינה רק לרע היו עללים ובבינה היו שלמים׃

²⁰Brethren, become not children in the understanding, but in the evil be ye babes, and in the understanding become ye perfect;

²¹הן כתוב בתורה כי בלעגי שפה ובלשון אחרת אדבר אל העם הזה וגם בזאת לא אבו שמע לי אמר יהוה׃

²¹in the law it hath been written, that, `With other tongues and with other lips I will speak to this people, and not even so will they hear Me, saith the Lord;`

²²לכן הלשנות לא למאמינים הנה לאות כי אם לאשר אינם מאמינים אבל הנבואה איננה לאשר אינם מאמינים כי אם למאמינים׃

²²so that the tongues are for a sign, not to the believing, but to the unbelieving; and the prophesy [is] not for the unbelieving, but for the believing,

²³והנה אם תקהל כל העדה יחד וכלם ידברו בלשנות ויבואו הדיוטים או אשר אינם מאמינים הלא יאמרו כי משגעים אתם׃

²³If, therefore, the whole assembly may come together, to the same place, and all may speak with tongues, and there may come in unlearned or unbelievers, will they not say that ye are mad?

²⁴אבל אם יתנבאו כלם ובא איש לא מאמין או הדיוט אז יוכח על ידי כלם וידון על ידי כלם׃

²⁴and if all may prophecy, and any one may come in, an unbeliever or unlearned, he is convicted by all, he is discerned by all,

²⁵ובכן יגלו תעלמות לבבו ויפל על פניו וישתחוה לאלהים ויודה בקול כי באמת האלהים בקרבכם׃

²⁵and so the secrets of his heart become manifest, and so having fallen upon [his] face, he will bow before God, declaring that God really is among you.

²⁶ועתה מה לעשות אחי בהקהלכם יחד כל אחד ואחד מכם יש לו מזמור יש לו הוראה יש לו לשון יש לו חזון יש לו באור אך יעשה הכל להבנות׃

²⁶What then is it, brethren? whenever ye may come together, each of you hath a psalm, hath a teaching, hath a tongue, hath a revelation, hath an interpretation? let all things be for building up;

²⁷כי ידבר איש בלשון ידברו נא שנים שנים או על היותר שלשה וזה אחר זה ואחד יפרש׃

²⁷if an [unknown] tongue any one do speak, by two, or at the most, by three, and in turn, and let one interpret;

²⁸ואם אין מפרש אז ידם בקהל וידבר לנפשו ולאלהים׃

²⁸and if there may be no interpreter, let him be silent in an assembly, and to himself let him speak, and to God.

²⁹והנביאים הם ידברו שנים או שלשה והאחרים יבחנו׃

²⁹And prophets — let two or three speak, and let the others discern,

³⁰וכי נגלה חזון לאחר הישב שם אז ידם הראשון׃

³⁰and if to another sitting [anything] may be revealed, let the first be silent;

³¹כי תוכלו להתנבא כלכם זה אחר זה למען ילמדו כלם וכלם יזהרו׃

³¹for ye are able, one by one, all to prophesy, that all may learn, and all may be exhorted,

³²ורוחות הנביאים תחת ידי הנביאים המה׃

³²and the spiritual gift of prophets to prophets are subject,

³³כי לא אלהי מבוכה האלהים כי אם אלהי השלום כאשר בכל קהלות הקדשים׃

³³for God is not [a God] of tumult, but of peace, as in all the assemblies of the saints.

³⁴נשיכם בכנסיות תשתקנה כי לא נתנה להן רשות לדבר כי אם להכנע כאשר גם אמרה התורה׃

³⁴Your women in the assemblies let them be silent, for it hath not been permitted to them to speak, but to be subject, as also the law saith;

³⁵ואם חפצן ללמד דבר תשאלנה את בעליהן בבית כי חרפה היא לנשים לדבר בקהל׃

³⁵and if they wish to learn anything, at home their own husbands let them question, for it is a shame to women to speak in an assembly.

³⁶או המכם יצא דבר אלהים אם אליכם לבדכם הגיע׃

³⁶From you did the word of God come forth? or to you alone did it come?

³⁷כי יתברך איש בלבבו להיות נביא או איש הרוח בין יבין את אשר אני כתב לכם כי מצות האדון הנה׃

³⁷if any one doth think to be a prophet, or spiritual, let him acknowledge the things that I write to you — that of the Lord they are commands;

³⁸ומי אשר לא ידע אל ידע׃

³⁸and if any one is ignorant — let him be ignorant;

³⁹לכן אחי השתדלו להתנבא ואל תכלאו מלדבר בלשנות׃

³⁹so that, brethren, earnestly desire to prophesy, and to speak with tongues do not forbid;

⁴⁰הכל יעשה כהגן וכשורה׃

⁴⁰let all things be done decently and in order.