¹ועל דבר זבחי האלילים ידענו שיש דעה לכלנו הדעת תגביה לב והאהבה היא הבונה׃

¹And concerning the things sacrificed to idols, we have known that we all have knowledge: knowledge puffeth up, but love buildeth up;

²החשב כי הוא ידע דבר מה עוד לא ידע מאומה כאשר עליו לדעת אתו׃

²and if any one doth think to know anything, he hath not yet known anything according as it behoveth [him] to know;

³אבל אם יאהב איש את האלהים האלהים ידעו׃

³and if any one doth love God, this one hath been known by Him.

⁴ועל דבר אכילת זבחי האלילים הנה ידענו כי האליל אין בעולם ואין אלהים בלתי אחד׃

⁴Concerning the eating then of the things sacrificed to idols, we have known that an idol [is] nothing in the world, and that there is no other God except one;

⁵ואף כי יש הנקראים אלהים אם בשמים אם בארץ באשר יש אלהים רבים ואדנים רבים׃

⁵for even if there are those called gods, whether in heaven, whether upon earth — as there are gods many and lords many —

⁶אמנם לנו אך לא אחד האב אשר הכל ממנו ואנחנו אליו ואדון אחד ישוע המשיח אשר הכל על ידו ונחנו על ידו׃

⁶yet to us [is] one God, the Father, of whom [are] the all things, and we to Him; and one Lord, Jesus Christ, through whom [are] the all things, and we through Him;

⁷אך לא בכלם הדעת כי יש אשר בזכרם עוד את האליל אכלים כזבח האליל ובכן לבם החלוש יתגאל׃

⁷but not in all men [is] the knowledge, and certain with conscience of the idol, till now, as a thing sacrificed to an idol do eat [it], and their conscience, being weak, is defiled.

⁸המאכל לא יקרב אתכם לאלהים כי אם נאכל אין לנו יתרון ואם לא נאכל לא נגרע׃

⁸But victuals do not commend us to God, for neither if we may eat are we in advance; nor if we may not eat, are we behind;

⁹אבל הזהרו פן יהיה אתו הרשיון שלכם למכשל החלשים׃

⁹but see, lest this privilege of yours may become a stumbling-block to the infirm,

¹⁰כי האיש הראה אתך אשר לך הדעת מסב בבית אלילים הלא יעז ברוחו החלוש לאכל מזבחי אלילים׃

¹⁰for if any one may see thee that hast knowledge in an idol`s temple reclining at meat — shall not his conscience — he being infirm — be emboldened to eat the things sacrificed to idols,

¹¹ויאבד על ידי דעתך אחיך החלש אשר למענו מת המשיח׃

¹¹and the brother who is infirm shall perish by thy knowledge, because of whom Christ died?

¹²ואם ככה תחטאו לאחיכם ותכאיבו את רוחם החלוש למשיח אתם חטאים׃

¹²and thus sinning in regard to the brethren, and smiting their weak conscience — in regard to Christ ye sin;

¹³על כן אם מאכלי מכשיל את אחי לא אכל בשר לעולם למען לא אכשיל את אחי׃

¹³wherefore, if victuals cause my brother to stumble, I may eat no flesh — to the age — that my brother I may not cause to stumble.