¹וכן אתן הנשים הכנענה לפני בעליכן למען גם אם יש אשר אינם שמעים לדבר יקנו באין אמר ודברים על ידי מעשי הנשים׃

¹In like manner, the wives, be ye subject to your own husbands, that even if certain are disobedient to the word, through the conversation of the wives, without the word, they may be won,

²בראותם כי תצנענה לכת ביראה׃

²having beheld your pure behaviour in fear,

³ופארכן אל יהי מבחוץ במחלפות שער ועדי זהב ולבישת מחלצים׃

³whose adorning — let it not be that which is outward, of plaiting of hair, and of putting around of things of gold, or of putting on of garments,

⁴כי אם האדם הצפון פנימה ברוח ענוה והשקט אשר לא יכלה ויקר הוא בעיני אלהים׃

⁴but — the hidden man of the heart, in the incorruptible thing of the meek and quiet spirit, which is, before God, of great price,

⁵כי כן התקשטו לפנים גם הנשים הקדשות המיחלות לאלהים בהכנען לפני בעליהן׃

⁵for thus once also the holy women who did hope on God, were adorning themselves, being subject to their own husbands,

⁶כשרה אשר שמעה בקול אברהם ותקרא לו אדון אשר אתן הייתן לה לבנות בעשותכן הטוב ולא תיראנה מפחד׃

⁶as Sarah was obedient to Abraham, calling him `sir,` of whom ye did become daughters, doing good, and not fearing any terror.

⁷וכן אתם האנשים שבו עמהן בתבונה כי כלי רפה האשה ותנו לה כבוד כי גם להן יש חלק בנחלת מתנת החיים פן תכלאו מתפלותיכם׃

⁷The husbands, in like manner, dwelling with [them], according to knowledge, as to a weaker vessel — to the wife — imparting honour, as also being heirs together of the grace of life, that your prayers be not hindered.

⁸וסוף דבר היו כלכם לב אחד בעלי חמלה אהבי האחים רחמנים ומתקבלים על הבריות׃

⁸And finally, being all of one mind, having fellow-feeling, loving as brethren, compassionate, courteous,

⁹אל תשלמו רעה תחת רעה או חרפה תחת חרפה כי אם תברכו מדעתכם כי לזאת נקראתם למען תירשו את הברכה׃

⁹not giving back evil for evil, or railing for railing, and on the contrary, blessing, having known that to this ye were called, that a blessing ye may inherit;

¹⁰כי האיש החפץ חיים אהב ימים לראות טוב יצר לשונו מרע ושפתיו מדבר מרמה׃

¹⁰for `he who is willing to love life, and to see good days, let him guard his tongue from evil, and his lips — not to speak guile;

¹¹יסור מרע ויעשה טוב יבשק שלום וירדפהו׃

¹¹let him turn aside from evil, and do good, let him seek peace and pursue it;

¹²כי עיני יהוה אל צדיקים ואזניו אל שועתם ופני יהוה בעשי רע׃

¹²because the eyes of the Lord [are] upon the righteous, and His ears — to their supplication, and the face of the Lord [is] upon those doing evil;`

¹³ומי ירע לכם אם תקנאו לעשות הטוב׃

¹³and who [is] he who will be doing you evil, if of Him who is good ye may become imitators?

¹⁴אבל אשריכם גם אם תענו למען הצדקה אך מוראם לא תיראו ולא תעריצו׃

¹⁴but if ye also should suffer because of righteousness, happy [are ye]! and of their fear be not afraid, nor be troubled,

¹⁵את יהוה אלהים אתו תקדישו בלבבכם והיו נכנים תמיד להשיב דבר בענוה וביראה לכל שאל אתכם חשבון התוחלת אשר בקרבכם׃

¹⁵and the Lord God sanctify in your hearts. And [be] ready always for defence to every one who is asking of you an account concerning the hope that [is] in you, with meekness and fear;

¹⁶רוח שלמה תהי לכם למען יבשו המנאצים דרככם הטובה במשיח בהלשינם אתכם כפעלי און׃

¹⁶having a good conscience, that in that in which they speak against you as evil-doers, they may be ashamed who are traducing your good behaviour in Christ;

¹⁷כי טוב לכם אם חפץ אלהים הוא אשר תענו בעשותכם הטוב משתענו בעשותכם רע׃

¹⁷for [it is] better doing good, if the will of God will it, to suffer, than doing evil;

¹⁸כי גם המשיח ענה פעם אחת על חטאתינו הצדיק בעד הרשעים לקרב אתנו אל האלהים הומת לפי הבשר ויחי ברוח׃

¹⁸because also Christ once for sin did suffer — righteous for unrighteous — that he might lead us to God, having been put to death indeed, in the flesh, and having been made alive in the spirit,

¹⁹אשר בו הלך ויקרא גם לרוחות אשר במשמר׃

¹⁹in which also to the spirits in prison having gone he did preach,

²⁰אשר לפנים לא האמינו כאשר חכה אלהים בארך אפו בימי נח בהעשות התבה אשר נמלטו אליה מעטים והם שמנה נפשות במים׃

²⁰who sometime disbelieved, when once the long-suffering of God did wait, in days of Noah — an ark being preparing — in which few, that is, eight souls, were saved through water;

²¹וזה הוא אות הטבילה אשר כעת תושיע גם אתנו לא בהסיר טנוף הבשר כי אם בשאל לנו מאת אלהים רוח שלמה על ידי הקמת ישוע המשיח׃

²¹also to which an antitype doth now save us — baptism, (not a putting away of the filth of flesh, but the question of a good conscience in regard to God,) through the rising again of Jesus Christ,

²²אשר הוא לימין אלהים אחרי אשר עבר השמימה ויכנעו לפניו המלאכים והרשיות והגבורות׃

²²who is at the right hand of God, having gone on to heaven — messengers, and authorities, and powers, having been subjected to him.