¹ועתה כאשר ענה המשיח בעדנו בבשר כן היו גם אתם מזינים במחשבה ההיא כי המענה בבשר חדל מחטוא׃

¹Christ, then, having suffered for us in the flesh, ye also with the same mind arm yourselves, because he who did suffer in the flesh hath done with sin,

²למען אשר לא תחיו עוד לתאות בני אדם כי אם לרצון אלהים כל ימי היתכם עוד בבשר׃

²no more in the desires of men, but in the will of God, to live the rest of the time in the flesh;

³כי דינו עת החיים אשר עברה לעשות כחפץ הגוים בלכתנו בדרכי זמה ובתאות כסבאי יין וזללי בשר ורדפי שכר ותועבות עבדת האלילים׃

³for sufficient to us [is] the past time of life the will of the nations to have wrought, having walked in lasciviousnesses, desires, excesses of wines, revelings, drinking-bouts, and unlawful idolatries,

⁴ועל זאת תמהים המה ומגדפים כי לא תרוצו עמהם לשטף בזמה כמוהם׃

⁴in which they think it strange — your not running with them to the same excess of dissoluteness, speaking evil,

⁵אשר יתנו חשבון לפני העתיד לשפט החיים והמתים׃

⁵who shall give an account to Him who is ready to judge living and dead,

⁶כי על כן התבשרו גם המתים למען ישפטו בבשר לפי דרך בני אדם ויחיו ברוח לפי דרך אלהים׃

⁶for for this also to dead men was good news proclaimed, that they may be judged, indeed, according to men in the flesh, and may live according to God in the spirit.

⁷הן קץ הכל קרב לכן היו צנועים וערים להתפלל׃

⁷And of all things the end hath come nigh; be sober-minded, then, and watch unto the prayers,

⁸ולפני כל דבר אהבו איש את אחיו אהבה חזקה כי על רב פשעים תכסה האהבה׃

⁸and, before all things, to one another having the earnest love, because the love shall cover a multitude of sins;

⁹היו מארחים איש את רעהו בבלי תלנות׃

⁹hospitable to one another, without murmuring;

¹⁰איש איש כמתן החסד אשר קבל תעזרו איש לרעהו כגזברים ממנים על חסדי אלהים הרבים׃

¹⁰each, according as he received a gift, to one another ministering it, as good stewards of the manifold grace of God;

¹¹איש כי ידבר יהי כאמרי אל ואיש כי יעזר תהי עזרתו מתוך החיל אשר חננו אלהים למען יכבד אלהים בכל על ידי ישוע המשיח אשר לו הכבוד והעז לעולמי עולמים אמן׃

¹¹if any one doth speak — `as oracles of God;` if any one doth minister — `as of the ability which God doth supply;` that in all things God may be glorified through Jesus Christ, to whom is the glory and the power — to the ages of the ages. Amen.

¹²אהובים בבאכם בתוך כור עני למען נסתכם אל נא תתמהו כאלו קרה לכם דבר זר׃

¹²Beloved, think it not strange at the fiery suffering among you that is coming to try you, as if a strange thing were happening to you,

¹³כי אם שמחו על אשר חלק לכם בענויי המשיח למען גם תשמחו ותעלצו בהגלות כבודו׃

¹³but, according as ye have fellowship with the sufferings of the Christ, rejoice ye, that also in the revelation of his glory ye may rejoice — exulting;

¹⁴אם יחרפו אתכם למען שם המשיח אשריכם כי נחה עליכם רוח הכבוד רוח אלהים אצלם מנאץ הוא ואצלכם נכבד׃

¹⁴if ye be reproached in the name of Christ — happy [are ye], because the Spirit of glory and of God upon you doth rest; in regard, indeed, to them, he is evil-spoken of, and in regard to you, he is glorified;

¹⁵רק אל יענה איש מכם כרצח או כגנב או כפעל און או כנכנס בפקדת אחרים׃

¹⁵for let none of you suffer as a murderer, or thief, or evil-doer, or as an inspector into other men`s matters;

¹⁶ואם יענה כאחד המשיחיים אל יבוש כי אם יודה לאלהים על הדבר הזה׃

¹⁶and if as a Christian, let him not be ashamed; and let him glorify God in this respect;

¹⁷כי עת החל המשפט מבית אלהים ואם ממנו ראשנה מה אפוא תהיה אחרית הממרים את בשורת אלהים׃

¹⁷because it is the time of the beginning of the judgment from the house of God, and if first from us, what the end of those disobedient to the good news of God?

¹⁸הן צדיק כמעט יושע אף כי רשע וחוטא׃

¹⁸And if the righteous man is scarcely saved, the ungodly and sinner — where shall he appear?

¹⁹לכן גם המענים כרצון אלהים יפקידו את נפשותם ביד אלהים הברא הנאמן ויוסיפו לעשות הטוב׃

¹⁹so that also those suffering according to the will of god, as to a stedfast Creator, let them commit their own souls in good doing.