¹הן ידענו כי בהרס בית אהלנו אשר בארץ יש לנו בנין מאת האלהים בית אשר איננו מעשה ידים והוא לעולם בשמים׃

¹For we have known that if our earthly house of the tabernacle may be thrown down, a building from God we have, an house not made with hands — age-during — in the heavens,

²כי גם עתה נאנחים ונכספים אנחנו להתעטף בביתנו אשר מן השמים׃

²for also in this we groan, with our dwelling that is from heaven earnestly desiring to clothe ourselves,

³באשר אחרי לבשנהו לא נמצא ערמים׃

³if so be that, having clothed ourselves, we shall not be found naked,

⁴כי גם עתה באהלנו זה נאנח מפני הכבד ולא חפצנו להתפשט כי אם להתעטף למען יבלע המות על ידי החיים׃

⁴for we also who are in the tabernacle do groan, being burdened, seeing we wish not to unclothe ourselves, but to clothe ourselves, that the mortal may be swallowed up of the life.

⁵והמכין אתנו לזאת הוא האלהים אשר אף נתן לנו את ערבון הרוח׃

⁵And He who did work us to this self-same thing [is] God, who also did give to us the earnest of the Spirit;

⁶לכן בטוחים אנחנו בכל עת וידעים כי כל עוד שמושבנו בגוף רחוקים אנחנו מן האדון׃

⁶having courage, then, at all times, and knowing that being at home in the body, we are away from home from the Lord, —

⁷כי באמונה נתהלך ולא בראות עינים׃

⁷for through faith we walk, not through sight —

⁸אמנם בטוחים אנחנו ונבחרה לנו להתרחק מן הגוף ולהיות קרובים אל האדון׃

⁸we have courage, and are well pleased rather to be away from the home of the body, and to be at home with the Lord.

⁹על כן גם נשתדל אם קרובים אם רחוקים להיות לו לרצון׃

⁹Wherefore also we are ambitious, whether at home or away from home, to be well pleasing to him,

¹⁰כי כלנו עתידים להראות לפני כסא דין המשיח למען יקבל איש ואיש כפי פעלו בחיי גופו אם טוב ואם רע׃

¹⁰for all of us it behoveth to be manifested before the tribunal of the Christ, that each one may receive the things [done] through the body, in reference to the things that he did, whether good or evil;

¹¹ועתה יען אשר ידענו יראת האדון נדבר על לב בני אדם ולאלהים אנחנו גלוים ואקוה כי גלוים אנחנו גם במדעכם׃

¹¹having known, therefore, the fear of the Lord, we persuade men, and to God we are manifested, and I hope also in your consciences to have been manifested;

¹²כי אין אנחנו משתבחין שנית אליכם אך נתנים לכם סבה להתפאר בנו לנגד המתפארים בפנים ולא בלב׃

¹²for not again ourselves do we recommend to you, but we are giving occasion to you of glorifying in our behalf, that ye may have [something] in reference to those glorifying in face and not in heart;

¹³כי אם השתגענו לאלהים היתה זאת ואם השכלנו לכם היתה׃

¹³for whether we were beside ourselves, [it was] to God; whether we be of sound mind — [it is] to you,

¹⁴כי אהבת המשיח דחקת אתנו בהיותנו דנים אשר אם מת אחד בעד כלם כלם מתו׃

¹⁴for the love of the Christ doth constrain us, having judged thus: that if one for all died, then the whole died,

¹⁵ובעד כלם מת למען לא יחיו החיים עוד לנפשם כי אם לאשר מת ויקם בעדם׃

¹⁵and for all he died, that those living, no more to themselves may live, but to him who died for them, and was raised again.

¹⁶לכן מעתה אנחנו לא נדע איש לפי הבשר וגם אם ידענו את המשיח לפי הבשר מעתה לא נדעהו עוד׃

¹⁶So that we henceforth have known no one according to the flesh, and even if we have known Christ according to the flesh, yet now we know him no more;

¹⁷ובכן מי שהוא במשיח בריאה חדשה הוא הישנות עברו והנה הכל נהיה לחדש׃

¹⁷so that if any one [is] in Christ — [he is] a new creature; the old things did pass away, lo, become new have the all things.

¹⁸והכל מאת האלהים המרצה אתנו לעצמו על ידי ישוע המשיח ויתן לנו שרות הרצוי׃

¹⁸And the all things [are] of God, who reconciled us to Himself through Jesus Christ, and did give to us the ministration of the reconciliation,

¹⁹יען אשר אלהים היה במשיח מרצה את העולם לעצמו ולא חשב להם את פשעיהם וישם בנו את דבר הרצוי׃

¹⁹how that God was in Christ — a world reconciling to Himself, not reckoning to them their trespasses; and having put in us the word of the reconciliation,

²⁰לכן מליצי המשיח אנחנו וכאלו האלהים מזהיר אתכם על ידנו נבקש מכם בעד המשיח התרצו נא אל האלהים׃

²⁰in behalf of Christ, then, we are ambassadors, as if God were calling through us, we beseech, in behalf of Christ, `Be ye reconciled to God;`

²¹כי את אשר לא ידע חטאת אתו עשה לחטאת בעדנו למען נהיה בו אנחנו לצדקת אלהים׃

²¹for him who did not know sin, in our behalf He did make sin, that we may become the righteousness of God in him.