¹ויהי באיקניון ויבאו יחדו אל בית כנסת היהודים וידברו שם עד כי האמין המון רב מן היהודים ומן היונים׃

¹And it came to pass in Iconium, that they did enter together into the synagogue of the Jews, and spake, so that there believed both of Jews and Greeks a great multitude;

²אך היהודים אשר לא האמינו עוררו והכעיסו את נפשות הגוים על האחים׃

²and the unbelieving Jews did stir up and made evil the souls of the nations against the brethren;

³וישבו שם ימים רבים וילמדו בבטחונם ביהוה העמיד על דבר חסדו בעשותו על ידם אתות ומופתים׃

³long time, indeed, therefore, did they abide speaking boldly in the Lord, who is testifying to the word of His grace, and granting signs and wonders to come to pass through their hands.

⁴ויחלק המון העיר לחצי אלה נטו אחרי היהודים ואלה אחרי השליחים׃

⁴And the multitude of the city was divided, and some were with the Jews, and some with the apostles,

⁵ויהי רגשת הגוים והיהודים עם ראשיהם להתעלל בהם ולסקלם׃

⁵and when there was a purpose both of the nations and of the Jews with their rulers to use [them] despitefully, and to stone them,

⁶ויודע להם ויברחו לערי לוקוניא אל לוסטרא ודרבי וסביבותן׃

⁶they having become aware, did flee to the cities of Lycaonia, Lystra, and Derbe, and to the region round about,

⁷ויבשרו שם הבשורה׃

⁷and there they were proclaiming good news.

⁸ואיש נכה רגלים היה בלוסטרא והוא ישב פסח מבטן אמו ולא הלך מימיו׃

⁸And a certain man in Lystra, impotent in the feet, was sitting, being lame from the womb of his mother — who never had walked,

⁹וישמע את פולוס מדבר והוא הסתכל בו וירא כי אמונה בו להושע׃

⁹this one was hearing Paul speaking, who, having stedfastly beheld him, and having seen that he hath faith to be saved,

¹⁰ויאמר בקול גדול עמד הכן על רגליך וידלג ויתהלך׃

¹⁰said with a loud voice, `Stand up on thy feet upright;` and he was springing and walking,

¹¹והמון העם כראותם את אשר עשה פולוס נשאו את קולם ויאמרו בלשון לוקונית ירדו אלינו האלהים בדמות אנשים׃

¹¹and the multitudes having seen what Paul did, did lift up their voice, in the speech of Lycaonia, saying, `The gods, having become like men, did come down unto us;`

¹²ויקראו לבר נבא בל ולפולוס קראו הרמיס באשר הוא ראש המדברים׃

¹²they were calling also Barnabas Zeus, and Paul Hermes, since he was the leader in speaking.

¹³וכהן בית בל אשר מחוץ לעירם הביא השערה שורים ועטרות ויחפץ לזבח הוא והמון העם׃

¹³And the priest of the Zeus that is before their city, oxen and garlands unto the porches having brought, with the multitudes did wish to sacrifice,

¹⁴ויהי כשמע זאת השליחים פולוס ובר נבא ויקרעו את בגדיהם וירוצו אל תוך העם׃

¹⁴and having heard, the apostles Barnabas and Paul, having rent their garments, did spring into the multitude, crying

¹⁵ויצעקו לאמר אנשים למה תעשו כזאת גם אנחנו בני אדם חלשים כמוכם ונבשרה אתכם למען שוב תשובו מן הבליכם אלה אל אלהים חיים אשר עשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם׃

¹⁵and saying, `Men, why these things do ye? and we are men like-affected with you, proclaiming good news to you, from these vanities to turn unto the living God, who made the heaven, and the earth, and the sea, and all the things in them;

¹⁶ואשר בדרות קדם הניח לכל הגוים ללכת בדרכיהם׃

¹⁶who in the past generations did suffer all the nations to go on in their ways,

¹⁷וגם לא חדל להעיד על עצמו וייטב לנו בתתו מטר מן השמים ועתות שבע וימלא לבותינו מזון וששון׃

¹⁷though, indeed, without witness He did not leave himself, doing good — from heaven giving rains to us, and fruitful seasons, filling our hearts with food and gladness;`

¹⁸ואף בדברים האלה כמעט לא עצרו כח לכלוא את העם מזבח להם׃

¹⁸and these things saying, scarcely did they restrain the multitudes from sacrificing to them.

¹⁹ויבאו שמה יהודים מן אנטיוכיא ומן איקניון ויסיתו את העם וירגמו את פולוס באבנים ויסחבהו חוצה לעיר בחשבם כי מת׃

¹⁹And there came thither, from Antioch and Iconium, Jews, and they having persuaded the multitudes, and having stoned Paul, drew him outside of the city, having supposed him to be dead;

²⁰ויסבו אתו התלמידים ויקם ויבא העירה וממחרת יצא אל דרבי הוא ובר נבא׃

²⁰and the disciples having surrounded him, having risen he entered into the city, and on the morrow he went forth with Barnabas to Derbe.

²¹ויבשרו את הבשורה בעיר ההיא ואחרי העמידם תלמידים הרבה שבו אל לוסטרא ואיקניון ואנטיוכיא׃

²¹Having proclaimed good news also to that city, and having discipled many, they turned back to Lystra, and Iconium, and Antioch,

²²ויחזקו את נפשות התלמידים ויזהירו אתם לעמד באמונה וכי רק בצרות רבות בוא נבוא אל מלכות האלהים׃

²²confirming the souls of the disciples, exhorting to remain in the faith, and that through many tribulations it behoveth us to enter into the reign of God,

²³ויבחרו להם זקנים בכל קהלה וקהלה ויתפללו ויצומו ויפקידום ביד האדון אשר האמינו בו׃

²³and having appointed to them by vote elders in every assembly, having prayed with fastings, they commended them to the Lord in whom they had believed.

²⁴ויעברו בפיסדיא ויבאו אל פמפוליא׃

²⁴And having passed through Pisidia, they came to Pamphylia,

²⁵וישמיעו את דבר יהוה בפרגי וירדו אל אטליא׃

²⁵and having spoken in Perga the word, they went down to Attalia,

²⁶ומשם באו באניה אל אנטיוכיא אשר נמסרו שם לחסד אלהים על המלאכה אשר מלאו אתה׃

²⁶and thence did sail to Antioch, whence they had been given by the grace of God for the work that they fulfilled;

²⁷ובבאם שמה הקהילו את העדה ויגידו את כל אשר עשה אתם האלהים ואת אשר פתח לגוים פתח האמונה׃

²⁷and having come and gathered together the assembly, they declared as many things as God did with them, and that He did open to the nations a door of faith;

²⁸וישבו שם עם התלמידים ימים לא מעטים׃

²⁸and they abode there not a little time with the disciples.