¹ואנשים ירדו מיהודה וילמדו את האחים לאמר אם לא תמולו כדת משה לא תושעון׃

¹And certain having come down from Judea, were teaching the brethren — `If ye be not circumcised after the custom of Moses, ye are not able to be saved;`

²ויהי על זאת ריב ומחלקת לא קלה לפולוס ולבר נבא עמהם ויגזרו כי פולוס ובר נבא ואחרים מהם יעלו ירושלים אל השליחים והזקנים על אדות השאלה הזאת׃

²there having been, therefore, not a little dissension and disputation to Paul and Barnabas with them, they arranged for Paul and Barnabas, and certain others of them, to go up unto the apostles and elders to Jerusalem about this question,

³ותלוה אתם הקהלה ויעברו את פינוקיא ואת שמרון מספרים את תשובת הגוים וישמחו את כל האחים שמחה גדולה׃

³they indeed, then, having been sent forward by the assembly, were passing through Phenice and Samaria, declaring the conversion of the nations, and they were causing great joy to all the brethren.

⁴ויהי כבאם ירושלים ויקבלו אתם הקהלה והשליחים והזקנים ויגידו להם את אשר הגדיל האלהים לעשות עמהם׃

⁴And having come to Jerusalem, they were received by the assembly, and the apostles, and the elders, they declared also as many things as God did with them;

⁵ויקומו אנשים מאמינים מכת הפרושים ויאמרו כי חובה היא למול אתם ולצותם לשמר את תורת משה׃

⁵and there rose up certain of those of the sect of the Pharisees who believed, saying — `It behoveth to circumcise them, to command them also to keep the law of Moses.`

⁶ויקהלו השליחים והזקנים לעין בדבר הזה׃

⁶And there were gathered together the apostles and the elders, to see about this matter,

⁷ויהי ברבות המחלקת קם פטרוס ויאמר אליהם אנשים אחים אתם ידעתם כי מימים ראשים בי בחר האלהים מכלנו אשר ישמעו הגוים מפי את דבר הבשורה ויאמינו׃

⁷and there having been much disputing, Peter having risen up said unto them, `Men, brethren, ye know that from former days, God among us did make choice, through my mouth, for the nations to hear the word of the good news, and to believe;

⁸והאלהים ידע הלבבות העיד עליהם בתתו גם להם את רוח הקדש כאשר נתן לנו׃

⁸and the heart-knowing God did bare them testimony, having given to them the Holy Spirit, even as also to us,

⁹ולא הבדיל בינינו וביניהם כי טהר את לבבם על ידי האמונה׃

⁹and did put no difference also between us and them, by the faith having purified their hearts;

¹⁰ועתה מה תנסו את האלהים לשום על על צוארי התלמידים אשר גם אבותינו גם אנחנו לא יכלנו לשאת׃

¹⁰now, therefore, why do ye tempt God, to put a yoke upon the neck of the disciples, which neither our fathers nor we were able to bear?

¹¹אבל בחסד ישוע המשיח אדנינו נאמין להושע כמוהם כמונו׃

¹¹but, through the grace of the Lord Jesus Christ, we believe to be saved, even as also they.`

¹²ויחרישו כל הקהל וישמעו אל בר נבא ואל פולוס מספרים את האתות והמופתים אשר הרבה האלהים לעשות על ידיהם בקרב הגוים׃

¹²And all the multitude did keep silence, and were hearkening to Barnabas and Paul, declaring as many signs and wonders as God did among the nations through them;

¹³ויכלו לדבר ויען יעקב ויאמר אנשים אחים שמעו אלי׃

¹³and after they are silent, James answered, saying, `Men, brethren, hearken to me;

¹⁴שמעון ספר איך האלהים ראה לו בראשונה לקחת מבין הגוים עם לשמו׃

¹⁴Simeon did declare how at first God did look after to take out of the nations a people for His name,

¹⁵ולזאת מסכימים דברי הנביאים ככתוב׃

¹⁵and to this agree the words of the prophets, as it hath been written:

¹⁶אחרי זאת אשוב ואקים את סכת דויד הנפלת והרסותיה אקים ובניתיה׃

¹⁶After these things I will turn back, and I will build again the tabernacle of David, that is fallen down, and its ruins I will build again, and will set it upright —

¹⁷למען ידרשו שארית אדם את יהוה וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם נאם יהוה עשה כל אלה׃

¹⁷that the residue of men may seek after the Lord, and all the nations, upon whom My name hath been called, saith the Lord, who is doing all these things.

¹⁸נודעים לאלהים מעולם כל מעשיו׃

¹⁸`Known from the ages to God are all His works;

¹⁹ועל כן אני דן שלא להחמיר על השבים מן הגוים לאלהים׃

¹⁹wherefore I judge: not to trouble those who from the nations do turn back to God,

²⁰רק לכתב אליהם אשר ירחקו מטמאת האלילים ומן הזנות ומבשר הנחנק ומן הדם׃

²⁰but to write to them to abstain from the pollutions of the idols, and the whoredom, and the strangled thing; and the blood;

²¹כי משה מדרת עולם יש לו מגידיו בכל עיר ועיר ויקרא בבתי הכנסיות מדי שבת בשבתו׃

²¹for Moses from former generations in every city hath those preaching him — in the synagogues every sabbath being read.`

²²וייטב בעיני השליחים והזקנים עם כל הקהל לבחר מהם אנשים ולשלח אתם אל אנטיוכיא עם פולוס ובר נבא את יהודה המכנה בר שבא ואת סילא אנשי שם בין האחים׃

²²Then it seemed good to the apostles and the elders, with the whole assembly, chosen men out of themselves to send to Antioch with Paul and Barnabas — Judas surnamed Barsabas, and Silas, leading men among the brethren —

²³ויכתבו וישלחו על ידם לאמר אנחנו השליחים והזקנים והאחים שאלים לשלום האחים אשר מן הגוים באנטיוכיא ובסוריא ובקיליקיא׃

²³having written through their hand thus: `The apostles, and the elders, and the brethren, to those in Antioch, and Syria, and Cilicia, brethren, who [are] of the nations, greeting;

²⁴יען וביען שמענו כי יצאו מאתנו מבלבלים אתכם ומקלקלים נפשתיכם בדברים באמרם לכם להמול ולשמר את התורה אשר לא צוינו אותם׃

²⁴seeing we have heard that certain having gone forth from us did trouble you with words, subverting your souls, saying to be circumcised and to keep the law, to whom we did give no charge,

²⁵לכן טוב בעיני כלנו יחדו לבחר אנשים לשלחם אליכם עם חביבינו בר נבא ופולוס׃

²⁵it seemed good to us, having come together with one accord, chosen men to send unto you, with our beloved Barnabas and Paul —

²⁶אנשים אשר מסרו נפשם על שם אדנינו ישוע המשיח׃

²⁶men who have given up their lives for the name of our Lord Jesus Christ —

²⁷על כן שלחנו את יהודה ואת סילא אשר גם המה יגידו זאת בפיהם׃

²⁷we have sent, therefore, Judas and Silas, and they by word are telling the same things.

²⁸כי טוב לפני רוח הקדש ולפנינו לבלתי שום עליכם משא אחר לבד מאלה הדברים הצריכים׃

²⁸`For it seemed good to the Holy Spirit, and to us, no more burden to lay upon you, except these necessary things:

²⁹אשר תרחקו מזבחי אלילים ומן הדם ומבשר הנחנק ומן הזנות אם מאלה תשמרו את נפשתיכם תיטיבו לעשות ושלום לכם׃

²⁹to abstain from things offered to idols, and blood, and a strangled thing, and whoredom; from which keeping yourselves, ye shall do well; be strong!`

³⁰וישלחו האנשים ויבאו אל אנטיוכיא ויקהילו את העם ויתנו להם את האגרת׃

³⁰They then, indeed, having been let go, went to Antioch, and having brought the multitude together, did deliver the epistle,

³¹ויקראו אתה וישמחו על הנחמה׃

³¹and they having read, did rejoice for the consolation;

³²ויהודה וסילא אשר גם הם נביאים נחמו האחים בדברים רבים ויחזקום׃

³²Judas also and Silas, being themselves also prophets, through much discourse did exhort the brethren, and confirm,

³³ויהיו שם ימים אחדים וישלחום האחים בשלום אל השליחים׃

³³and having passed some time, they were let go with peace from the brethren unto the apostles;

³⁴וייטב בעיני סילא לשבת שם׃

³⁴and it seemed good to Silas to remain there still.

³⁵ופולוס ובר נבא ישבו באנטיוכיא וילמדו ויבשרו את דבר יהוה המה וגם רבים אחרים עמם׃

³⁵And Paul and Barnabas continued in Antioch, teaching and proclaiming good news — with many others also — the word of the Lord;

³⁶ויהי מקץ ימים ויאמר פולוס אל בר נבא לכה ונשובה ונפקדה את אחינו בכל עיר ועיר אשר קראנו שם את דבר יהוה ונראה מה המה׃

³⁶and after certain days, Paul said unto Barnabas, `Having turned back again, we may look after our brethren, in every city in which we have preached the word of the Lord — how they are.`

³⁷ובר נבא יעץ לקחת אתם את יוחנן המכנה מרקוס׃

³⁷And Barnabas counseled to take with [them] John called Mark,

³⁸אך פולוס לא אבה לקחת אתם את האיש אשר סר מעליהם בפמפוליא ולא הלך אתם במלאכתם׃

³⁸and Paul was not thinking it good to take him with them who withdrew from them from Pamphylia, and did not go with them to the work;

³⁹ויהי רגז עד אשר נפרדו איש מאחיו ויקח בר נבא את מרקוס ויסע באניה אל קפרוס׃

³⁹there came, therefore, a sharp contention, so that they were parted from one another, and Barnabas having taken Mark, did sail to Cyprus,

⁴⁰ופולוס בחר לו את סילא וימסרהו האחים אל חסד יהוה ויצא׃

⁴⁰and Paul having chosen Silas, went forth, having been given up to the grace of God by the brethren;

⁴¹ויעבר בסוריא ובקיליקיא ויחזק את הקהלות׃

⁴¹and he went through Syria and Cilicia, confirming the assemblies.