¹ואחרי אשר שקטה המהומה קרא פולוס לתלמידים ויברכם ויצא ללכת אל מקדוניא׃

¹And after the ceasing of the tumult, Paul having called near the disciples, and having embraced [them], went forth to go on to Macedonia;

²ויעבר במדינות ההן ויזהר אתם בדברים רבים ויבא אל ארץ יון׃

²and having gone through those parts, and having exhorted them with many words, he came to Greece;

³וישב שם שלשה חדשים ויהי באמרו ללכת אל סוריא ויארבו לו היהודים ויגמר בלבו לשוב דרך מקדוניא׃

³having made also three months` [stay] — a counsel of the Jews having been against him — being about to set forth to Syria, there came [to him] a resolution of returning through Macedonia.

⁴וילכו אתו עד לאסיא סופטרוס הברואי ומן התסלוניקים ארסטרכוס וסקונדוס וגיוס הדרבי וטימותיוס ומן אסיא טוכיקוס וטרופימוס׃

⁴And there were accompanying him unto Asia, Sopater of Berea, and of Thessalonians Aristarchus and Secundus, and Gaius of Derbe, and Timotheus, and of Asiatics Tychicus and Trophimus;

⁵ואלה הלכו לפנינו ויוחילו לנו בטרואס׃

⁵these, having gone before, did remain for us in Troas,

⁶ואנחנו יצאנו מן פילפי אחרי ימי חג המצות ומקץ חמשה ימים באנו באניה אליהם אל טרואס ונשב שם שבעת ימים׃

⁶and we sailed, after the days of the unleavened food, from Philippi, and came unto them to Troas in five days, where we abode seven days.

⁷ויהי באחד בשבת כאשר נאספו התלמידים לבצע הלחם וידבר אתם פולוס כי אמר ללכת משם למחרת היום ויארך הדבר עד חצות הלילה׃

⁷And on the first of the week, the disciples having been gathered together to break bread, Paul was discoursing to them, about to depart on the morrow, he was also continuing the discourse till midnight,

⁸ונרות רבים היו בעליה אשר נאספנו שם׃

⁸and there were many lamps in the upper chamber where they were gathered together,

⁹ובחור אחד שמו אבטוכוס ישב בחלון וירדם בהאריך פולוס את אמרתו ותגבר עליו שנתו ויפל מהמדור השלישי למטה וישאהו מת׃

⁹and there was sitting a certain youth, by name Eutychus, upon the window — being borne down by a deep sleep, Paul discoursing long — he having sunk down from the sleep, fell down from the third story, and was lifted up dead.

¹⁰וירד פולוס ויגהר עליו ויחבקהו ויאמר אל תבהלו כי נשמתו בו׃

¹⁰And Paul, having gone down, fell upon him, and having embraced [him], said, `Make no tumult, for his life is in him;`

¹¹ואחר עלה ויבצע הלחם ויטעם וירב לשיח אתם עד אור הבקר ויצא ללכת לדרכו׃

¹¹and having come up, and having broken bread, and having tasted, for a long time also having talked — till daylight, so he went forth,

¹²והם הביאו את הנער חי וינחמו עד מאד׃

¹²and they brought up the lad alive, and were comforted in no ordinary measure.

¹³ואנחנו קדמנו לרדת באניה ונעבר אסוסה למען נקח שם אתנו את פולוס כי כן צוה והוא חשב בלבו ללכת שמה ברגליו׃

¹³And we having gone before unto the ship, did sail to Assos, thence intending to take in Paul, for so he had arranged, intending himself to go on foot;

¹⁴ויפגש אתנו באסוס ונקח אתו ונבא אל מיטוליני׃

¹⁴and when he met with us at Assos, having taken him up, we came to Mitylene,

¹⁵ומשם יצאנו באניה ונפגע ממחרת אל מול כיוס וביום השלישי עברנו אל סמוס ונלן בטרוגוליון ולמחרתו באנו אל מיליטוס׃

¹⁵and thence having sailed, on the morrow we came over-against Chios, and the next day we arrived at Samos, and having remained in Trogyllium, on the following day we came to Miletus,

¹⁶כי פולוס אמר לעבר מעל פני אפסוס פן יצטרך להתמהמה באסיא כי אץ לבוא אם יוכל עד חג השבועות ירושלים׃

¹⁶for Paul decided to sail past Ephesus, that there may not be to him a loss of time in Asia, for he hasted, if it were possible for him, on the day of the Pentecost to be at Jerusalem.

¹⁷וממיליטוס שלח אל אפסוס ויקרא את זקני הקהלה׃

¹⁷And from Miletus, having sent to Ephesus, he called for the elders of the assembly,

¹⁸ויבאו אליו ויאמר להם אתם ידעתם איך הייתי עמכם בכל עת מן היום הראשון אשר דרכה רגלי באסיא׃

¹⁸and when they were come unto him, he said to them, `Ye — ye know from the first day in which I came to Asia, how, with you at all times I was;

¹⁹אשר עבדתי את האדון בכל ענוה ובדמעות הרבה ובמסות המצאות אתי בנכלי היהודים׃

¹⁹serving the Lord with all humility, and many tears, and temptations, that befell me in the counsels of the Jews against [me];

²⁰איך לא כחדתי מכם כל דבר תועלת והגדתיו לכם ולמדתי אתכם ברבים ובכל בית ובית׃

²⁰how nothing I did keep back of what things are profitable, not to declare to you, and to teach you publicly, and in every house,

²¹ואעיד ליהודים וליונים את התשובה לאלהים ואת האמונה באדנינו ישוע המשיח׃

²¹testifying fully both to Jews and Greeks, toward God reformation, and faith toward our Lord Jesus Christ.

²²ועתה הנני אסיר הרוח ללכת ירושלים ואינני יודע מה יקרני שם׃

²²`And now, lo, I — bound in the Spirit — go on to Jerusalem, the things that shall befall me in it not knowing,

²³אפס כי רוח הקדש מעיד בכל עיר ועיר לאמר כי מוסרות וצרות נכונו לי׃

²³save that the Holy Spirit in every city doth testify fully, saying, that for me bonds and tribulations remain;

²⁴אבל לא אחוש לאחת מהנה וגם נפשי לא יקרה בעיני למען אשלים בשמחה את מרוצתי ואת השרות אשר קבלתי מאת האדון ישוע להעיד על בשורת חסד אליהם׃

²⁴but I make account of none of these, neither do I count my life precious to myself, so that I finish my course with joy, and the ministration that I received from the Lord Jesus, to testify fully the good news of the grace of God.

²⁵ועתה הנה ידע אנכי כי אתם כלכם אשר התהלכתי בקרבכם הלוך והשמע את מלכות יהוה כי לא תוסיפו עוד ראות פני׃

²⁵`And now, lo, I have known that no more shall ye see my face, — ye all among whom I did go preaching the reign of God;

²⁶על כן מעיד אני בכם היום הזה כי נקי אנכי מדמי כלכם׃

²⁶wherefore I take you to witness this day, that I [am] clear from the blood of all,

²⁷כי לא כחדתי מהגיד לכם את עצת האלהים כלה׃

²⁷for I did not keep back from declaring to you all the counsel of God.

²⁸לכן שמרו את נפשותיכם ואת כל העדר אשר הקים אתכם רוח הקדש לפקידים בו לרעות את עדת האלהים אשר קנה לו בדם נפשו׃

²⁸`Take heed, therefore, to yourselves, and to all the flock, among which the Holy Spirit made you overseers, to feed the assembly of God that He acquired through His own blood,

²⁹כי ידע אני אשר אחרי צאתי יבואו בתוככם זאבים עזים אשר לא יחוסו על העדר׃

²⁹for I have known this, that there shall enter in, after my departing, grievous wolves unto you, not sparing the flock,

³⁰וגם מקרבכם יקומו אנשים דברי תהפכות להטות אחריהם את התלמידים׃

³⁰and of your own selves there shall arise men, speaking perverse things, to draw away the disciples after them.

³¹על כן שקדו וזכרו כי שלש שנים יומם ולילה לא חדלתי לדבר על לב כל אחד מכם בדמעות׃

³¹`Therefore, watch, remembering that three years, night and day, I did not cease with tears warning each one;

³²ועתה אחי אני מסר אתכם לאלהים ולדבר חסדו אשר לו היכלת לבנות אתכם ולתת לכם נחלה בקרב כל המקדשים׃

³²and now, I commend you, brethren, to God, and to the word of His grace, that is able to build up, and to give you an inheritance among all those sanctified.

³³לא חמדתי כסף איש או זהבו או לבושו׃

³³`The silver or gold or garments of no one did I covet;

³⁴ואתם ידעתם כי ידי אלה עבדו בעד צרכי ובעד צרכי ההלכים אתי׃

³⁴and ye yourselves know that to my necessities, and to those who were with me, minister did these hands;

³⁵ובכל הראיתי אתכם כי כן עלינו לעמל ולתמך את החלשים ולזכר את דברי האדון ישוע כי הוא אמר טוב אשר תתן משתקח׃

³⁵all things I did shew you, that, thus labouring, it behoveth [us] to partake with the ailing, to be mindful also of the words of the Lord Jesus, that he himself said, It is more blessed to give than to receive.`

³⁶ואחרי דברו את הדברים האלה כרע על ברכיו ויתפלל עם כלם׃

³⁶And these things having said, having bowed his knees, with them all, he did pray,

³⁷ויבכו כלם בכי גדול ויפלו על צוארי פולוס וינשקו לו׃

³⁷and there came a great weeping to all, and having fallen upon the neck of Paul, they were kissing him,

³⁸וביותר התעצבו על הדבר אשר דבר כי לא יוסיפו עוד לראות פניו וילוהו אל האניה׃

³⁸sorrowing most of all for the word that he had said — that they are about no more to see his face; and they were accompanying him to the ship.