¹ויהי כאשר נפרדנו מהם ונרד באניה ונבוא דרך ישרה אל קוס וממחרת אל רודוס ומשם אל פטרה׃

¹And it came to pass, at our sailing, having been parted from them, having run direct, we came to Coos, and the succeeding [day] to Rhodes, and thence to Patara,

²שם מצאנו אניה עברת אל פינוקיא ונרד בה ונעבר׃

²and having found a ship passing over to Phenicia, having gone on board, we sailed,

³ונרא את פני קפרוס ונעזבנה לשמאל ונעבר אל סוריא ונגיע אל צור כי שמה יוציאו את מעמסת האניה׃

³and having discovered Cyprus, and having left it on the left, we were sailing to Syria, and did land at Tyre, for there was the ship discharging the lading.

⁴ונמצא את התלמידים ונשב שם שבעת ימים והם אמרו אל פולוס על פי הרוח לבלתי עלות ירושלים׃

⁴And having found out the disciples, we tarried there seven days, and they said to Paul, through the Spirit, not to go up to Jerusalem;

⁵ויהי אחרי מלאת לנו הימים האלה ונצא ללכת לדרכנו וילוו אתנו כלם עם נשיהם ועם טפם עד מחוץ לעיר ונכרע על ברכינו על חוף הים ונתפלל׃

⁵but when it came that we completed the days, having gone forth, we went on, all bringing us on the way, with women and children, unto the outside of the city, and having bowed the knees upon the shore, we prayed,

⁶ונברך איש את רעהו ונעל אל האניה והמה שבו איש לביתו׃

⁶and having embraced one another, we embarked in the ship, and they returned to their own friends.

⁷ואנחנו כלינו את דרך הים ונרד מצור אל עכו ונשאל לשלום האחים ונשב אתם יום אחד׃

⁷And we, having finished the course, from Tyre came down to Ptolemais, and having saluted the brethren, we remained one day with them;

⁸וממחרת נסענו פולוס ואשר אתו ונבא אל קסרין ונלך אל בית פילפוס המבשר אשר הוא אחד מן השבעה ונשב עמו׃

⁸and on the morrow Paul and his company having gone forth, we came to Cesarea, and having entered into the house of Philip the evangelist — who is of the seven — we remained with him,

⁹ולו היו ארבע בנות בתולות מתנבאות׃

⁹and this one had four daughters, virgins, prophesying.

¹⁰ויהי בהיותנו שם ימים רבים וירד נביא אחד מיהודה ושמו אגבוס׃

¹⁰And we remaining many more days, there came down a certain one from Judea, a prophet, by name Agabus,

¹¹ויבא אצלנו ויקח את אזור פולוס ויאסר בו את ידיו ואת רגליו ויאמר כה אמר רוח הקדש ככה יאסרו היהודים בירושלים את האיש אשר לו האזור הזה ויסגירהו בידי הגוים׃

¹¹and he having come unto us, and having taken up the girdle of Paul, having bound also his own hands and feet, said, `Thus saith the Holy Spirit, The man whose is this girdle — so shall the Jews in Jerusalem bind, and they shall deliver [him] up to the hands of nations.`

¹²ויהי כאשר שמענו את זאת ונבקש ממנו אנחנו ואנשי המקום אשר לא יעלה ירושלים׃

¹²And when we heard these things, we called upon [him] — both we, and those of that place — not to go up to Jerusalem,

¹³ויען פולוס ויאמר מה לכם אשר תבכו ותשברו לבבי כי נכון אנכי לא לבד להאסר כי גם למות בירושלים על שם ישוע האדון׃

¹³and Paul answered, `What do ye — weeping, and crushing mine heart? for I, not only to be bound, but also to die at Jerusalem, am ready, for the name of the Lord Jesus;`

¹⁴ולא אבה שמע ונרף ממנו לאמר רצון יהוה יעשה׃

¹⁴and he not being persuaded, we were silent, saying, `The will of the Lord be done.`

¹⁵ואחרי הימים האלה נשאנו את כלינו ונעל ירושלים׃

¹⁵And after these days, having taken [our] vessels, we were going up to Jerusalem,

¹⁶וילכו אתנו גם תלמידים מקסרין ויביאו אתנו ללון בבית איש כתי ושמו מנסון והוא תלמיד ישן׃

¹⁶and there went also of the disciples from Cesarea with us, bringing with them him with whom we may lodge, a certain Mnason of Cyprus, an aged disciple.

¹⁷ויהי כבאנו ירושלים ויקבלו אתנו האחים בשמחה׃

¹⁷And we having come to Jerusalem, the brethren did gladly receive us,

¹⁸וממחרת היום נכנס פולוס עמנו אל יעקב ויבאו שמה כל הזקנים׃

¹⁸and on the morrow Paul was going in with us unto James, all the elders also came,

¹⁹וישאלם לשלום ויספר אחת לאחת את אשר עשה האלהים לגוים בשרותו׃

¹⁹and having saluted them, he was declaring, one by one, each of the things God did among the nations through his ministration,

²⁰וישמעו ויהללו את האלהים ויאמרו אליו הנך ראה אחינו כמה רבבות יהודים באו להאמין וכלם מקנאים לתורה׃

²⁰and they having heard, were glorifying the Lord. They said also to him, `Thou seest, brother, how many myriads there are of Jews who have believed, and all are zealous of the law,

²¹והם שמעו עליך שמועה כי תלמד את כל היהודים אשר בקרב הגוים לסור ממשה באמרך כי אין עליהם למול את בניהם וללכת בחקות התורה׃

²¹and they are instructed concerning thee, that apostacy from Moses thou dost teach to all Jews among the nations, saying — Not to circumcise the children, nor after the customs to walk;

²²ועתה מה לעשות הנה האסף יאסף המון העם כי ישמעו כי באת׃

²²what then is it? certainly the multitude it behoveth to come together, for they will hear that thou hast come.

²³לכן עשה זאת אפוא אשר נאמר אליך׃

²³`This, therefore, do that we say to thee: We have four men having a vow on themselves,

²⁴הנה יש אתנו ארבעה אנשים אשר נדר עליהם אתם קח לך והטהר אתם ושלם ההוצאות בעדם למען אשר יגלחו את ראשם וידעו כלם כי שמועת שוא שמעו עליך וכי אתה בעצמך מתהלך בחקות התורה׃

²⁴these having taken, be purified with them, and be at expence with them, that they may shave the head, and all may know that the things of which they have been instructed concerning thee are nothing, but thou dost walk — thyself also — the law keeping.

²⁵ועל דבר המאמינים בגוים כתבנו וגזרנו אשר לא ישמרו דבר מאלה רק להשמר מזבחי אלילים ומן הדם ומבשר הנחנק ומן הזנות׃

²⁵`And concerning those of the nations who have believed, we have written, having given judgment, that they observe no such thing, except to keep themselves both from idol-sacrifices, and blood, and a strangled thing, and whoredom.`

²⁶ויקח פולוס את האנשים ויטהר אתם וממחרת בא אל המקדש ויגד כי מלאו ימי טהרתם עד כי הקרב קרבן כל אחד מהם׃

²⁶Then Paul, having taken the men, on the following day, with them having purified himself, was entering into the temple, announcing the fulfilment of the days of the purification, till the offering was offered for each one of them.

²⁷ויהי כאשר קרבו שבעת הימים לכלות והיהודים אשר מאסיא ראו אתו במקדש ויעוררו את כל ההמון וישלחו בו את ידיהם׃

²⁷And, as the seven days were about to be fully ended, the Jews from Asia having beheld him in the temple, were stirring up all the multitude, and they laid hands upon him,

²⁸ויצעקו לאמר אנשי ישראל עזרו זה הוא האיש המלמד את כל אדם אשר בכל הארץ סרה על העם הזה ועל התורה ועל המקום הזה וגם הביא אל המקדש אנשים יונים ויחלל את המקום הקדוש הזה׃

²⁸crying out, `Men, Israelites, help! this is the man who, against the people, and the law, and this place, all everywhere is teaching; and further, also, Greeks he brought into the temple, and hath defiled this holy place;`

²⁹כי היו ראים את טרופימוס האפסי בעיר אתו ויחשבו כי פולוס הביא אתו אל המקדש׃

²⁹for they had seen before Trophimus, the Ephesian, in the city with him, whom they were supposing that Paul brought into the temple.

³⁰ותהם כל העיר וירץ העם ויקבץ ויאחזו את פולוס וימשכהו אל מחוץ למקדש ופתאם סגרו הדלתות׃

³⁰All the city also was moved and there was a running together of the people, and having laid hold on Paul, they were drawing him out of the temple, and immediately were the doors shut,

³¹והמה מבקשים להמיתו והשמועה באה אל שר האלף של הגדוד כי כל ירושלים נבוכה׃

³¹and they seeking to kill him, a rumour came to the chief captain of the band that all Jerusalem hath been thrown into confusion,

³²וימהר ויקח אתו אנשי צבא ושרי מאות וירץ אליהם ויהי כראותם את שר האלף ואת אנשי הצבא ויחדלו מהכות את פולוס׃

³²who, at once, having taken soldiers and centurions, ran down upon them, and they having seen the chief captain and the soldiers, did leave off beating Paul.

³³ויגש שר האלף ויחזק בו ויצו לאסרו בנחשתים וישאל מי הוא זה ומה עשה׃

³³Then the chief captain, having come nigh, took him, and commanded [him] to be bound with two chains, and was inquiring who he may be, and what it is he hath been doing,

³⁴ויענו מן העם אלה בכה ואלה בכה ולא יכל לדעת מאומה אל נכון מרב השאון ויצו להוליכו אל המצד׃

³⁴and some were crying out one thing, and some another, among the multitude, and not being able to know the certainty because of the tumult, he commanded him to be carried to the castle,

³⁵ויהי כבואו עד המעלות וישאהו אנשי הצבא מפני חמת העם׃

³⁵and when he came upon the steps, it happened he was borne by the soldiers, because of the violence of the multitude,

³⁶כי עם רב הלך אחריו והם צעקים ואמרים הסר אתו׃

³⁶for the crowd of the people was following after, crying, `Away with him.`

³⁷וכאשר הקריב פולוס להאסף אל המצד אמר אל שר האלף התניח לי לדבר אליך דבר ויאמר הידעת יונית׃

³⁷And Paul being about to be led into the castle, saith to the chief captain, `Is it permitted to me to say anything unto thee?` and he said, `Greek dost thou know?

³⁸האם אינך המצרי אשר לפני הימים האלה העיר מרד והוציא המדברה ארבעת אלפים אנשי דמים׃

³⁸art not thou, then, the Egyptian who before these days made an uprising, and did lead into the desert the four thousand men of the assassins?`

³⁹ויאמר פולוס איש יהודי אנכי מטרסוס בן עיר קיליקיא אשר איננה בלי שם ועתה אשאלה מאתך הניחה לי לדבר אל העם׃

³⁹And Paul said, `I, indeed, am a man, a Jew, of Tarsus of Cilicia, of no mean city a citizen; and I beseech thee, suffer me to speak unto the people.`

⁴⁰וינח לו ויעמד פולוס על המעלות הניף ידו אל העם ותהי דממה רבה וידבר בלשון עברית ויאמר׃

⁴⁰And he having given him leave, Paul having stood upon the stairs, did beckon with the hand to the people, and there having been a great silence, he spake unto them in the Hebrew dialect, saying: