¹וירד חנניה הכהן הגדול אחרי חמשת ימים ואתו הזקנים וטרטלוס איש דברים ויודיעו את ההגמון את דבר ריבם עם פולוס׃

¹And after five days came down the chief priest Ananias, with the elders, and a certain orator — Tertullus, and they made manifest to the governor [the things] against Paul;

²ויהי כאשר קראו לו ויחל טרטלוס לשטנו ויאמר׃

²and he having been called, Tertullus began to accuse [him], saying, `Much peace enjoying through thee, and worthy deeds being done to this nation through thy forethought,

³את אשר ישבנו על ידך בשלום רב ואשר נעשו תקנות רבות לעם הזה בהשגחתך נקבל על כל פנים ובכל מקום בכל תודה פיליכס האדיר׃

³always, also, and everywhere we receive it, most noble Felix, with all thankfulness;

⁴אך לבלתי הלאותך הרבה אתחנן אליך אשר תשמענו בקצר דברינו כחמלתך׃

⁴and that I may not be further tedious to thee, I pray thee to hear us concisely in thy gentleness;

⁵כי מצאנו את האיש הזה כקטב ומגרה מדינים בין כל היהודים על פני תבל והוא ראש כת הנצרים׃

⁵for having found this man a pestilence, and moving a dissension to all the Jews through the world — a ringleader also of the sect of the Nazarenes —

⁶והוא גם נסה לחלל את המקדש ונתפש אותו ונחפץ לשפטו על פי תורתנו׃

⁶who also the temple did try to profane, whom also we took, and according to our law did wish to judge,

⁷ויבא עלינו לוסיאס שר האלף ברב כח ויחטפהו מידינו׃

⁷and Lysias the chief captain having come near, with much violence, out of our hands did take away,

⁸ויצו את שטניו כי בוא יבאו לפניך ואתה כי תחקר אתו תוכל לדעת מפיהו את כל הדברים האלה אשר אנחנו טענים עליו׃

⁸having commanded his accusers to come to thee, from whom thou mayest be able, thyself having examined, to know concerning all these things of which we accuse him;`

⁹וימלאו היהודים את דבריו לאמר כי כן הוא׃

⁹and the Jews also agreed, professing these things to be so.

¹⁰וירמז ההגמון אל פולוס לדבר ויען ויאמר יען אשר ידעתי כי זה כמה שנים שופט אתה לעם הזה הנני מצטדק בלב בטוח על עניני׃

¹⁰And Paul answered — the governor having beckoned to him to speak — `Knowing [that] for many years thou hast been a judge to this nation, the more cheerfully the things concerning myself I do answer;

¹¹אתה תוכל לדעת אשר לא עברו יותר משנים עשר יום מעת עלותי ירושלים להשתחות׃

¹¹thou being able to know that it is not more than twelve days to me since I went up to worship in Jerusalem,

¹²ולא במקדש מצאוני מתוכח עם איש או מעורר מהומה בעם ולא בבתי הכנסיות ולא בעיר׃

¹²and neither in the temple did they find me reasoning with any one, or making a dissension of the multitude, nor in the synagogues, nor in the city;

¹³גם אין ביכלתם להוכיח עלי את אשר עתה הם שטנים אותי׃

¹³nor are they able to prove against me the things concerning which they now accuse me.

¹⁴אבל את זאת מודה אני לפניך כי בדרך ההיא אשר יקראוה בשם כת בה אני עבד את אלהי אבותינו בהאמיני בכל הכתוב בתורה ובנביאים׃

¹⁴`And I confess this to thee, that, according to the way that they call a sect, so serve I the God of the fathers, believing all things that in the law and the prophets have been written,

¹⁵ותקותי לאלהים אשר גם הם יחכו לה זאת היא כי עתידה להיות תחית המתים לצדיקים ולרשעים׃

¹⁵having hope toward God, which they themselves also wait for, [that] there is about to be a rising again of the dead, both of righteous and unrighteous;

¹⁶ובזאת גם עמלתי להיות תמים לב לאלהים ולאדם תמיד׃

¹⁶and in this I do exercise myself, to have a conscience void of offence toward God and men always.

¹⁷ומקץ שנים רבות באתי להביא נדבות לעמי ולהקריב קרבן׃

¹⁷`And after many years I came, about to do kind acts to my nation, and offerings,

¹⁸ואהי מטהר במקדש לא בהמון עם ולא במהומה וכן מצאוני אנשים יהודים מאסיא׃

¹⁸in which certain Jews from Asia did find me purified in the temple, not with multitude, nor with tumult,

¹⁹אשר עליהם היה לעמד הנה לפניך ולענות בי אם היה להם דבר נגדי׃

¹⁹whom it behoveth to be present before thee, and to accuse, if they had anything against me,

²⁰או אלה ידברו נא המה מה מצאו בי עול בעמדי לפני הסנהדרין׃

²⁰or let these same say if they found any unrighteousness in me in my standing before the sanhedrim,

²¹בלתי אם הדבר האחד ההוא אשר קראתי בעמדי בתוכם כי על תחית המתים אני נדון היום לפניכם׃

²¹except concerning this one voice, in which I cried, standing among them — Concerning a rising again of the dead I am judged to-day by you.`

²²ויהי כשמע פיליכס את הדרים האלה ויאחר את דינם לעת אחרת כי עניני הדרך הזאת נודעו לו היטב ויאמר ברדת אלי לוסיאס שר האלף אשפט על דברכם׃

²²And having heard these things, Felix delayed them — having known more exactly of the things concerning the way — saying, `When Lysias the chief captain may come down, I will know fully the things concerning you;`

²³ויצו את שר המאה לשום אתו במשמר ולתת לו רוחה ולבלתי מנע איש ממידעיו משרת אתו ומבוא אליו׃

²³having given also a direction to the centurion to keep Paul, to let [him] also have liberty, and to forbid none of his own friends to minister or to come near to him.

²⁴ואחרי ימים אחדים בא פיליכס עם אשתו דרוסלה והיא יהודית וישלח לקרא לפולוס וישמע אתו על דבר האמונה במשיח׃

²⁴And after certain days, Felix having come with Drusilla his wife, being a Jewess, he sent for Paul, and heard him concerning the faith toward Christ,

²⁵ויהי כדברו על הצדק והפרישות ועל הדין העתיד לבוא ויחרד פיליכס ויען עתה זה לך ולכשאפנה אשוב לקרא לך׃

²⁵and he reasoning concerning righteousness, and temperance, and the judgment that is about to be, Felix, having become afraid, answered, `For the present be going, and having got time, I will call for thee;`

²⁶והוא מקוה כי פולוס יתן לו שחד למען יתירהו ובעבור זה קרא לו פעמים הרבה וידבר עמו׃

²⁶and at the same time also hoping that money shall be given to him by Paul, that he may release him, therefore, also sending for him the oftener, he was conversing with him;

²⁷ויהי מקץ שנתים ימים ויקם פרקיוס פסטוס תחת פיליכס ופיליכס חפץ להתרצות אל היהודים ויעזב את פולוס חבוש בבית האסורים׃

²⁷and two years having been fulfilled, Felix received a successor, Porcius Festus; Felix also willing to lay a favour on the Jews, left Paul bound.