¹ויאמר הכהן הגדול האמת הוא אשר דברו׃

¹And the chief priest said, `Are then these things so?`

²ויען ויאמר אנשים אחים ואבות שמעו אלהי הכבוד נראה אל אברהם אבינו בהיותו בארם נהרים לפני שבתו בחרן׃

²and he said, `Men, brethren, and fathers, hearken: The God of the glory did appear to our father Abraham, being in Mesopotamia, before his dwelling in Haran,

³ויאמר אליו לך לך מארצך וממולדתך ובא אל הארץ אשר אראך׃

³and He said to him, Go forth out of thy land, and out of thy kindred, and come to a land that I shall shew thee.

⁴ויצא מארץ כשדים וישב בחרן ואחרי מות אביו העביר אתו משם אל הארץ הזאת אשר אתם ישבים בה עתה׃

⁴`Then having come forth out of the land of the Chaldeans, he dwelt in Haran, and from thence, after the death of his father, He did remove him to this land wherein ye now dwell,

⁵ולא נתן לו נחלה בה אף לא מדרך כף רגל ויבטח לתתה לאחזה לו ולזרעו אחריו ועוד לא היה לו בן׃

⁵and He gave him no inheritance in it, not even a footstep, and did promise to give it to him for a possession, and to his seed after him — he having no child.

⁶ויאמר לו אלהים כי גר יהיה זרעו בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃

⁶`And God spake thus, That his seed shall be sojourning in a strange land, and they shall cause it to serve, and shall do it evil four hundred years,

⁷וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי אמר אלהים ואחרי כן יצאו ויעבדוני במקום הזה׃

⁷and the nation whom they shall serve I will judge, said God; and after these things they shall come forth and shall do Me service in this place.

⁸ויתן לו את ברית המילה ובכן הוליד את יצחק וימל אתו ביום השמיני ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את שנים עשר האבות׃

⁸`And He gave to him a covenant of circumcision, and so he begat Isaac, and did circumcise him on the eighth day, and Isaac [begat] Jacob, and Jacob — the twelve patriarchs;

⁹ויקנאו האבות ביוסף וימכרו אותו מצרימה ואלהים היה עמו׃

⁹and the patriarchs, having been moved with jealousy, sold Joseph to Egypt, and God was with him,

¹⁰ויצילהו מכל צרותיו ויתן לו חן וחכמה לפני פרעה מלך מצרים וישימהו שליט על מצרים ועל כל ביתו׃

¹⁰and did deliver him out of all his tribulations, and gave him favour and wisdom before Pharaoh king of Egypt, and he did set him — governor over Egypt and all his house.

¹¹ויהי רעב על כל ארץ מצרים וכנען וצרה גדולה ואבותינו לא מצאו אכל׃

¹¹`And there came a dearth upon all the land of Egypt and Canaan, and great tribulation, and our fathers were not finding sustenance,

¹²וישמע יעקב כי יש שבר במצרים וישלח שמה את אבותינו בפעם הראשונה׃

¹²and Jacob having heard that there was corn in Egypt, sent forth our fathers a first time;

¹³ובפעם השנית התודע יוסף אל אחיו ומולדת יוסף נגלתה לפרעה׃

¹³and at the second time was Joseph made known to his brethren, and Joseph`s kindred became manifest to Pharaoh,

¹⁴וישלח יוסף ויקרא ליעקב אביו ולכל משפחתו בשבעים וחמש נפש׃

¹⁴and Joseph having sent, did call for his father Jacob, and all his kindred — with seventy and five souls —

¹⁵וירד יעקב מצרימה וימת הוא ואבותינו׃

¹⁵and Jacob went down to Egypt, and died, himself and our fathers,

¹⁶ויובאו שכמה ויושמו בקבר אשר קנה אברהם בכספו מיד בני חמור אבי שכם׃

¹⁶and they were carried over into Sychem, and were laid in the tomb that Abraham bought for a price in money from the sons of Emmor, of Sychem.

¹⁷ויהי כאשר קרבה עת ההבטחה אשר נשבע אלהים לאברהם ויגדל העם וירב במצרים׃

¹⁷`And according as the time of the promise was drawing nigh, which God did swear to Abraham, the people increased and multiplied in Egypt,

¹⁸עד כי קם מלך אחר אשר לא ידע את יוסף׃

¹⁸till another king rose, who had not known Joseph;

¹⁹וזה התחכם למשפחתנו וירע לאבותינו ויצו אתם להשליך את עלליהם אל פני השדה לבלתי החיותם׃

¹⁹this one, having dealt subtilely with our kindred, did evil to our fathers, causing to expose their babes, that they might not live;

²⁰בעת ההיא נולד משה ויהי טוב לאלהים ויהי אמון בבית אביו שלשה ירחים׃

²⁰in which time Moses was born, and he was fair to God, and he was brought up three months in the house of his father;

²¹וכאשר השלך אספה אתו בת פרעה ותגדלהו לה לבן׃

²¹and he having been exposed, the daughter of Pharaoh took him up, and did rear him to herself for a son;

²²וילמד משה בכל חכמת מצרים ויהי גבור בדברים ובמעשים׃

²²and Moses was taught in all wisdom of the Egyptians, and he was powerful in words and in works.

²³ובמלאת לו ארבעים שנה עלה על לבו לפקד את אחיו בני ישראל׃

²³`And when forty years were fulfilled to him, it came upon his heart to look after his brethren, the sons of Israel;

²⁴וירא איש אחד מעשק חנם ויושע לו ויקם נקמת המכה בהכותו את המצרי׃

²⁴and having seen a certain one suffering injustice, he did defend, and did justice to the oppressed, having smitten the Egyptian;

²⁵ויחשב בלבבו כי יבינו אחיו אשר על ידו יתן האלהים להם תשועה והם לא הבינו׃

²⁵and he was supposing his brethren to understand that God through his hand doth give salvation; and they did not understand.

²⁶ויהי ביום השני ויבא בתוכם והם נצים ויבקש לעשות שלום ביניהם לאמר אנשים אחים אתם ולמה תעשקו איש את אחיו׃

²⁶`On the succeeding day, also, he shewed himself to them as they are striving, and urged them to peace, saying, Men, brethren are ye, wherefore do ye injustice to one another?

²⁷והעשק את רעהו הדפו לאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו׃

²⁷and he who is doing injustice to the neighbour, did thrust him away, saying, Who set thee a ruler and a judge over us?

²⁸הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת אתמל את המצרי׃

²⁸to kill me dost thou wish, as thou didst kill yesterday the Egyptian?

²⁹ויברח משה על הדבר הזה ויהי גר בארץ מדין ויולד שם שני בנים׃

²⁹`And Moses fled at this word, and became a sojourner in the land of Midian, where he begat two sons,

³⁰ובמלאת ארבעים שנה נראה אליו מלאך יהוה במדבר הר סיני בלבת אש מתוך הסנה׃

³⁰and forty years having been fulfilled, there appeared to him in the wilderness of mount Sinai a messenger of the Lord, in a flame of fire of a bush,

³¹וירא משה ויתמה על המראה ובסורו לראות ויהי קול יהוה אליו׃

³¹and Moses having seen did wonder at the sight; and he drawing near to behold, there came a voice of the Lord unto him,

³²אנכי אלהי אבותיך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויחרד משה ויירא מהביט׃

³²I [am] the God of thy fathers; the God of Abraham, and the God of Isaac, and the God of Jacob. `And Moses having become terrified, durst not behold,

³³ויאמר אליו יהוה של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא׃

³³and the Lord said to him, Loose the sandal of thy feet, for the place in which thou hast stood is holy ground;

³⁴ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת נאקתם שמעתי וארד להצילם ועתה לכה ואשלחך מצרימה׃

³⁴seeing I have seen the affliction of My people that [is] in Egypt, and their groaning I did hear, and came down to deliver them; and now come, I will send thee to Egypt.

³⁵הוא משה אשר כחשו בו לאמר מי שמך לשר ושפט אתו שלח האלהים לשר וגאל ביד המלאך הנראה אליו בסנה׃

³⁵`This Moses, whom they did refuse, saying, Who did set thee a ruler and a judge? this one God a ruler and a redeemer did send, in the hand of a messenger who appeared to him in the bush;

³⁶והוא הוציאם ויעש אתות ומפתים בארץ מצרים ובים סוף ובמדבר ארבעים שנה׃

³⁶this one did bring them forth, having done wonders and signs in the land of Egypt, and in the Red Sea, and in the wilderness forty years;

³⁷הוא משה אשר אמר אל בני ישראל נביא מקרב אחיכם כמני יקים לכם יהוה אלהיכם אליו תשמעון׃

³⁷this is the Moses who did say to the sons of Israel: A prophet to you shall the Lord your God raise up out of your brethren, like to me, him shall ye hear.

³⁸הוא אשר היה בקהל במדבר עם המלאך הדבר אליו בהר סיני ועם אבותינו ואשר קבל דברים חיים לתת לנו׃

³⁸`This is he who was in the assembly in the wilderness, with the messenger who is speaking to him in the mount Sinai, and with our fathers who did receive the living oracles to give to us;

³⁹הוא אשר אבותינו לא אבו לשמע לו כי אם מאסו אתו ולבבם פנה מצרימה׃

³⁹to whom our fathers did not wish to become obedient, but did thrust away, and turned back in their hearts to Egypt,

⁴⁰ויאמרו אל אהרן עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃

⁴⁰saying to Aaron, Make to us gods who shall go on before us, for this Moses, who brought us forth out of the land of Egypt, we have not known what hath happened to him.

⁴¹ויעשו עגל בימים ההם ויזבחו זבחים לאליל וישמחו במעשה ידיהם׃

⁴¹`And they made a calf in those days, and brought a sacrifice to the idol, and were rejoicing in the works of their hands,

⁴²ויפן מהם האלהים ויתנם לעבד את צבא השמים כאשר כתוב בספר הנביאים הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל׃

⁴²and God did turn, and did give them up to do service to the host of the heaven, according as it hath been written in the scroll of the prophets: Slain beasts and sacrifices did ye offer to Me forty years in the wilderness, O house of Israel?

⁴³ונשאתם את סכת מלכם ואת כוכב אלהיכם רמפן הצלמים אשר עשיתם להשתחות להם והגליתי אתכם מהלאה לבבל׃

⁴³and ye took up the tabernacle of Moloch, and the star of your god Remphan — the figures that ye made to bow before them, and I will remove your dwelling beyond Babylon.

⁴⁴משכן העדות היה לאבותינו במדבר כאשר צוה המדבר אל משה לעשות אתו כתבנית אשר ראה׃

⁴⁴`The tabernacle of the testimony was among our fathers in the wilderness, according as He did direct, who is speaking to Moses, to make it according to the figure that he had seen;

⁴⁵ואבותינו לקחהו וגם הביאהו אתם הם ויהושע ברשתם את ארצות הגוים אשר גרש אתם אלהים מפני אבותינו עד ימי דוד׃

⁴⁵which also our fathers having in succession received, did bring in with Joshua, into the possession of the nations whom God did drive out from the presence of our fathers, till the days of David,

⁴⁶והוא מצא חן בעיני אלהים וישאל למצא משכנות לאלהי יעקב׃

⁴⁶who found favour before God, and requested to find a tabernacle for the God of Jacob;

⁴⁷ושלמה בנה לו בית׃

⁴⁷and Solomon built Him an house.

⁴⁸אבל העליון לא ישכן בהיכלות מעשי ידים כאשר אמר הנביא׃

⁴⁸`But the Most High in sanctuaries made with hands doth not dwell, according as the prophet saith:

⁴⁹השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי אמר יהוה ואי זה מקום מנוחתי׃

⁴⁹The heaven [is] My throne, and the earth My footstool; what house will ye build to Me? saith the Lord, or what [is] the place of My rest?

⁵⁰הלא את כל אלה ידי עשתה׃

⁵⁰hath not My hand made all these things?

⁵¹קשי ערף וערלי לב ואזנים ממרים הייתם תמיד ברוח הקדש כאבותיכם גם אתם׃

⁵¹`Ye stiff-necked and uncircumcised in heart and in ears! ye do always the Holy Spirit resist; as your fathers — also ye;

⁵²מי מהנביאים אשר לא רדפוהו אבותיכם אף המיתו את המבשרים מקדם ביאת הצדיק אשר עתה הייתם אתם מוסריו ומרצחיו׃

⁵²which of the prophets did not your fathers persecute? and they killed those who declared before about the coming of the Righteous One, of whom now ye betrayers and murderers have become,

⁵³אתם אשר קבלתם את התורה על ידי מלאכות המלאכים ולא שמרתם אותה׃

⁵³who received the law by arrangement of messengers, and did not keep [it].`

⁵⁴ויהי כשמעם את אלה התרגזו בלבבם ויחרקו עליו שניהם׃

⁵⁴And hearing these things, they were cut to the hearts, and did gnash the teeth at him;

⁵⁵והוא מלא רוח הקדש ויבט השמימה וירא את כבוד אלהים ואת ישוע נצב לימין האלהים׃

⁵⁵and being full of the Holy Spirit, having looked stedfastly to the heaven, he saw the glory of God, and Jesus standing on the right hand of God,

⁵⁶ויאמר הנני ראה את השמים נפתחים ואת בן האדם נצב לימין האלהים׃

⁵⁶and he said, `Lo, I see the heavens having been opened, and the Son of Man standing on the right hand of God.`

⁵⁷ויצעקו בקול גדול ויאטמו את אזניהם ויתנפלו עליו כלם יחד׃

⁵⁷And they, having cried out with a loud voice, stopped their ears, and did rush with one accord upon him,

⁵⁸וידחפהו חוצה לעיר ויסקלו אתו באבנים והעדים פשטו את בגדיהם לרגלי בחור אחד ושמו שאול׃

⁵⁸and having cast him forth outside of the city, they were stoning [him] — and the witnesses did put down their garments at the feet of a young man called Saul —

⁵⁹ויסקלו את אסטפנוס והוא משוע ואמר אדני ישוע קבל את רוחי׃

⁵⁹and they were stoning Stephen, calling and saying, `Lord Jesus, receive my spirit;`

⁶⁰ויכרע על ברכיו ויצעק בקול גדול יהוה אל תשמר להם את החטא הזה ויהי אחרי דברו כדבר הזה ויישן׃

⁶⁰and having bowed the knees, he cried with a loud voice, `Lord, mayest thou not lay to them this sin;` and this having said, he fell asleep.