¹ושאול גם הוא היה רצה בהרגתו ותהי ביום ההוא רדיפה גדולה על הקהלה אשר בירושלים ויפצו כלם בערי יהודה ושמרון לבד מן השליחים׃

¹And Saul was assenting to his death, and there came in that day a great persecution upon the assembly in Jerusalem, all also were scattered abroad in the regions of Judea and Samaria, except the apostles;

²וישאו אנשים חסידים את אסטפנוס ויקברהו ויספדו עליו מספד גדול׃

²and devout men carried away Stephen, and made great lamentation over him;

³ושאול החריב את הקהלה וישוטט בבתים ויסחב משם אנשים ונשים ויסגירם לכלא׃

³and Saul was making havoc of the assembly, into every house entering, and haling men and women, was giving them up to prison;

⁴והנפוצים עברו בארץ ויבשרו את הדבר׃

⁴they then indeed, having been scattered, went abroad proclaiming good news — the word.

⁵ופילפוס ירד אל עיר שמרון ויכרז להם את המשיח׃

⁵And Philip having gone down to a city of Samaria, was preaching to them the Christ,

⁶ויקשב המון העם בלב אחד אל אמרי פילפוס בשמעם ובראותם את האתות אשר עשה׃

⁶the multitudes also were giving heed to the things spoken by Philip, with one accord, in their hearing and seeing the signs that he was doing,

⁷כי רבים היו אחוזי רוחות הטמאה והרוחות יצאו מהם צעקות בקול גדול ורבים נכי אברים ופסחים וירפאו׃

⁷for unclean spirits came forth from many who were possessed, crying with a loud voice, and many who have been paralytic and lame were healed,

⁸ותהי שמחה גדולה בעיר ההיא׃

⁸and there was great joy in that city.

⁹ואיש אחד ושמו שמעון היה מלפנים בעיר מכשף ומשמים את עם שמרון באמרו על נפשו כי גדול הוא׃

⁹And a certain man, by name Simon, was before in the city using magic, and amazing the nation of Samaria, saying himself to be a certain great one,

¹⁰ויקשיבו אליו מקטנם ועד גדולם לאמר זה הוא גבורת האלהים הגדולה׃

¹⁰to whom they were all giving heed, from small unto great, saying, `This one is the great power of God;`

¹¹ויקשיבו אליו על היותו משמים אותם בכשפיו ימים רבים׃

¹¹and they were giving heed to him, because of his having for a long time amazed them with deeds of magic.

¹²ויהי כאשר האמינו לפילפוס בבשרו את מלכות האלהים ואת שם ישוע המשיח ויטבלו אנשים ונשים׃

¹²And when they believed Philip, proclaiming good news, the things concerning the reign of God and the name of Jesus Christ, they were baptized both men and women;

¹³ויאמן שמעון גם הוא ויטבל וידבק בפילפוס וירא את האתות והמפתים הגדלים אשר נעשו וישתומם׃

¹³and Simon also himself did believe, and, having been baptized, he was continuing with Philip, beholding also signs and mighty acts being done, he was amazed.

¹⁴וישמעו השליחים אשר בירושלים כי קבלה שמרון את דבר האלהים וישלחו אליהם את פטרוס ואת יוחנן׃

¹⁴And the apostles in Jerusalem having heard that Samaria hath received the word of God, did send unto them Peter and John,

¹⁵וירדו שמה ויתפללו בעדם אשר יקבלו את רוח הקדש׃

¹⁵who having come down did pray concerning them, that they may receive the Holy Spirit, —

¹⁶כי הרוח לא צלחה עד עתה על אחד מהם והם רק נטבלים בשם האדון ישוע׃

¹⁶for as yet he was fallen upon none of them, and only they have been baptized — to the name of the Lord Jesus;

¹⁷ויסמכו את ידיהם עליהם ויקבלו את רוח הקדש׃

¹⁷then were they laying hands on them, and they received the Holy Spirit.

¹⁸ויהי בראות שמעון כי בסמיכות ידי השליחים נתן רוח הקדש ויבא לפניהם כסף׃

¹⁸And Simon, having beheld that through the laying on of the hands of the apostles, the Holy Spirit is given, brought before them money,

¹⁹ויאמר תנו נא גם לי את היכלת הזאת אשר יקבל את רוח הקדש כל אשר אשים עליו את ידי׃

¹⁹saying, `Give also to me this authority, that on whomsoever I may lay the hands, he may receive the Holy Spirit.`

²⁰ויאמר אליו פטרוס כספך יהי אתך לאבדון יען חשבת לקנות במחיר את מתת האלהים׃

²⁰And Peter said unto him, `Thy silver with thee — may it be to destruction! because the gift of God thou didst think to possess through money;

²¹אין לך חלק וגורל בדבר הזה כי לבבך איננו ישר לפני האלהים׃

²¹thou hast neither part nor lot in this thing, for thy heart is not right before God;

²²ועתה שוב מרעתך זאת והתחנן אל האלהים אולי תסלח לך מזמת לבבך׃

²²reform, therefore, from this thy wickedness, and beseech God, if then the purpose of thy heart may be forgiven thee,

²³כי ראה אנכי כי באת לידי מרורת רוש וחרצבות רשע׃

²³for in the gall of bitterness, and bond of unrighteousness, I perceive thee being.`

²⁴ויען שמעון ויאמר העתירו אתם בעדי אל יהוה לבלתי בוא עלי דבר מכל אשר אמריתם׃

²⁴And Simon answering, said, `Beseech ye for me unto the Lord, that nothing may come upon me of the things ye have spoken.`

²⁵והמה אחרי אשר העידה ודברו את דבר יהוה שבו ירושלים ויבשרו את הבשורה בכפרים רבים אשר לשמרונים׃

²⁵They indeed, therefore, having testified fully, and spoken the word of the Lord, did turn back to Jerusalem; in many villages also of the Samaritans they did proclaim good news.

²⁶וידבר מלאך יהוה אל פילפוס לאמר קום לך הנגבה על הדרך הירדת מירושלים עזתה והיא חרבה׃

²⁶And a messenger of the Lord spake unto Philip, saying, `Arise, and go on toward the south, on the way that is going down from Jerusalem to Gaza,` — this is desert.

²⁷ויקם וילך והנה איש כושי והוא סריס ושליט לקנדק מלכת כוש וממנה על כל גנזיה אשר עלה אל ירושלים להשתחות׃

²⁷And having arisen, he went on, and lo, a man of Ethiopia, a eunuch, a man of rank, of Candace the queen of the Ethiopians, who was over all her treasure, who had come to worship to Jerusalem;

²⁸ויהי בשובו והוא ישב על מרכבתו וקרא בספר ישעיה הנביא׃

²⁸he was also returning, and is sitting on his chariot, and he was reading the prophet Isaiah.

²⁹ויאמר הרוח אל פילפוס גשה והלוה על המרכבה הזאת׃

²⁹And the Spirit said to Philip, `Go near, and be joined to this chariot;`

³⁰וירץ פילפוס אליה וישמע אתו קרא בספר ישעיה הנביא ויאמר הגם תבין את אשר אתה קורא׃

³⁰and Philip having run near, heard him reading the prophet Isaiah, and said, `Dost thou then know what thou dost read?`

³¹ויאמר ואיככה אוכל אם אין איש אשר יורני ויבקש מאת פילפוס לעלות ולשבת אצלו׃

³¹and he said, `Why, how am I able, if some one may not guide me?` he called Philip also, having come up, to sit with him.

³²וענין הכתוב אשר קרא זה הוא כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ולא יפתח פיו׃

³²And the contents of the Writing that he was reading was this: `As a sheep unto slaughter he was led, and as a lamb before his shearer dumb, so he doth not open his mouth;

³³בעצר משפטו לקח ואת דורו מי ישוחח כי נגזרו מארץ חייו׃

³³in his humiliation his judgment was taken away, and his generation — who shall declare? because taken from the earth is his life.`

³⁴ויען הסריס ויאמר אל פילפוס אשאלה ממך על מי הנביא מדבר את זאת על נפשו או על איש אחר׃

³⁴And the eunuch answering Philip said, `I pray thee, about whom doth the prophet say this? about himself, or about some other one?`

³⁵ויפתח פילפוס את פיו ויחל מן הכתוב הזה ויבשר אותו את ישוע׃

³⁵and Philip having opened his mouth, and having begun from this Writing, proclaimed good news to him — Jesus.

³⁶ויהי בעברם בדרך ויבאו אל מקום מים ויאמר הסריס הנה מים מה ימנעני מהטבל׃

³⁶And as they were going on the way, they came upon a certain water, and the eunuch said, `Lo, water; what doth hinder me to be baptized?`

³⁷ויאמר פילפוס אם מאמין אתה בכל לבבך מתר לך ויען ויאמר אני מאמין כי ישוע המשיח בן האלהים הוא׃

³⁷[And Philip said, `If thou dost believe out of all the heart, it is lawful;` and he answering said, `I believe Jesus Christ to be the Son of God;`]

³⁸ויצו להעמיד את המרכבה וירדו שניהם אל תוך המים פילפוס והסריס ויטבל אותו׃

³⁸and he commanded the chariot to stand still, and they both went down to the water, both Philip and the eunuch, and he baptized him;

³⁹ויהי כי עלו מן המים וישא רוח יהוה את פילפוס ולא יסף הסריס לראותו כי הלך לדרכו שמח׃

³⁹and when they came up out of the water, the Spirit of the Lord caught away Philip, and the eunuch saw him no more, for he was going on his way rejoicing;

⁴⁰ופילפוס נמצא באשדוד ויעבר ויבשר בכל הערים עד באו לקסרין׃

⁴⁰and Philip was found at Azotus, and passing through, he was proclaiming good news to all the cities, till his coming to Cesarea.