¹ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו׃

¹And these [are] the names of the sons of Israel who are coming into Egypt with Jacob; a man and his household have they come;

²ראובן שמעון לוי ויהודה׃

²Reuben, Simeon, Levi, and Judah,

³יששכר זבולן ובנימן׃

³Issachar, Zebulun, and Benjamin,

⁴דן ונפתלי גד ואשר׃

⁴Dan, and Naphtali, Gad, and Asher.

⁵ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים׃

⁵And all the persons coming out of the thigh of Jacob are seventy persons; as to Joseph, he was in Egypt.

⁶וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא׃

⁶And Joseph dieth, and all his brethren, and all that generation;

⁷ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם׃

⁷and the sons of Israel have been fruitful, and they teem, and multiply, and are very very mighty, and the land is filled with them.

⁸ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף׃

⁸And there riseth a new king over Egypt, who hath not known Joseph,

⁹ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו׃

⁹and he saith unto his people, `Lo, the people of the sons of Israel [is] more numerous and mighty than we;

¹⁰הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ׃

¹⁰give help! let us act wisely concerning it, lest it multiply, and it hath come to pass, when war happeneth, that it hath been joined, even it, unto those hating us, and hath fought against us, and hath gone out up of the land.`

¹¹וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס׃

¹¹And they set over it princes of tribute, so as to afflict it with their burdens, and it buildeth store-cities for Pharaoh, Pithom and Raamses;

¹²וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל׃

¹²and as they afflict it, so it multiplieth, and so it breaketh forth, and they are vexed because of the sons of Israel;

¹³ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך׃

¹³and the Egyptians cause the sons of Israel to serve with rigour,

¹⁴וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך׃

¹⁴and make their lives bitter in hard service, in clay, and in brick, and in every [kind] of service in the field; all their service in which they have served [is] with rigour.

¹⁵ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה׃

¹⁵And the king of Egypt speaketh to the midwives, the Hebrewesses, (of whom the name of the one [is] Shiphrah, and the name of the second Puah),

¹⁶ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה׃

¹⁶and saith, `When ye cause the Hebrew women to bear, and have looked on the children; if it [is] a son — then ye have put him to death; and if it [is] a daughter — then she hath lived.`

¹⁷ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים׃

¹⁷And the midwives fear God, and have not done as the king of Egypt hath spoken unto them, and keep the lads alive;

¹⁸ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים׃

¹⁸and the king of Egypt calleth for the midwives, and saith to them, `Wherefore have ye done this thing, and keep the lads alive?`

¹⁹ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו׃

¹⁹And the midwives say unto Pharaoh, `Because the Hebrew women [are] not as the Egyptian women, for they [are] lively; before the midwife cometh in unto them — they have borne!`

²⁰וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד׃

²⁰And God doth good to the midwives, and the people multiply, and are very mighty;

²¹ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים׃

²¹and it cometh to pass, because the midwives have feared God, that He maketh for them households;

²²ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון׃

²²and Pharaoh layeth a charge on all his people, saying, `Every son who is born — into the River ye do cast him, and every daughter ye do keep alive.`