¹וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי׃

¹And there goeth a man of the house of Levi, and he taketh the daughter of Levi,

²ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים׃

²and the woman conceiveth, and beareth a son, and she seeth him that he [is] fair, and she hideth him three months,

³ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר׃

³and she hath not been able any more to hide him, and she taketh for him an ark of rushes, and daubeth it with bitumen and with pitch, and putteth the lad in it, and putteth [it] in the weeds by the edge of the River;

⁴ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו׃

⁴and his sister stationeth herself afar off, to know what is done to him.

⁵ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה׃

⁵And a daughter of Pharaoh cometh down to bathe at the River, and her damsels are walking by the side of the River, and she seeth the ark in the midst of the weeds, and sendeth her handmaid, and she taketh it,

⁶ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה׃

⁶and openeth, and seeth him — the lad, and lo, a child weeping! and she hath pity on him, and saith, `This is [one] of the Hebrews` children.`

⁷ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד׃

⁷And his sister saith unto the daughter of Pharaoh, `Do I go? when I have called for thee a suckling woman of the Hebrews, then she doth suckle the lad for thee;`

⁸ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד׃

⁸and the daughter of Pharaoh saith to her, `Go;` and the virgin goeth, and calleth the mother of the lad,

⁹ותאמר לה בת פרעה היליכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו׃

⁹and the daughter of Pharaoh saith to her, `Take this lad away, and suckle him for me, and I — I give thy hire;` and the woman taketh the lad, and suckleth him.

¹⁰ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו׃

¹⁰And the lad groweth, and she bringeth him in to the daughter of Pharaoh, and he is to her for a son, and she calleth his name Moses, and saith, `Because — from the water I have drawn him.`

¹¹ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו׃

¹¹And it cometh to pass, in those days, that Moses is grown, and he goeth out unto his brethren, and looketh on their burdens, and seeth a man, an Egyptian, smiting a man, a Hebrew, [one] of his brethren,

¹²ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול׃

¹²and he turneth hither and thither, and seeth that there is no man, and smiteth the Egyptian, and hideth him in the sand.

¹³ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך׃

¹³And he goeth out on the second day, and lo, two men, Hebrews, striving! and he saith to the wrong-doer, `Why dost thou smite thy neighbour?`

¹⁴ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר׃

¹⁴and he saith, `Who set thee for a head and a judge over us? to slay me art thou saying [it], as thou hast slain the Egyptian?` and Moses feareth, and saith, `Surely the thing hath been known.`

¹⁵וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר׃

¹⁵And Pharaoh heareth of this thing, and seeketh to slay Moses, and Moses fleeth from the face of Pharaoh, and dwelleth in the land of Midian, and dwelleth by the well.

¹⁶ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את הרהטים להשקות צאן אביהן׃

¹⁶And to a priest of Midian [are] seven daughters, and they come and draw, and fill the troughs, to water the flock of their father,

¹⁷ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק את צאנם׃

¹⁷and the shepherds come and drive them away, and Moses ariseth, and saveth them, and watereth their flock.

¹⁸ותבאנה אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום׃

¹⁸And they come in to Reuel their father, and he saith, `Wherefore have ye hastened to come in to-day?`

¹⁹ותאמרן איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלה דלה לנו וישק את הצאן׃

¹⁹and they say, `A man, an Egyptian, hath delivered us out of the hand of the shepherds, and also hath diligently drawn for us, and watereth the flock;`

²⁰ויאמר אל בנתיו ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם׃

²⁰and he saith unto his daughters, `And where [is] he? why [is] this? — ye left the man! call for him, and he doth eat bread.`

²¹ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפרה בתו למשה׃

²¹And Moses is willing to dwell with the man, and he giveth Zipporah his daughter to Moses,

²²ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה׃

²²and she beareth a son, and he calleth his name Gershom, for he said, `A sojourner I have been in a strange land.`

²³ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה׃

²³And it cometh to pass during these many days, that the king of Egypt dieth, and the sons of Israel sigh because of the service, and cry, and their cry goeth up unto God, because of the service;

²⁴וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב׃

²⁴and God heareth their groaning, and God remembereth His covenant with Abraham, with Isaac, and with Jacob;

²⁵וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים׃

²⁵and God seeth the sons of Israel, and God knoweth.