¹ויסעו מאילם ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים׃

¹And they journey from Elim, and all the company of the sons of Israel come in unto the wilderness of Sin, which [is] between Elim and Sinai, on the fifteenth day of the second month of their going out from the land of Egypt.

²וילינו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר׃

²And all the company of the sons of Israel murmur against Moses and against Aaron in the wilderness;

³ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב׃

³and the sons of Israel say unto them, `Oh that we had died by the hand of Jehovah in the land of Egypt, in our sitting by the flesh-pot, in our eating bread to satiety — for ye have brought us out unto this wilderness to put all this assembly to death with hunger.`

⁴ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא׃

⁴And Jehovah saith unto Moses, `Lo, I am raining to you bread from the heavens — and the people have gone out and gathered the matter of a day in its day — so that I try them whether they walk in My law, or not;

⁵והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום׃

⁵and it hath been on the sixth day, that they have prepared that which they bring in, and it hath been double above that which they gather day [by] day.`

⁶ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים׃

⁶And Moses saith — Aaron also — unto all the sons of Israel, `Evening — and ye have known that Jehovah hath brought you out from the land of Egypt;

⁷ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכם על יהוה ונחנו מה כי תלונו עלינו׃

⁷and morning — and ye have seen the honour of Jehovah, in His hearing your murmurings against Jehovah, and what [are] we, that ye murmur against us?`

⁸ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את תלנתיכם אשר אתם מלינם עליו ונחנו מה לא עלינו תלנתיכם כי על יהוה׃

⁸And Moses saith, `In Jehovah`s giving to you in the evening flesh to eat, and bread in the morning to satiety — in Jehovah`s hearing your murmurings, which ye are murmuring against Him, and what [are] we? your murmurings [are] not against us, but against Jehovah.`

⁹ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם׃

⁹And Moses saith unto Aaron, `Say unto all the company of the sons of Israel, Come ye near before Jehovah, for He hath heard your murmurings;`

¹⁰ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן׃

¹⁰and it cometh to pass, when Aaron is speaking unto all the company of the sons of Israel, that they turn towards the wilderness, and lo, the honour of Jehovah is seen in the cloud.

¹¹וידבר יהוה אל משה לאמר׃

¹¹And Jehovah speaketh unto Moses, saying,

¹²שמעתי את תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם׃

¹²`I have heard the murmurings of the sons of Israel; speak unto them, saying, Between the evenings ye eat flesh, and in the morning ye are satisfied [with] bread, and ye have known that I [am] Jehovah your God.`

¹³ויהי בערב ותעל השלו ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה׃

¹³And it cometh to pass in the evening, that the quail cometh up, and covereth the camp, and in the morning there hath been the lying of dew round about the camp,

¹⁴ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס דק ככפר על הארץ׃

¹⁴and the lying of the dew goeth up, and lo, on the face of the wilderness a thin, bare thing, thin as hoar-frost on the earth.

¹⁵ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה׃

¹⁵And the sons of Israel see, and say one unto another, `What [is] it?` for they have not known what it [is]; and Moses saith unto them, `It [is] the bread which Jehovah hath given to you for food.

¹⁶זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו׃

¹⁶`This [is] the thing which Jehovah hath commanded: Gather of it each according to his eating, an omer for a poll; and the number of your persons, take ye each for those in his tent.`

¹⁷ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט׃

¹⁷And the sons of Israel do so, and they gather, he who is [gathering] much, and he who is [gathering] little;

¹⁸וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אכלו לקטו׃

¹⁸and they measure with an omer, and he who is [gathering] much hath nothing over, and he who is [gathering] little hath no lack, each according to his eating they have gathered.

¹⁹ויאמר משה אלהם איש אל יותר ממנו עד בקר׃

¹⁹And Moses saith unto them, `Let no man leave of it till morning;`

²⁰ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה׃

²⁰and they have not hearkened unto Moses, and some of them do leave of it till morning, and it bringeth up worms and stinketh; and Moses is wroth with them.

²¹וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס׃

²¹And they gather it morning by morning, each according to his eating; when the sun hath been warm, then it hath melted.

²²ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל נשיאי העדה ויגידו למשה׃

²²And it cometh to pass on the sixth day, they have gathered a second bread, two omers for one, and all the princes of the company come in, and declare to Moses.

²³ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת קדש ליהוה מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד הבקר׃

²³And he saith unto them, `It [is] that which Jehovah hath spoken [of]; a rest — a holy sabbath to Jehovah — [is] to-morrow; that which ye bake, bake; and that which ye boil, boil; and all that is over, let rest for yourselves in charge till the morning.`

²⁴ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו׃

²⁴And they let it rest until the morning, as Moses hath commanded, and it hath not stank, and a worm hath not been in it.

²⁵ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה׃

²⁵And Moses saith, `Eat it to-day, for to-day [is] a sabbath to Jehovah; to-day ye find it not in the field:

²⁶ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו׃

²⁶six days ye do gather it, and in the seventh day — the sabbath — in it there is none.`

²⁷ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו׃

²⁷And it cometh to pass on the seventh day, some of the people have gone out to gather, and have not found.

²⁸ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי׃

²⁸And Jehovah saith unto Moses, `How long have ye refused to keep My commands, and My laws?

²⁹ראו כי יהוה נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי׃

²⁹see, because Jehovah hath given to you the sabbath, therefore He is giving to you on the sixth day bread of two days; abide ye each [in] his place, no one doth go out from his place on the seventh day.`

³⁰וישבתו העם ביום השבעי׃

³⁰And the people rest on the seventh day,

³¹ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש׃

³¹and the house of Israel call its name Manna, and it [is] as coriander seed, white; and its taste [is] as a cake with honey.

³²ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים׃

³²And Moses saith, `This [is] the thing which Jehovah hath commanded: Fill the omer with it, for a charge for your generations, so that they see the bread which I have caused you to eat in the wilderness, in My bringing you out from the land of Egypt.`

³³ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם׃

³³And Moses saith unto Aaron, `Take one pot, and put there the fulness of the omer of manna, and let it rest before Jehovah, for a charge for your generations;`

³⁴כאשר צוה יהוה אל משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת׃

³⁴as Jehovah hath given commandment unto Moses, so doth Aaron let it rest before the Testimony, for a charge.

³⁵ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען׃

³⁵And the sons of Israel have eaten the manna forty years, until their coming in unto the land to be inhabited; the manna they have eaten till their coming in unto the extremity of the land of Canaan.

³⁶והעמר עשרית האיפה הוא׃

³⁶and the omer is a tenth of the ephah.