¹לא תשא שמע שוא אל תשת ידך עם רשע להית עד חמס׃

¹`Thou dost not lift up a vain report; thou dost not put thy hand with a wicked man to be a violent witness.

²לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטת אחרי רבים להטת׃

²`Thou art not after many to evil, nor dost thou testify concerning a strife, to turn aside after many to cause [others] to turn aside;

³ודל לא תהדר בריבו׃

³and a poor man thou dost not honour in his strife.

⁴כי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו׃

⁴`When thou meetest thine enemy`s ox or his ass going astray, thou dost certainly turn it back to him;

⁵כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו׃

⁵when thou seest the ass of him who is hating thee crouching under its burden, then thou hast ceased from leaving [it] to it — thou dost certainly leave [it] with him.

⁶לא תטה משפט אבינך בריבו׃

⁶`Thou dost not turn aside the judgment of thy needy one in his strife;

⁷מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרג כי לא אצדיק רשע׃

⁷from a false matter thou dost keep far off, and an innocent and righteous man thou dost not slay; for I do not justify a wicked man.

⁸ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים׃

⁸`And a bribe thou dost not take; for the bribe bindeth the open-[eyed], and perverteth the words of the righteous.

⁹וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים׃

⁹`And a sojourner thou dost not oppress, and ye — ye have known the soul of the sojourner, for sojourners ye have been in the land of Egypt.

¹⁰ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה׃

¹⁰`And six years thou dost sow thy land, and hast gathered its increase;

¹¹והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן תעשה לכרמך לזיתך׃

¹¹and the seventh thou dost release it, and hast left it, and the needy of thy people have eaten, and their leaving doth the beast of the field eat; so dost thou to thy vineyard — to thine olive-yard.

¹²ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן אמתך והגר׃

¹²`Six days thou dost do thy work, and on the seventh day thou dost rest, so that thine ox and thine ass doth rest, and the son of thine handmaid and the sojourner is refreshed;

¹³ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך׃

¹³and in all that which I have said unto you ye do take heed; and the name of other gods ye do not mention; it is not heard on thy mouth.

¹⁴שלש רגלים תחג לי בשנה׃

¹⁴`Three times thou dost keep a feast to Me in a year;

¹⁵את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם׃

¹⁵the Feast of Unleavened things thou dost keep; seven days thou dost eat unleavened things, as I have commanded thee, at the time appointed [in] the month of Abib; for in it thou hast come forth out of Egypt, and ye do not appear [in] My presence empty;

¹⁶וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה׃

¹⁶and the Feast of Harvest, the first fruits of thy works which thou sowest in the field; and the Feast of the In-Gathering, in the outgoing of the year, in thy gathering thy works out of the field.

¹⁷שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדן יהוה׃

¹⁷`Three times in a year do all thy males appear before the face of the Lord Jehovah.

¹⁸לא תזבח על חמץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי עד בקר׃

¹⁸`Thou dost not sacrifice on a fermented thing the blood of My sacrifice, and the fat of My festival doth not remain till morning;

¹⁹ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו׃

¹⁹the beginning of the first-fruits of thy ground thou dost bring into the house of Jehovah thy God; thou dost not boil a kid in its mother`s milk.

²⁰הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכנתי׃

²⁰`Lo, I am sending a messenger before thee to keep thee in the way, and to bring thee in unto the place which I have prepared;

²¹השמר מפניו ושמע בקלו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו׃

²¹be watchful because of his presence, and hearken to his voice, rebel not against him, for he beareth not with your transgression, for My name [is] in his heart;

²²כי אם שמע תשמע בקלו ועשית כל אשר אדבר ואיבתי את איביך וצרתי את צרריך׃

²²for, if thou diligently hearken to his voice, and hast done all that which I speak, then I have been at enmity with thine enemies, and have distressed those distressing thee.

²³כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל האמרי והחתי והפרזי והכנעני החוי והיבוסי והכחדתיו׃

²³`For My messenger goeth before thee, and hath brought thee in unto the Amorite, and the Hittite, and the Perizzite, and the Canaanite, the Hivite, and the Jebusite, and I have cut them off.

²⁴לא תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם׃

²⁴`Thou dost not bow thyself to their gods, nor serve them, nor do according to their doings, but dost utterly devote them, and thoroughly break their standing pillars.

²⁵ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך׃

²⁵`And ye have served Jehovah your God, and He hath blessed thy bread and thy water, and I have turned aside sickness from thine heart;

²⁶לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא׃

²⁶there is not a miscarrying and barren one in thy land; the number of thy days I fulfil:

²⁷את אימתי אשלח לפניך והמתי את כל העם אשר תבא בהם ונתתי את כל איביך אליך ערף׃

²⁷My terror I send before thee, and I have put to death all the people among whom thou comest, and I have given the neck of all thine enemies unto thee.

²⁸ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את החוי את הכנעני ואת החתי מלפניך׃

²⁸`And I have sent the hornet before thee, and it hath cast out the Hivite, the Canaanite, and the Hittite, from before thee;

²⁹לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה׃

²⁹I cast them not out from before thee in one year, lest the land be a desolation, and the beast of the field hath multiplied against thee;

³⁰מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ׃

³⁰little [by] little I cast them out from before thee, till thou art fruitful, and hast inherited the land.

³¹ושתי את גבלך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך׃

³¹`And I have set thy border from the Red Sea, even unto the sea of the Philistines, and from the wilderness unto the River: for I give into your hand the inhabitants of the land, and thou hast cast them out from before thee;

³²לא תכרת להם ולאלהיהם ברית׃

³²thou dost not make a covenant with them, and with their gods;

³³לא ישבו בארצך פן יחטיאו אתך לי כי תעבד את אלהיהם כי יהיה לך למוקש׃

³³they do not dwell in thy land, lest they cause thee to sin against Me when thou servest their gods, when it becometh a snare to thee.`