¹וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃

¹And the people see that Moses is delaying to come down from the mount, and the people assemble against Aaron, and say unto him, `Rise, make for us gods who go before us, for this Moses — the man who brought us up out of the land of Egypt — we have not known what hath happened to him.`

²ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי׃

²And Aaron saith unto them, `Break off the rings of gold which [are] in the ears of your wives, your sons, and your daughters, and bring in unto me;`

³ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל אהרן׃

³and all the people themselves break off the rings of gold which [are] in their ears, and bring in unto Aaron,

⁴ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃

⁴and he receiveth from their hand, and doth fashion it with a graving tool, and doth make it a molten calf, and they say, `These thy gods, O Israel, who brought thee up out of the land of Egypt.`

⁵וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר׃

⁵And Aaron seeth, and buildeth an altar before it, and Aaron calleth, and saith, `A festival to Jehovah — to-morrow;`

⁶וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃

⁶and they rise early on the morrow, and cause burnt-offerings to ascend, and bring nigh peace-offerings; and the people sit down to eat and to drink, and rise up to play.

⁷וידבר יהוה אל משה לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים׃

⁷And Jehovah saith unto Moses, `Go, descend, for thy people whom thou hast brought up out of the land of Egypt hath done corruptly,

⁸סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃

⁸they have turned aside hastily from the way that I have commanded them; they have made for themselves a molten calf, and bow themselves to it, and sacrifice to it, and say, These thy gods, O Israel, who brought thee up out of the land of Egypt.`

⁹ויאמר יהוה אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא׃

⁹And Jehovah saith unto Moses, `I have seen this people, and lo, it [is] a stiff-necked people;

¹⁰ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול׃

¹⁰and now, let Me alone, and My anger doth burn against them, and I consume them, and I make thee become a great nation.`

¹¹ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה׃

¹¹And Moses appeaseth the face of Jehovah his God, and saith, `Why, O Jehovah, doth Thine anger burn against Thy people, whom Thou hast brought forth out of the land of Egypt with great power and with a strong hand?

¹²למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך׃

¹²why do the Egyptians speak, saying, For evil He brought them out to slay them among mountains, and to consume them from off the face of the ground? turn back from the heat of Thine anger, and repent of the evil against Thy people.

¹³זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם׃

¹³`Be mindful of Abraham, of Isaac, and of Israel, Thy servants, to whom Thou hast sworn by Thyself, and unto whom Thou speakest: I multiply your seed as stars of the heavens, and all this land, as I have said, I give to your seed, and they have inherited to the age;`

¹⁴וינחם יהוה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו׃

¹⁴and Jehovah repenteth of the evil which He hath spoken of doing to His people.

¹⁵ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים׃

¹⁵And Moses turneth, and goeth down from the mount, and the two tables of the testimony [are] in his hand, tables written on both their sides, on this and on that [are] they written;

¹⁶והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת׃

¹⁶and the tables are the work of God, and the writing is the writing of God, graven on the tables.

¹⁷וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה׃

¹⁷And Joshua heareth the voice of the people in their shouting, and saith unto Moses, `A noise of battle in the camp!`

¹⁸ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע׃

¹⁸and he saith, `It is not the voice of the crying of might, nor is it the voice of the crying of weakness — a voice of singing I am hearing.`

¹⁹ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך מידו את הלחת וישבר אתם תחת ההר׃

¹⁹And it cometh to pass, when he hath drawn near unto the camp, that he seeth the calf, and the dancing, and the anger of Moses burneth, and he casteth out of his hands the tables, and breaketh them under the mount;

²⁰ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל׃

²⁰and he taketh the calf which they have made, and burneth [it] with fire, and grindeth until [it is] small, and scattereth on the face of the waters, and causeth the sons of Israel to drink.

²¹ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדלה׃

²¹And Moses saith unto Aaron, `What hath this people done to thee, that thou hast brought in upon it a great sin?`

²²ויאמר אהרן אל יחר אף אדני אתה ידעת את העם כי ברע הוא׃

²²and Aaron saith, `Let not the anger of my lord burn; thou — thou hast known the people that it [is] in evil;

²³ויאמרו לי עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃

²³and they say to me, Make for us gods, who go before us, for this Moses — the man who brought us up out of the land of Egypt — we have not known what hath happened to him;

²⁴ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה׃

²⁴and I say to them, Whoso hath gold, let them break [it] off, and they give to me, and I cast it into the fire, and this calf cometh out.`

²⁵וירא משה את העם כי פרע הוא כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם׃

²⁵And Moses seeth the people that it [is] unbridled, for Aaron hath made it unbridled for contempt among its withstanders,

²⁶ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי׃

²⁶and Moses standeth in the gate of the camp, and saith, `Who [is] for Jehovah? — unto me!` and all the sons of Levi are gathered unto him;

²⁷ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו׃

²⁷and he saith to them, `Thus said Jehovah, God of Israel, Put each his sword by his thigh, pass over and turn back from gate to gate through the camp, and slay each his brother, and each his friend, and each his relation.`

²⁸ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש׃

²⁸And the sons of Levi do according to the word of Moses, and there fall of the people on that day about three thousand men,

²⁹ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה׃

²⁹and Moses saith, `Consecrate your hand to-day to Jehovah, for a man [is] against his son, and against his brother, so as to bring on you to-day a blessing.`

³⁰ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם׃

³⁰And it cometh to pass, on the morrow, that Moses saith unto the people, `Ye — ye have sinned a great sin, and now I go up unto Jehovah, if so be I atone for your sin.`

³¹וישב משה אל יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב׃

³¹And Moses turneth back unto Jehovah, and saith, `Oh this people hath sinned a great sin, that they make to themselves a god of gold;

³²ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת׃

³²and now, if Thou takest away their sin — and if not — blot me, I pray thee, out of Thy book which Thou hast written.`

³³ויאמר יהוה אל משה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי׃

³³And Jehovah saith unto Moses, `Whoso hath sinned against Me — I blot him out of My book;

³⁴ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם׃

³⁴and now, go, lead the people whithersoever I have spoken to thee of; lo, My messenger goeth before thee, and in the day of my charging — then I have charged upon them their sin.`

³⁵ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן׃

³⁵And Jehovah plagueth the people, because they made the calf which Aaron made.