¹ואני אמר היורש כל עת היותו קטן אין הבדל בינו ובין העבד אף אם הוא אדון הכל׃

¹And I say, so long time as the heir is a babe, he differeth nothing from a servant — being lord of all,

²אלא הוא תחת יד אמנים ופקידי הבית עד לזמן המיעד לו מאת אביו׃

²but is under tutors and stewards till the time appointed of the father,

³ככה גם אנחנו בעוד היותנו קטנים היינו משעבדים ליסדות העולם׃

³so also we, when we were babes, under the elements of the world were in servitude,

⁴ובמלאת העת שלח האלהים את בנו אשר נולד מאשה ונתן תחת יד התורה׃

⁴and when the fulness of time did come, God sent forth His Son, come of a woman, come under law,

⁵לפדות את אשר היו תחת יד התורה למען נקבל את משפט הבנים׃

⁵that those under law he may redeem, that the adoption of sons we may receive;

⁶ויען כי בנים אתם שלח האלהים בלבבכם את רוח בנו הקורא אבא אבינו׃

⁶and because ye are sons, God did send forth the spirit of His Son into your hearts, crying, `Abba, Father!`

⁷לכן אינך עוד עבד כי אם בן ואם בן אתה הנך גם יורש האלהים על ידי המשיח׃

⁷so that thou art no more a servant, but a son, and if a son, also an heir of God through Christ.

⁸הן לפנים באין דעת אלהים הייתם עבדים את אשר בעצמותם אינם אלהים׃

⁸But then, indeed, not having known God, ye were in servitude to those not by nature gods,

⁹ועתה אחרי ידעתם את האלהים ויותר אחרי שנודעתם לאלהים איך תשובו אל היסדות הרפים והדלים ההם אשר תרצו להכנע להם מחדש׃

⁹and now, having known God — and rather being known by God — how turn ye again unto the weak and poor elements to which anew ye desire to be in servitude?

¹⁰ימים אתם שמרים וחדשים ומועדים ושנים׃

¹⁰days ye observe, and months, and times, and years!

¹¹מתירא אני פן לריק עמלתי בכם׃

¹¹I am afraid of you, lest in vain I did labour toward you.

¹²היו נא כמוני כי גם אני כמוכם מתחנן אני לכם אחי לא הרעתם לי מאומה׃

¹²Become as I [am] — because I also [am] as ye brethren, I beseech you; to me ye did no hurt,

¹³אתם ידעתם אשר בחלשת בשרי בשרתי לכם את הבשורה לראשונה׃

¹³and ye have known that through infirmity of the flesh I did proclaim good news to you at the first,

¹⁴ואתם לא בזיתם את נסיוני אשר נסיתי בבשרי ולא געלתם אתו כי אם קבלתם אתי כמלאך אלהים כמשיח ישוע׃

¹⁴and my trial that [is] in my flesh ye did not despise nor reject, but as a messenger of God ye did receive me — as Christ Jesus;

¹⁵ועתה איה אשרכם כי מעיד אני עליכם אשר אם יכלתם הייתם עקרים את עיניכם לתתן לי׃

¹⁵what then was your happiness? for I testify to you, that if possible, your eyes having plucked out, ye would have given to me;

¹⁶ועתה הנהייתי לכם לאיב בדברי אמת אליכם׃

¹⁶so that your enemy have I become, being true to you?

¹⁷אינם מקנאים לכם לטובה כי חפצם להפריד אתכם מעלינו למען תהיו מקנאים להם׃

¹⁷they are zealous for you — [yet] not well, but they wish to shut us out, that for them ye may be zealous;

¹⁸אבל טוב לקנא תמיד לטובה ולא לבד בהיותו אצלכם׃

¹⁸and [it is] good to be zealously regarded, in what is good, at all times, and not only in my being present with you;

¹⁹בני אשר אני מחולל שנית עד כי יוצר בכם המשיח׃

¹⁹my little children, of whom again I travail in birth, till Christ may be formed in you,

²⁰אמנה חפצתי להיות עתה אצלכם לשנות את קול דברי כי נבוך אני בכם׃

²⁰and I was wishing to be present with you now, and to change my voice, because I am in doubt about you.

²¹אמרו לי אתם החפצים להיות משעבדים לתורה הלא שמעתם את התורה׃

²¹Tell me, ye who are willing to be under law, the law do ye not hear?

²²כי כתוב שהיו לאברהם שני בנים האחד מן האמה והשני מן החפשיה׃

²²for it hath been written, that Abraham had two sons, one by the maid-servant, and one by the free-woman,

²³ואשר לאמה הוא נולד לפי הבשר ואשר לחפשיה על פי ההבטחה׃

²³but he who [is] of the maid-servant, according to flesh hath been, and he who [is] of the free-woman, through the promise;

²⁴והדברים הם לרמז כי שתי הבריתות הנה האחת מן הר סיני היולדת לעבדות והיא הגר׃

²⁴which things are allegorized, for these are the two covenants: one, indeed, from mount Sinai, to servitude bringing forth, which is Hagar;

²⁵כי הגר סיני הר בערב הוא והוא כנגד ירושלים של עתה כי היא בעבדות עם בניה׃

²⁵for this Hagar is mount Sinai in Arabia, and doth correspond to the Jerusalem that now [is], and is in servitude with her children,

²⁶אבל ירושלים של מעלה היא חפשיה והיא אם כלנו׃

²⁶and the Jerusalem above is the free-woman, which is mother of us all,

²⁷כי כתוב רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא חלה כי רבים בני שוממה מבני בעולה׃

²⁷for it hath been written, `Rejoice, O barren, who art not bearing; break forth and cry, thou who art not travailing, because many [are] the children of the desolate — more than of her having the husband.`

²⁸ואנחנו אחי הננו כיצחק בני ההבטחה׃

²⁸And we, brethren, as Isaac, are children of promise,

²⁹וכאשר הנולד לפי הבשר אז היה רדף את הנולד לפי הרוח כן הוא גם עתה׃

²⁹but as then he who was born according to the flesh did persecute him according to the spirit, so also now;

³⁰אבל הכתוב מה הוא אמר גרש האמה ואת בנה כי לא יירש בן האמה עם בן החפשיה׃

³⁰but what saith the Writing? `Cast forth the maid-servant and her son, for the son of the maid-servant may not be heir with the son of the free-woman;`

³¹על כן אחי לא בני האמה אנחנו כי אם בני החפשיה׃

³¹then, brethren, we are not a maid-servant`s children, but the free-woman`s.