¹וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום׃

¹And Jehovah appeareth unto him among the oaks of Mamre, and he is sitting at the opening of the tent, about the heat of the day;

²וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה׃

²and he lifteth up his eyes and looketh, and lo, three men standing by him, and he seeth, and runneth to meet them from the opening of the tent, and boweth himself towards the earth,

³ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך׃

³And he saith, `My Lord, if, I pray thee, I have found grace in thine eyes, do not, I pray thee, pass on from thy servant;

⁴יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ׃

⁴let, I pray thee, a little water be accepted, and wash your feet, and recline under the tree;

⁵ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת׃

⁵and I bring a piece of bread, and support ye your heart; afterwards pass on, for therefore have ye passed over unto your servant;` and they say, `So mayest thou do as thou has spoken.`

⁶וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות׃

⁶And Abraham hasteth towards the tent, unto Sarah, and saith, `Hasten three measures of flour-meal, knead, and make cakes;`

⁷ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו׃

⁷and Abraham ran unto the herd, and taketh a son of the herd, tender and good, and giveth unto the young man, and he hasteth to prepare it;

⁸ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו׃

⁸and he taketh butter and milk, and the son of the herd which he hath prepared, and setteth before them; and he is standing by them under the tree, and they do eat.

⁹ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל׃

⁹And they say unto him, `Where [is] Sarah thy wife?` and he saith, `Lo — in the tent;`

¹⁰ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו׃

¹⁰and he saith, `returning I return unto thee, about the time of life, and lo, to Sarah thy wife a son.`

¹¹ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים׃

¹¹And Sarah is hearkening at the opening of the tent, which is behind him;

¹²ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן׃

¹²and Abraham and Sarah [are] aged, entering into days — the way of women hath ceased to be to Sarah;

¹³ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי׃

¹³and Sarah laugheth in her heart, saying, `After I have waxed old I have had pleasure! — my lord also [is] old!`

¹⁴היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן׃

¹⁴And Jehovah saith unto Abraham, `Why [is] this? Sarah hath laughed, saying, Is it true really — I bear — and I am aged? Is any thing too wonderful for Jehovah? at the appointed time I return unto thee, about the time of life, and Sarah hath a son.`

¹⁵ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת׃

¹⁵And Sarah denieth, saying, `I did not laugh;` for she hath been afraid; and He saith, `Nay, but thou didst laugh.`

¹⁶ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם׃

¹⁶And the men rise from thence, and look on the face of Sodom, and Abraham is going with them to send them away;

¹⁷ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה׃

¹⁷and Jehovah said, `Am I concealing from Abraham that which I am doing,

¹⁸ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ׃

¹⁸and Abraham certainly becometh a nation great and mighty, and blessed in him have been all nations of the earth?

¹⁹כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו׃

¹⁹for I have known him, that he commandeth his children, and his house after him (and they have kept the way of Jehovah), to do righteousness and judgment, that Jehovah may bring on Abraham that which He hath spoken concerning him.`

²⁰ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד׃

²⁰And Jehovah saith, `The cry of Sodom and Gomorrah — because great; and their sin — because exceeding grievous:

²¹ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה׃

²¹I go down now, and see whether according to its cry which is coming unto Me they have done completely — and if not — I know;`

²²ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה׃

²²and the men turn from thence, and go towards Sodom; and Abraham is yet standing before Jehovah.

²³ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע׃

²³And Abraham draweth nigh and saith, `Dost Thou also consume righteous with wicked?

²⁴אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה׃

²⁴peradventure there are fifty righteous in the midst of the city; dost Thou also consume, and not bear with the place for the sake of the fifty — the righteous who [are] in its midst?

²⁵חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט׃

²⁵Far be it from Thee to do according to this thing, to put to death the righteous with the wicked; that it hath been — as the righteous so the wicked — far be it from Thee; doth the Judge of all the earth not do justice?`

²⁶ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם׃

²⁶And Jehovah saith, `If I find in Sodom fifty righteous in the midst of the city, then have I borne with all the place for their sake.`

²⁷ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר׃

²⁷And Abraham answereth and saith, `Lo, I pray thee, I have willed to speak unto the Lord, and I — dust and ashes;

²⁸אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה׃

²⁸peradventure there are lacking five of the fifty righteous — dost Thou destroy for five the whole of the city?` and He saith, `I destroy [it] not, if I find there forty and five.`

²⁹ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים׃

²⁹And he addeth again to speak unto Him and saith, `Peradventure there are found there forty?` and He saith, `I do [it] not, because of the forty.`

³⁰ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים׃

³⁰And he saith, `Let it not be, I Pray thee, displeasing to the Lord, and I speak: peradventure there are found there thirty?` and He saith, `I do [it] not, if I find there thirty.`

³¹ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים׃

³¹And he saith, `Lo, I pray thee, I have willed to speak unto the Lord: peradventure there are found there twenty?` and He saith, `I do not destroy [it], because of the twenty.`

³²ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה׃

³²And he saith, `Let it not be, I pray Thee, displeasing to the Lord, and I speak only this time: peradventure there are found there ten?` and He saith, `I do not destroy [it], because of the ten.`

³³וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו׃

³³And Jehovah goeth on, when He hath finished speaking unto Abraham, and Abraham hath turned back to his place.