¹וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם׃

¹And Jacob lifteth up his feet, and goeth towards the land of the sons of the east;

²וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר׃

²and he looketh, and lo, a well in the field, and lo, there three droves of a flock crouching by it, for from that well they water the droves, and the great stone [is] on the mouth of the well.

³ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה׃

³(When thither have all the droves been gathered, and they have rolled the stone from off the mouth of the well, and have watered the flock, then they have turned back the stone on the mouth of the well to its place.)

⁴ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו׃

⁴And Jacob saith to them, `My brethren, from whence [are] ye?` and they say, `We [are] from Haran.`

⁵ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו׃

⁵And he saith to them, `Have ye known Laban, son of Nahor?` and they say, `We have known.`

⁶ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן׃

⁶And he saith to them, `Hath he peace?` and they say, `Peace; and lo, Rachel his daughter is coming with the flock.`

⁷ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו׃

⁷And he saith, `Lo, the day [is] still great, [it is] not time for the cattle to be gathered; water ye the flock, and go, delight yourselves.`

⁸ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן׃

⁸And they say, `We are not able, till that all the droves be gathered together, and they have rolled away the stone from the mouth of the well, and we have watered the flock.`

⁹עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא׃

⁹He is yet speaking with them, and Rachel hath come with the flock which her father hath, for she [is] shepherdess;

¹⁰ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו׃

¹⁰and it cometh to pass when Jacob hath seen Rachel, daughter of Laban his mother`s brother, and the flock of Laban his mother`s brother, that Jacob cometh nigh and rolleth the stone from off the mouth of the well, and watereth the flock of Laban his mother`s brother.

¹¹וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך׃

¹¹And Jacob kisseth Rachel, and lifteth up his voice, and weepeth,

¹²ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה׃

¹²and Jacob declareth to Rachel that he [is] her father`s brother, and that he [is] Rebekah`s son, and she runneth and declareth to her father.

¹³ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה׃

¹³And it cometh to pass, when Laban heareth the report of Jacob his sister`s son, that he runneth to meet him, and embraceth him, and kisseth him, and bringeth him in unto his house; and he recounteth to Laban all these things,

¹⁴ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים׃

¹⁴and Laban saith to him, `Only my bone and my flesh [art] thou;` and he dwelleth with him a month of days.

¹⁵ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך׃

¹⁵And Laban saith to Jacob, `Is it because thou [art] my brother that thou hast served me for nought? declare to me what [is] thy hire.`

¹⁶וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל׃

¹⁶And Laban hath two daughters, the name of the elder [is] Leah, and the name of the younger Rachel,

¹⁷ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה׃

¹⁷and the eyes of Leah [are] tender, and Rachel hath been fair of form and fair of appearance.

¹⁸ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה׃

¹⁸And Jacob loveth Rachel, and saith, `I serve thee seven years for Rachel thy younger daughter:`

¹⁹ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי׃

¹⁹and Laban saith, `It is better for me to give her to thee than to give her to another man; dwell with me;`

²⁰ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה׃

²⁰and Jacob serveth for Rachel seven years; and they are in his eyes as some days, because of his loving her.

²¹ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה׃

²¹And Jacob saith unto Laban, `Give up my wife, for my days have been fulfilled, and I go in unto her;`

²²ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה׃

²²and Laban gathereth all the men of the place, and maketh a banquet.

²³ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה׃

²³And it cometh to pass in the evening, that he taketh Leah, his daughter, and bringeth her in unto him, and he goeth in unto her;

²⁴ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה׃

²⁴and Laban giveth to her Zilpah, his maid-servant, to Leah his daughter, a maid-servant.

²⁵ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני׃

²⁵And it cometh to pass in the morning, that lo, it [is] Leah; and he saith unto Laban, `What [is] this thou hast done to me? for Rachel have I not served with thee? and why hast thou deceived me?`

²⁶ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה׃

²⁶And Laban saith, `It is not done so in our place, to give the younger before the first-born;

²⁷מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות׃

²⁷fulfil the week of this one, and we give to thee also this one, for the service which thou dost serve with me yet seven other years.`

²⁸ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה׃

²⁸And Jacob doth so, and fulfilleth the week of this one, and he giveth to him Rachel his daughter, to him for a wife;

²⁹ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה׃

²⁹and Laban giveth to Rachel his daughter Bilhah his maid-servant, for a maid-servant to her.

³⁰ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות׃

³⁰And he goeth in also unto Rachel, and he also loveth Rachel more than Leah; and he serveth with him yet seven other years.

³¹וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה׃

³¹And Jehovah seeth that Leah [is] the hated one, and He openeth her womb, and Rachel [is] barren;

³²ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי׃

³²and Leah conceiveth, and beareth a son, and calleth his name Reuben, for she said, `Because Jehovah hath looked on mine affliction; because now doth my husband love me.`

³³ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון׃

³³And she conceiveth again, and beareth a son, and saith, `Because Jehovah hath heard that I [am] the hated one, He also giveth to me even this [one];` and she calleth his name Simeon.

³⁴ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי׃

³⁴And she conceiveth again, and beareth a son, and saith, `Now [is] the time, my husband is joined unto me, because I have born to him three sons,` therefore hath [one] called his name Levi.

³⁵ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת׃

³⁵And she conceiveth again, and beareth a son, and saith this time, `I praise Jehovah;` therefore hath she called his name Judah; and she ceaseth from bearing.