¹ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי׃

¹And Rachel seeth that she hath not borne to Jacob, and Rachel is envious of her sister, and saith unto Jacob, `Give me sons, and if there is none — I die.`

²ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן׃

²And Jacob`s anger burneth against Rachel, and he saith, `Am I in stead of God who hath withheld from thee the fruit of the womb?`

³ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה׃

³And she saith, `Lo, my handmaid Bilhah, go in unto her, and she doth bear on my knees, and I am built up, even I, from her;`

⁴ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב׃

⁴and she giveth to him Bilhah her maid-servant for a wife, and Jacob goeth in unto her;

⁵ותהר בלהה ותלד ליעקב בן׃

⁵and Bilhah conceiveth, and beareth to Jacob a son,

⁶ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן׃

⁶and Rachel saith, `God hath decided for me, and also hath hearkened to my voice, and giveth to me a son;` therefore hath she called his name Dan.

⁷ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב׃

⁷And Bilhah, Rachel`s maid-servant, conceiveth again, and beareth a second son to Jacob,

⁸ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי׃

⁸and Rachel saith, `With wrestlings of God I have wrestled with my sister, yea, I have prevailed;` and she calleth his name Napthali.

⁹ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה׃

⁹And Leah seeth that she hath ceased from bearing, and she taketh Zilpah her maid-servant, and giveth her to Jacob for a wife;

¹⁰ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן׃

¹⁰and Zilpah, Leah`s maid-servant, beareth to Jacob a son,

¹¹ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד׃

¹¹and Leah saith, `A troop is coming;` and she calleth his name Gad.

¹²ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב׃

¹²And Zilpah, Leah`s maid-servant, beareth a second son to Jacob,

¹³ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר׃

¹³and Leah saith, `Because of my happiness, for daughters have pronounced me happy;` and she calleth his name Asher.

¹⁴וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך׃

¹⁴And Reuben goeth in the days of wheat-harvest, and findeth love-apples in the field, and bringeth them in unto Leah, his mother, and Rachel saith unto Leah, `Give to me, I pray thee, of the love-apples of thy son.`

¹⁵ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך׃

¹⁵And she saith to her, `Is thy taking my husband a little thing, that thou hast taken also the love-apples of my son?` and Rachel saith, `Therefore doth he lie with thee to-night, for thy son`s love-apples.`

¹⁶ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא׃

¹⁶And Jacob cometh in from the field at evening; and Leah goeth to meet him, and saith, `Unto me dost thou come in, for hiring I have hired thee with my son`s love-apples;` and he lieth with her during that night.

¹⁷וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי׃

¹⁷And God hearkeneth unto Leah, and she conceiveth, and beareth to Jacob a son, a fifth,

¹⁸ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר׃

¹⁸and Leah saith, `God hath given my hire, because I have given my maid-servant to my husband;` and she calleth his name Issachar.

¹⁹ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב׃

¹⁹And conceive again doth Leah, and she beareth a sixth son to Jacob,

²⁰ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון׃

²⁰and Leah saith, `God hath endowed me — a good dowry; this time doth my husband dwell with me, for I have borne to him six sons;` and she calleth his name Zebulun;

²¹ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה׃

²¹and afterwards hath she born a daughter, and calleth her name Dinah.

²²ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה׃

²²And God remembereth Rachel, and God hearkeneth unto her, and openeth her womb,

²³ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי׃

²³and she conceiveth and beareth a son, and saith, `God hath gathered up my reproach;`

²⁴ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר׃

²⁴and she calleth his name Joseph, saying, `Jehovah is adding to me another son.`

²⁵ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי׃

²⁵And it cometh to pass, when Rachel hath borne Joseph, that Jacob saith unto Laban, `Send me away, and I go unto my place, and to my land;

²⁶תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך׃

²⁶give up my wives and my children, for whom I have served thee, and I go; for thou — thou hast known my service which I have served thee.`

²⁷ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך׃

²⁷And Laban saith unto him, `If, I pray thee, I have found grace in thine eyes — I have observed diligently that Jehovah doth bless me for thy sake.`

²⁸ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה׃

²⁸He saith also, `Define thy hire to me, and I give.`

²⁹ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי׃

²⁹And he saith unto him, `Thou — thou hast known that which I have served thee [in], and that which thy substance was with me;

³⁰כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי׃

³⁰for [it is] little which thou hast had at my appearance, and it breaketh forth into a multitude, and Jehovah blesseth thee at my coming; and now, when do I make, I also, for mine own house?`

³¹ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר׃

³¹And he saith, `What do I give to thee?` And Jacob saith, `Thou dost not give me anything; if thou do for me this thing, I turn back; I have delight; thy flock I watch;

³²אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי׃

³²I pass through all thy flock to-day to turn aside from thence every sheep speckled and spotted, and every brown sheep among the lambs, and speckled and spotted among the goats — and it hath been my hire;

³³וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי׃

³³and my righteousness hath answered for me in the day to come, when it cometh in for my hire before thy face; — every one which is not speckled and spotted among [my] goats, and brown among [my] lambs — it is stolen with me.`

³⁴ויאמר לבן הן לו יהי כדברך׃

³⁴And Laban saith, `Lo, O that it were according to thy word;`

³⁵ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו׃

³⁵and he turneth aside during that day the ring-straked and the spotted he-goats, and all the speckled and the spotted she-goats, every one that [hath] white in it, and every brown one among the lambs, and he giveth into the hand of his sons,

³⁶וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת׃

³⁶and setteth a journey of three days between himself and Jacob; and Jacob is feeding the rest of the flock of Laban.

³⁷ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות׃

³⁷And Jacob taketh to himself a rod of fresh poplar, and of the hazel and chesnut, and doth peel in them white peelings, making bare the white that [is] on the rods,

³⁸ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות׃

³⁸and setteth up the rods which he hath peeled in the gutters in the watering troughs (when the flock cometh in to drink), over-against the flock, that they may conceive in their coming in to drink;

³⁹ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים׃

³⁹and the flocks conceive at the rods, and the flock beareth ring-straked, speckled, and spotted ones.

⁴⁰והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן׃

⁴⁰And the lambs hath Jacob parted, and he putteth the face of the flock towards the ring-straked, also all the brown in the flock of Laban, and he setteth his own droves by themselves, and hath not set them near Laban`s flock.

⁴¹והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות׃

⁴¹And it hath come to pass whenever the strong ones of the flock conceive, that Jacob set the rods before the eyes of the flock in the gutters, to cause them to conceive by the rods,

⁴²ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב׃

⁴²and when the flock is feeble, he doth not set [them]; and the feeble ones have been Laban`s, and the strong ones Jacob`s.

⁴³ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים׃

⁴³And the man increaseth very exceedingly, and hath many flocks, and maid-servants, and men-servants, and camels, and asses.