¹ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה׃

¹And Joseph hath been brought down to Egypt, and Potiphar, a eunuch of Pharaoh, head of the executioners, an Egyptian man, buyeth him out of the hands of the Ishmaelites who have brought him thither.

²ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי׃

²And Jehovah is with Joseph, and he is a prosperous man, and he is in the house of his lord the Egyptian,

³וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו׃

³and his lord seeth that Jehovah is with him, and all that he is doing Jehovah is causing to prosper in his hand,

⁴וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו׃

⁴and Joseph findeth grace in his eyes and serveth him, and he appointeth him over his house, and all that he hath he hath given into his hand.

⁵ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך יהוה את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו בבית ובשדה׃

⁵And it cometh to pass from the time that he hath appointed him over his house, and over all that he hath, that Jehovah blesseth the house of the Egyptian for Joseph`s sake, and the blessing of Jehovah is on all that he hath, in the house, and in the field;

⁶ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה׃

⁶and he leaveth all that he hath in the hand of Joseph, and he hath not known anything that he hath, except the bread which he is eating. And Joseph is of a fair form, and of a fair appearance.

⁷ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי׃

⁷And it cometh to pass after these things, that his lord`s wife lifteth up her eyes unto Joseph, and saith, `Lie with me;`

⁸וימאן ויאמר אל אשת אדניו הן אדני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו נתן בידי׃

⁸and he refuseth, and saith unto his lord`s wife, `Lo, my lord hath not known what [is] with me in the house, and all that he hath he hath given into my hand;

⁹איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים׃

⁹none is greater in this house than I, and he hath not withheld from me anything, except thee, because thou [art] his wife; and how shall I do this great evil? — then have I sinned against God.`

¹⁰ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה׃

¹⁰And it cometh to pass at her speaking unto Joseph day [by] day, that he hath not hearkened unto her, to lie near her, to be with her;

¹¹ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית׃

¹¹and it cometh to pass about this day, that he goeth into the house to do his work, and there is none of the men of the house there in the house,

¹²ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה׃

¹²and she catcheth him by his garment, saying, `Lie with me;` and he leaveth his garment in her hand, and fleeth, and goeth without.

¹³ויהי כראותה כי עזב בגדו בידה וינס החוצה׃

¹³And it cometh to pass when she seeth that he hath left his garment in her hand, and fleeth without,

¹⁴ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול׃

¹⁴that she calleth for the men of her house, and speaketh to them, saying, `See, he hath brought in to us a man, a Hebrew, to play with us; he hath come in unto me, to lie with me, and I call with a loud voice,

¹⁵ויהי כשמעו כי הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה׃

¹⁵and it cometh to pass, when he heareth that I have lifted up my voice and call, that he leaveth his garment near me, and fleeth, and goeth without.`

¹⁶ותנח בגדו אצלה עד בוא אדניו אל ביתו׃

¹⁶And she placeth his garment near her, until the coming in of his lord unto his house.

¹⁷ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי׃

¹⁷And she speaketh unto him according to these words, saying, `The Hebrew servant whom thou hast brought unto us, hath come in unto me to play with me;

¹⁸ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה׃

¹⁸and it cometh to pass, when I lift my voice and call, that he leaveth his garment near me, and fleeth without.`

¹⁹ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו׃

¹⁹And it cometh to pass when his lord heareth the words of his wife, which she hath spoken unto him, saying, `According to these things hath thy servant done to me,` that his anger burneth;

²⁰ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסהר מקום אשר אסורי המלך אסורים ויהי שם בבית הסהר׃

²⁰and Joseph`s lord taketh him, and putteth him unto the round-house, a place where the king`s prisoners [are] bound; and he is there in the round-house.

²¹ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר׃

²¹And Jehovah is with Joseph, and stretcheth out kindness unto him, and putteth his grace in the eyes of the chief of the round-house;

²²ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את כל האסירם אשר בבית הסהר ואת כל אשר עשים שם הוא היה עשה׃

²²and the chief of the round-house giveth into the hand of Joseph all the prisoners who [are] in the round-house, and of all that they are doing there, he hath been doer;

²³אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר הוא עשה יהוה מצליח׃

²³the chief of the round-house seeth not anything under his hand, because Jehovah [is] with him, and that which he is doing Jehovah is causing to prosper.