¹ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדלמי ושמו חירה׃

¹And it cometh to pass, at that time, that Judah goeth down from his brethren, and turneth aside unto a man, an Adullamite, whose name [is] Hirah;

²וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה׃

²and Judah seeth there the daughter of a man, a Canaanite, whose name [is] Shuah, and taketh her, and goeth in unto her.

³ותהר ותלד בן ויקרא את שמו ער׃

³And she conceiveth, and beareth a son, and he calleth his name Er;

⁴ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן׃

⁴and she conceiveth again, and beareth a son, and calleth his name Onan;

⁵ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו׃

⁵and she addeth again, and beareth a son, and calleth his name Shelah; and he was in Chezib in her bearing him.

⁶ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר׃

⁶And Judah taketh a wife for Er, his first-born, and her name [is] Tamar;

⁷ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה׃

⁷and Er, Judah`s first-born, is evil in the eyes of Jehovah, and Jehovah doth put him to death.

⁸ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך׃

⁸And Judah saith to Onan, `Go in unto the wife of thy brother, and marry her, and raise up seed to thy brother;`

⁹וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו׃

⁹and Onan knoweth that the seed is not [reckoned] his; and it hath come to pass, if he hath gone in unto his brother`s wife, that he hath destroyed [it] to the earth, so as not to give seed to his brother;

¹⁰וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם אתו׃

¹⁰and that which he hath done is evil in the eyes of Jehovah, and He putteth him also to death.

¹¹ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה׃

¹¹And Judah saith to Tamar his daughter-in-law, `Abide a widow at thy father`s house, till Shelah my son groweth up;` for he said, `Lest he die — even he — like his brethren;` and Tamar goeth and dwelleth at her father`s house.

¹²וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה׃

¹²And the days are multiplied, and the daughter of Shuah, Judah`s wife, dieth; and Judah is comforted, and goeth up unto his sheep-shearers, he and Hirah his friend the Adullamite, to Timnath.

¹³ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו׃

¹³And it is declared to Tamar, saying, `Lo, thy husband`s father is going up to Timnath to shear his flock;`

¹⁴ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על דרך תמנתה כי ראתה כי גדל שלה והוא לא נתנה לו לאשה׃

¹⁴and she turneth aside the garments of her widowhood from off her, and covereth herself with a vail, and wrappeth herself up, and sitteth in the opening of Enayim, which [is] by the way to Timnath, for she hath seen that Shelah hath grown up, and she hath not been given to him for a wife.

¹⁵ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה׃

¹⁵And Judah seeth her, and reckoneth her for a harlot, for she hath covered her face,

¹⁶ויט אליה אל הדרך ויאמר הבה נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה תתן לי כי תבוא אלי׃

¹⁶and he turneth aside unto her by the way, and saith, `Come, I pray thee, let me come in unto thee,` (for he hath not known that she [is] his daughter-in-law); and she saith, `What dost thou give to me, that thou mayest come in unto me?`

¹⁷ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך׃

¹⁷and he saith, `I — I send a kid of the goats from the flock.` And she saith, `Dost thou give a pledge till thou send [it]?`

¹⁸ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן לה ויבא אליה ותהר לו׃

¹⁸and he saith, `What [is] the pledge that I give to thee?` and she saith, `Thy seal, and thy ribbon, and thy staff which [is] in thy hand;` and he giveth to her, and goeth in unto her, and she conceiveth to him;

¹⁹ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה׃

¹⁹and she riseth, and goeth, and turneth aside her vail from off her, and putteth on the garments of her widowhood.

²⁰וישלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה׃

²⁰And Judah sendeth the kid of the goats by the hand of his friend the Adullamite, to receive the pledge from the hand of the woman, and he hath not found her.

²¹וישאל את אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על הדרך ויאמרו לא היתה בזה קדשה׃

²¹And he asketh the men of her place, saying, `Where [is] the separated one — she in Enayim, by the way?` and they say, `There hath not been in this [place] a separated one.`

²²וישב אל יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה׃

²²And he turneth back unto Judah, and saith, `I have not found her; and the men of the place also have said, There hath not been in this [place] a separated one,`

²³ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה׃

²³and Judah saith, `Let her take to herself, lest we become despised; lo, I sent this kid, and thou hast not found her.`

²⁴ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף׃

²⁴And it cometh to pass about three months [after], that it is declared to Judah, saying, `Tamar thy daughter-in-law hath committed fornication; and also, lo, she hath conceived by fornication:` and Judah saith, `Bring her out — and she is burnt.`

²⁵הוא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה׃

²⁵She is brought out, and she hath sent unto her husband`s father, saying, `To a man whose these [are], I [am] pregnant;` and she saith, `Discern, I pray thee, whose [are] these — the seal, and the ribbons, and the staff.`

²⁶ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני ולא יסף עוד לדעתה׃

²⁶And Judah discerneth and saith, `She hath been more righteous than I, because that I did not give her to Shelah my son;` and he hath not added to know her again.

²⁷ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה׃

²⁷And it cometh to pass in the time of her bearing, that lo, twins [are] in her womb;

²⁸ויהי בלדתה ויתן יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשנה׃

²⁸and it cometh to pass in her bearing, that [one] giveth out a hand, and the midwife taketh and bindeth on his hand a scarlet thread, saying, `This hath come out first.`

²⁹ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ׃

²⁹And it cometh to pass as he draweth back his hand, that lo, his brother hath come out, and she saith, `What! thou hast broken forth — on thee [is] the breach;` and he calleth his name Pharez;

³⁰ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני ויקרא שמו זרח׃

³⁰and afterwards hath his brother come out, on whose hand [is] the scarlet thread, and he calleth his name Zarah.