¹וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען׃

¹And Jacob dwelleth in the land of his father`s sojournings — in the land of Canaan.

²אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם׃

²These [are] births of Jacob: Joseph, a son of seventeen years, hath been enjoying himself with his brethren among the flock, (and he [is] a youth,) with the sons of Bilhah, and with the sons of Zilpah, his father`s wives, and Joseph bringeth in an account of their evil unto their father.

³וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים׃

³And Israel hath loved Joseph more than any of his sons, for he [is] a son of his old age, and hath made for him a long coat;

⁴ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם׃

⁴and his brethren see that their father hath loved him more than any of his brethren, and they hate him, and have not been able to speak [to] him peaceably.

⁵ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו׃

⁵And Joseph dreameth a dream, and declareth to his brethren, and they add still more to hate him.

⁶ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי׃

⁶And he saith unto them, `Hear ye, I pray you, this dream which I have dreamed:

⁷והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי׃

⁷that, lo, we are binding bundles in the midst of the field, and lo, my bundle hath arisen, and hath also stood up, and lo, your bundles are round about, and bow themselves to my bundle.`

⁸ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו׃

⁸And his brethren say to him, `Dost thou certainly reign over us? dost thou certainly rule over us?` and they add still more to hate him, for his dreams, and for his words.

⁹ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי׃

⁹And he dreameth yet another dream, and recounteth it to his brethren, and saith, `Lo, I have dreamed a dream again, and lo, the sun and the moon, and eleven stars, are bowing themselves to me.`

¹⁰ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה׃

¹⁰And he recounteth unto his father, and unto his brethren; and his father pusheth against him, and saith to him, `What [is] this dream which thou hast dreamt? do we certainly come — I, and thy mother, and thy brethren — to bow ourselves to thee, to the earth?`

¹¹ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר׃

¹¹and his brethren are zealous against him, and his father hath watched the matter.

¹²וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם׃

¹²And his brethren go to feed the flock of their father in Shechem,

¹³ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני׃

¹³and Israel saith unto Joseph, `Are not thy brethren feeding in Shechem? come, and I send thee unto them;` and he saith to him, `Here [am] I;`

¹⁴ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה׃

¹⁴and he saith to him, `Go, I pray thee, see the peace of thy brethren, and the peace of the flock, and bring me back word;` and he sendeth him from the valley of Hebron, and he cometh to Shechem.

¹⁵וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש׃

¹⁵And a man findeth him, and lo, he is wandering in the field, and the man asketh him, saying, `What seekest thou?`

¹⁶ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים׃

¹⁶and he saith, `My brethren I am seeking, declare to me, I pray thee, where they are feeding?`

¹⁷ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן׃

¹⁷And the man saith, `They have journeyed from this, for I have heard some saying, Let us go to Dothan,` and Joseph goeth after his brethren, and findeth them in Dothan.

¹⁸ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו׃

¹⁸And they see him from afar, even before he draweth near unto them, and they conspire against him to put him to death.

¹⁹ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא׃

¹⁹And they say one unto another, `Lo, this man of the dreams cometh;

²⁰ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו׃

²⁰and now, come, and we slay him, and cast him into one of the pits, and have said, An evil beast hath devoured him; and we see what his dreams are.`

²¹וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש׃

²¹And Reuben heareth, and delivereth him out of their hand, and saith, `Let us not smite the life;`

²²ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו׃

²²and Reuben saith unto them, `Shed no blood; cast him into this pit which [is] in the wilderness, and put not forth a hand upon him,` — in order to deliver him out of their hand, to bring him back unto his father.

²³ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו׃

²³And it cometh to pass, when Joseph hath come unto his brethren, that they strip Joseph of his coat, the long coat which [is] upon him,

²⁴ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים׃

²⁴and take him and cast him into the pit, and the pit [is] empty, there is no water in it.

²⁵וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה׃

²⁵And they sit down to eat bread, and they lift up their eyes, and look, and lo, a company of Ishmaelites coming from Gilead, and their camels bearing spices, and balm, and myrrh, going to take [them] down to Egypt.

²⁶ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו׃

²⁶And Judah saith unto his brethren, `What gain when we slay our brother, and have concealed his blood?

²⁷לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו׃

²⁷Come, and we sell him to the Ishmaelites, and our hands are not on him, for he [is] our brother — our flesh;` and his brethren hearken.

²⁸ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה׃

²⁸And Midianite merchantmen pass by and they draw out and bring up Joseph out of the pit, and sell Joseph to the Ishmaelites for twenty silverlings, and they bring Joseph into Egypt.

²⁹וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו׃

²⁹And Reuben returneth unto the pit, and lo, Joseph is not in the pit, and he rendeth his garments,

³⁰וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא׃

³⁰and he returneth unto his brethren, and saith, `The lad is not, and I — whither am I going?`

³¹ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם׃

³¹And they take the coat of Joseph, and slaughter a kid of the goats, and dip the coat in the blood,

³²וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך הוא אם לא׃

³²and send the long coat, and they bring [it] in unto their father, and say, `This have we found; discern, we pray thee, whether it [is] thy son`s coat or not?`

³³ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף׃

³³And he discerneth it, and saith, `My son`s coat! an evil beast hath devoured him; torn — torn is Joseph!`

³⁴ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים׃

³⁴And Jacob rendeth his raiment, and putteth sackcloth on his loins, and becometh a mourner for his son many days,

³⁵ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו׃

³⁵and all his sons and all his daughters rise to comfort him, and he refuseth to comfort himself, and saith, `For — I go down mourning unto my son, to Sheol,` and his father weepeth for him.

³⁶והמדנים מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים׃

³⁶And the Medanites have sold him unto Egypt, to Potiphar, a eunuch of Pharaoh, head of the executioners.