¹ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו׃

¹And he commandeth him who [is] over his house, saying, `Fill the bags of the men [with] food, as they are able to bear, and put the money of each in the mouth of his bag;

²ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר׃

²and my cup, the silver cup, thou dost put in the mouth of the bag of the young one, and his corn-money;` and he doth according to the word of Joseph which he hath spoken.

³הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם׃

³The morning is bright, and the men have been sent away, they and their asses —

⁴הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה׃

⁴they have gone out of the city — they have not gone far off — and Joseph hath said to him who [is] over his house, `Rise, pursue after the men; and thou hast overtaken them, and thou hast said unto them, Why have ye recompensed evil for good?

⁵הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם׃

⁵Is not this that with which my lord drinketh? and he observeth diligently with it; ye have done evil [in] that which ye have done.`

⁶וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה׃

⁶And he overtaketh them, and speaketh unto them these words,

⁷ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה׃

⁷and they say unto him, `Why doth my lord speak according to these words? far be it from thy servants to do according to this word;

⁸הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב׃

⁸lo, the money which we found in the mouth of our bags we brought back unto thee from the land of Canaan, and how do we steal from the house of thy lord silver or gold?

⁹אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים׃

⁹with whomsoever of thy servants it is found, he hath died, and we also are to my lord for servants.`

¹⁰ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים׃

¹⁰And he saith, `Now, also, according to your words, so it [is]; he with whom it is found becometh my servant, and ye are acquitted;`

¹¹וימהרו ויורדו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו׃

¹¹and they hasten and take down each his bag to the earth, and each openeth his bag;

¹²ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן׃

¹²and he searcheth — at the eldest he hath begun, and at the youngest he hath completed — and the cup is found in the bag of Benjamin;

¹³ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה׃

¹³and they rend their garments, and each ladeth his ass, and they turn back to the city.

¹⁴ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה׃

¹⁴And Judah — his brethren also — cometh in unto the house of Joseph, and he is yet there, and they fall before him to the earth;

¹⁵ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני׃

¹⁵and Joseph saith to them, `What [is] this deed that ye have done? have ye not known that a man like me doth diligently observe?`

¹⁶ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו׃

¹⁶And Judah saith, `What do we say to my lord? what do we speak? and what — do we justify ourselves? God hath found out the iniquity of thy servants; lo, we [are] servants to my lord, both we, and he in whose hand the cup hath been found;`

¹⁷ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם׃

¹⁷and he saith, `Far be it from me to do this; the man in whose hand the cup hath been found, he becometh my servant; and ye, go ye up in peace unto your father.`

¹⁸ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה׃

¹⁸And Judah cometh nigh unto him, and saith, `O, my lord, let thy servant speak, I pray thee, a word in the ears of my lord, and let not thine anger burn against thy servant — for thou art as Pharaoh.

¹⁹אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח׃

¹⁹My lord hath asked his servants, saying, Have ye a father or brother?

²⁰ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו׃

²⁰and we say unto my lord, We have a father, an aged one, and a child of old age, a little one; and his brother died, and he is left alone of his mother, and his father hath loved him.

²¹ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו׃

²¹`And thou sayest unto thy servants, Bring him down unto me, and I set mine eye upon him;

²²ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת׃

²²and we say unto my lord, The youth is not able to leave his father, when he hath left his father, then he hath died;

²³ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני׃

²³and thou sayest unto thy servants, If your young brother come not down with you, ye add not to see my face.

²⁴ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני׃

²⁴`And it cometh to pass, that we have come up unto thy servant my father, that we declare to him the words of my lord;

²⁵ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל׃

²⁵and our father saith, Turn back, buy for us a little food,

²⁶ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו׃

²⁶and we say, We are not able to go down; if our young brother is with us, then we have gone down; for we are not able to see the man`s face, and our young brother not with us.

²⁷ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי׃

²⁷`And thy servant my father saith unto us, Ye — ye have known that two did my wife bare to me,

²⁸ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה׃

²⁸and the one goeth out from me, and I say, Surely he is torn — torn! and I have not seen him since;

²⁹ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה׃

²⁹when ye have taken also this from my presence, and mischief hath met him, then ye have brought down my grey hairs with evil to sheol.

³⁰ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו׃

³⁰`And now, at my coming in unto thy servant my father, and the youth not with us (and his soul is bound up in his soul),

³¹והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה׃

³¹then it hath come to pass when he seeth that the youth is not, that he hath died, and thy servants have brought down the grey hairs of thy servant our father with sorrow to sheol;

³²כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים׃

³²for thy servant obtained the youth by surety from my father, saying, If I bring him not in unto thee — then I have sinned against my father all the days.

³³ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו׃

³³`And now, let thy servant, I pray thee, abide instead of the youth a servant to my lord, and the youth goeth up with his brethren,

³⁴כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי׃

³⁴for how do I go up unto my father, and the youth not with me? lest I look on the evil which doth find my father.`