¹האלהים אשר דבר מקדם פעמים רבות ובפנים שנים אל אבתינו ביד הנביאים דבר אלינו באחרית הימים האלה ביד בנו׃

¹In many parts, and many ways, God of old having spoken to the fathers in the prophets,

²אשר נתנו ליורש כל וגם עשה בידו את העולמות׃

²in these last days did speak to us in a Son, whom He appointed heir of all things, through whom also He did make the ages;

³והוא זהר כבודו וצלם ישותו ונושא כל בדבר גבורתו ואחרי עשתו בנפשו טהרת חטאתינו ישב לימין הגדלה במרומים׃

³who being the brightness of the glory, and the impress of His subsistence, bearing up also the all things by the saying of his might — through himself having made a cleansing of our sins, sat down at the right hand of the greatness in the highest,

⁴ויגדל מאד מן המלאכים כאשר השם אשר נחלו יקר הוא משלהם׃

⁴having become so much better than the messengers, as he did inherit a more excellent name than they.

⁵כי אל מי מן המלאכים אמר מעולם בני אתה אני היום ילדתיך ועוד אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן׃

⁵For to which of the messengers said He ever, `My Son thou art — I to-day have begotten thee?` and again, `I will be to him for a father, and he shall be to Me for a son?`

⁶ובהביאו את הבכור שנית לעולם אמר והשתחוו לו כל מלאכים אלהים׃

⁶and when again He may bring in the first-born to the world, He saith, `And let them bow before him — all messengers of God;`

⁷הן על המלאכים הוא אמר עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃

⁷and unto the messengers, indeed, He saith, `Who is making His messengers spirits, and His ministers a flame of fire;`

⁸אך על הבן אמר כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותך׃

⁸and unto the Son: `Thy throne, O God, [is] to the age of the age; a scepter of righteousness [is] the scepter of thy reign;

⁹אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך׃

⁹thou didst love righteousness, and didst hate lawlessness; because of this did He anoint thee — God, thy God — with oil of gladness above thy partners;`

¹⁰ועוד אתה אדני לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃

¹⁰and, `Thou, at the beginning, Lord, the earth didst found, and a work of thy hands are the heavens;

¹¹המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו׃

¹¹these shall perish, and Thou dost remain, and all, as a garment, shall become old,

¹²כלבוש תחליפם ויחלפו ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃

¹²and as a mantle Thou shall roll them together, and they shall be changed, and Thou art the same, and Thy years shall not fail.`

¹³ואל מי מן המלאכים אמר מעולם שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃

¹³And unto which of the messengers said He ever, `Sit at My right hand, till I may make thine enemies thy footstool?`

¹⁴הלא הם כלם רוחות השרת שלוחים לעזרה בעד העתידים לרשת את הישועה׃

¹⁴are they not all spirits of service — for ministration being sent forth because of those about to inherit salvation?