¹הן היה גם לברית הראשונה משפטי העבודה ומקדש ארצי׃

¹It had, indeed, then (even the first tabernacle) ordinances of service, also a worldly sanctuary,

²כי הוקם המשכן החיצון אשר בו המנורה והשלחן ומערכת הלחם והוא נקרא קדש׃

²for a tabernacle was prepared, the first, in which was both the lamp-stand, and the table, and the bread of the presence — which is called `Holy;`

³ומבית לפרכת השנית משכן הנקרא קדש הקדשים׃

³and after the second vail a tabernacle that is called `Holy of holies,`

⁴אשר לו מזבח הזהב לקטרת וארון הברית מצפה זהב כלו ובו צנצנת זהב אשר המן בתוכו ומטה אהרן אשר פרח ולוחות הברית׃

⁴having a golden censer, and the ark of the covenant overlaid all round about with gold, in which [is] the golden pot having the manna, and the rod of Aaron that budded, and the tables of the covenant,

⁵וממעל לו כרובי הכבוד הסככים על הכפרת לא נדבר כעת על כל אחד מהם בפרט׃

⁵and over it cherubim of the glory, overshadowing the mercy-seat, concerning which we are not now to speak particularly.

⁶ואחרי שהוכנו אלה ככה באו הכהנים תמיד אל המשכן החיצון לעבד שם את עבודתם׃

⁶And these things having been thus prepared, into the first tabernacle, indeed, at all times the priests do go in, performing the services,

⁷ואל המשכן אשר לפנים ממנו בא שמה הכהן הגדול לבדו פעם אחת בשנה לא בבלי דם אשר יקריב בעד נפשו ובעד שגגות העם׃

⁷and into the second, once in the year, only the chief priest, not apart from blood, which he doth offer for himself and the errors of the people,

⁸ורוח הקדש מודיע בזאת כי לא נגלה הדרך אל הקדש כל הימים אשר המשכן החיצון יש לו לעמד׃

⁸the Holy Spirit this evidencing that not yet hath been manifested the way of the holy [places], the first tabernacle having yet a standing;

⁹והוא משל על העת ההוה אשר בה מקריבים מנחות וזבחים אשר לא יוכלו להשלים את לבב העבד׃

⁹which [is] a simile in regard to the present time, in which both gifts and sacrifices are offered, which are not able, in regard to conscience, to make perfect him who is serving,

¹⁰אך משפטי הגוף המה עם המאכלות והמשקים והטבילות השנות אשר הושמו עד עת התקון׃

¹⁰only in victuals, and drinks, and different baptisms, and fleshly ordinances — till the time of reformation imposed upon [them].

¹¹אבל המשיח בבאו להיות כהן גדול לטבות העתידות עבר בתוך המשכן המעלה בגדלה ושלמות אשר לא נעשה בידים כלומר אשר איננו בכלל הבריאה הזאת׃

¹¹And Christ being come, chief priest of the coming good things, through the greater and more perfect tabernacle not made with hands — that is, not of this creation —

¹²גם לא בא בדם שעירים ועגלים אלא בדם נפשו בא בפעם אחת אל הקדש פנימה וימצא גאלת עולם׃

¹²neither through blood of goats and calves, but through his own blood, did enter in once into the holy places, age-during redemption having obtained;

¹³כי אם דם הפרים והשעירים ואפר הפרה אשר יזה על הטמאים יקדשם לטהרת גופם׃

¹³for if the blood of bulls, and goats, and ashes of an heifer, sprinkling those defiled, doth sanctify to the purifying of the flesh,

¹⁴אף כי דם המשיח אשר הקריב את עצמו לאלהים ברוח נצחי ובלי מום יטהר לבבכם ממעשי מות לעבד את אלהים חיים׃

¹⁴how much more shall the blood of the Christ (who through the age-during Spirit did offer himself unblemished to God) purify your conscience from dead works to serve the living God?

¹⁵ובעבור זאת הוא גם סרסר לברית חדשה למען אשר יירשו המקראים את הבטחת נחלת עולם אחרי אשר מת לפדות מן הפשעים אשר נעשו תחת הברית הראשונה׃

¹⁵And because of this, of a new covenant he is mediator, that, death having come, for redemption of the transgressions under the first covenant, those called may receive the promise of the age-during inheritance,

¹⁶כי במקום שיש דיתיקי צריך לדעת מות מקימה׃

¹⁶for where a covenant [is], the death of the covenant-victim to come in is necessary,

¹⁷כי רק במות המת תכון דיתיקי ואיננה בתקפה בעוד מקימה בחיים׃

¹⁷for a covenant over dead victims [is] stedfast, since it is no force at all when the covenant-victim liveth,

¹⁸לכן גם הראשונה לא חנכה בלא דם׃

¹⁸whence not even the first apart from blood hath been initiated,

¹⁹כי ככלות משה להגיד לכל העם את כל המצות כתורה לקח דם העגלים והשעירים עם מים ותולעת שני ואזוב ויזרק על הספר ועל כל העם׃

¹⁹for every command having been spoken, according to law, by Moses, to all the people, having taken the blood of the calves and goats, with water, and scarlet wool, and hyssop, he both the book itself and all the people did sprinkle,

²⁰ויאמר הנה דם הברית אשר צוה אלהים אליכם׃

²⁰saying, `This [is] the blood of the covenant that God enjoined unto you,`

²¹וכן הזה מן הדם על המשכן ועל כל כלי השרת׃

²¹and both the tabernacle and all the vessels of the service with blood in like manner he did sprinkle,

²²וכמעט הכל יטהר בדם על פי התורה ואין כפרה בלי שפיכת דם׃

²²and with blood almost all things are purified according to the law, and apart from blood-shedding forgiveness doth not come.

²³לכן דמיוני הדברים שבשמים צריכים להטהר באלה והדברים שבשמים בעצמם צריכים להטהר בזבחים טובים מאלה׃

²³[It is] necessary, therefore, the pattern indeed of the things in the heavens to be purified with these, and the heavenly things themselves with better sacrifices than these;

²⁴כי המשיח לא בא אל הקדש הנעשה בידים שהוא רק דמות האמתי כי אם בא אל עצם השמים לראות עתה בעדנו את פני האלהים׃

²⁴for not into holy places made with hands did the Christ enter — figures of the true — but into the heaven itself, now to be manifested in the presence of God for us;

²⁵אף לא להקריב את נפשו פעמים רבות ככהן הגדול אשר בא שנה בשנה אל הקדש בדם אחרים׃

²⁵nor that he may many times offer himself, even as the chief priest doth enter into the holy places every year with blood of others;

²⁶כי אם כן הוא הלא היה לו לענות פעמים רבות מראשית העולם ועתה בקץ העתים נגלה בפעם אחת כדי לבטל את החטא בזבח נפשו׃

²⁶since it had behoved him many times to suffer from the foundation of the world, but now once, at the full end of the ages, for putting away of sin through his sacrifice, he hath been manifested;

²⁷וכאשר נגזר על בני אדם פעם אחת המות ואחריו הדין׃

²⁷and as it is laid up to men once to die, and after this — judgment,

²⁸כן הקרב המשיח פעם אחת למען שאת חטאי רבים ופעם שנית יראה בלי חטא לישועה למחכים לו׃

²⁸so also the Christ, once having been offered to bear the sins of many, a second time, apart from a sin-offering, shall appear, to those waiting for him — to salvation!