¹כי התורה בהיות בה צל הטבות העתידות ולא מראה עצם הדברים אין ביכלתה להשלים את הקרבים בקרבנות ההם אשר יקריבו תמיד מדי שנה בשנה׃

¹For the law having a shadow of the coming good things — not the very image of the matters, every year, by the same sacrifices that they offer continually, is never able to make perfect those coming near,

²כי לולא זאת חדלו מהביאם באשר המקריבים בהטהרם פעם אחת לא היתה בהם עוד רגשת חטאים׃

²since, would they not have ceased to be offered, because of those serving having no more conscience of sins, having once been purified?

³אבל יש שם הזכרת החטאים שנה בשנה׃

³but in those [sacrifices] is a remembrance of sins every year,

⁴כי דם הפרים והשעירים לא יוכל להסיר חטאים׃

⁴for it is impossible for blood of bulls and goats to take away sins.

⁵ובעבור זאת אמר בבואו לעולם זבח ומנחה לא חפצת גוף כוננת לי׃

⁵Wherefore, coming into the world, he saith, `Sacrifice and offering Thou didst not will, and a body Thou didst prepare for me,

⁶עולה וחטאה לא שאלת׃

⁶in burnt-offerings, and concerning sin-offerings, Thou didst not delight,

⁷אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי לעשות רצונך אלהי׃

⁷then I said, Lo, I come, (in a volume of the book it hath been written concerning me,) to do, O God, Thy will;`

⁸אחרי אמרו למעלה זבח ומנחה עולה וחטאה לא חפצת ולא שאלת אשר יקריבו אתם על פי התורה׃

⁸saying above — `Sacrifice, and offering, and burnt-offerings, and concerning sin-offering Thou didst not will, nor delight in,` — which according to the law are offered —

⁹אז אמר הנה באתי לעשות רצונך אלהי מעביר בזה את הראשונה למען הקים את השניה׃

⁹then he said, `Lo, I come to do, O God, Thy will;` he doth take away the first that the second he may establish;

¹⁰וברצון הזה מקדשים אנחנו על ידי הקרבת קרבן גוף ישוע המשיח בפעם אחת׃

¹⁰in the which will we are having been sanctified through the offering of the body of Jesus Christ once,

¹¹וכל כהן עמד יום יום לשרת ומוסיף פעמים רבות להקריב אתן הקרבנות אשר לא יוכלו לעולם להעביר חטאים׃

¹¹and every priest, indeed, hath stood daily serving, and the same sacrifices many times offering, that are never able to take away sins.

¹²אולם זה אחרי הקריבו זבח אחד על החטאים ישב עד עולם לימין האלהים׃

¹²And He, for sin one sacrifice having offered — to the end, did sit down on the right hand of God, —

¹³וחכה יחכה עד כי יושתו איביו הדם לרגליו׃

¹³as to the rest, expecting till He may place his enemies [as] his footstool,

¹⁴כי הוא בקרבן אחת השלים לנצח את המקדשים׃

¹⁴for by one offering he hath perfected to the end those sanctified;

¹⁵ואף רוח הקדש מעיד לנו על זאת כי אחרי אמרו׃

¹⁵and testify to us also doth the Holy Spirit, for after that He hath said before,

¹⁶זאת הברית אשר אכרת אתם אחרי הימים ההם אמר יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה׃

¹⁶`This [is] the covenant that I will make with them after those days, saith the Lord, giving My laws on their hearts, and upon their minds I will write them,`

¹⁷ולעונם ולחטאתם לא אזכר עוד׃

¹⁷and `their sins and their lawlessness I will remember no more;`

¹⁸והנה באשר נסלחו החטאים אין עוד קרבן עליהם׃

¹⁸and where forgiveness of these [is], there is no more offering for sin.

¹⁹ועתה אחי בהיות לנו בטחון דרך הקדש בדם ישוע׃

¹⁹Having, therefore, brethren, boldness for the entrance into the holy places, in the blood of Jesus,

²⁰דרך חדש וחי אשר חדש לנו בפרכת היא בשרו׃

²⁰which way he did initiate for us — new and living, through the vail, that is, his flesh —

²¹ובהיות לנו כהן גדול על בית אלהים׃

²¹and a high priest over the house of God,

²²נקרבה נא בלבב שלם ובאמונה תמימה מטהרים בהזית לבבנו מרוח רעה ורחוצי בשר במים טהורים׃

²²may we draw near with a true heart, in full assurance of faith, having the hearts sprinkled from an evil conscience, and having the body bathed with pure water;

²³נחזיקה בהודית התקוה בל נמוט כי נאמן המבטיח׃

²³may we hold fast the unwavering profession of the hope, (for faithful [is] He who did promise),

²⁴ונתבוננה זה על זה לעורר אתנו לאהבה ולמעשים טובים׃

²⁴and may we consider one another to provoke to love and to good works,

²⁵ואל נעזב את כנאיתנו כמנהג קצת אנשים כי אם נוכיח איש את אחיו וביותר בראתכם כי קרוב היום׃

²⁵not forsaking the assembling of ourselves together, as a custom of certain [is], but exhorting, and so much the more as ye see the day coming nigh.

²⁶כי אם נחטא בזדון אחרי אשר קבלנו דעת האמת לא ישאר עוד זבח קרבן לכפר על החטא׃

²⁶For we — willfully sinning after the receiving the full knowledge of the truth — no more for sins doth there remain a sacrifice,

²⁷כי אם בעותי הדין העתיד ואש קנאה אשר תאכל את הצררים׃

²⁷but a certain fearful looking for of judgment, and fiery zeal, about to devour the opposers;

²⁸הן איש כי יפר תורת משה מות ימות בלי חמלה על פי שנים עדים או שלשה׃

²⁸any one who did set at nought a law of Moses, apart from mercies, by two or three witnesses, doth die,

²⁹מה תחשבו כמה יגדל הענש הראוי לרמס ברגלו את בן האלהים וחשב לחל את דם הברית אשר הוא מקדש בו ומחרף את רוח החסד׃

²⁹of how much sorer punishment shall he be counted worthy who the Son of God did trample on, and the blood of the covenant did count a common thing, in which he was sanctified, and to the Spirit of the grace did despite?

³⁰כי ידענו את האמר לי נקם ושלם ועוד כי ידין יהוה עמו׃

³⁰for we have known Him who is saying, `Vengeance [is] Mine, I will recompense, saith the Lord;` and again, `The Lord shall judge His people;` —

³¹מה נורא לנפל ביד אלהים חיים׃

³¹fearful [is] the falling into the hands of a living God.

³²אבל זכרו נא את הימים הראשונים כי אז אחרי ארו עיניכם נשאתם כבד ענוים רבים׃

³²And call to your remembrance the former days, in which, having been enlightened, ye did endure much conflict of sufferings,

³³פעם בהיותכם לראי בחרפה ותוגה פעם בהשתתף לאשר הגיע אליהם כזאת׃

³³partly both with reproaches and tribulations being made spectacles, and partly having become partners of those so living,

³⁴כי הצטערתם על מוסרי וגזלת רכושכם סבלתם בשמחה מדעתכם בנפשכם שיש לכם בשמים קנין טוב ממנו וקים לעד׃

³⁴for also with my bonds ye sympathised, and the robbery of your goods with joy ye did receive, knowing that ye have in yourselves a better substance in the heavens, and an enduring one.

³⁵לכן אל תשליכו את בטחונכם כי יש לו שכר רב׃

³⁵Ye may not cast away, then, your boldness, which hath great recompense of reward,

³⁶כי צריכים אתם לסבלנות למען תעשו רצון אלהים ונשאתם את ההבטחה׃

³⁶for of patience ye have need, that the will of God having done, ye may receive the promise,

³⁷כי עוד מעט רגע והבא יבא לא יאחר׃

³⁷for yet a very very little, He who is coming will come, and will not tarry;

³⁸הצדיק באמונתו יחיה ואם יסג אחור לא רצתה נפשי בו׃

³⁸and `the righteous by faith shall live,` and `if he may draw back, My soul hath no pleasure in him,`

³⁹אמנם אנחנו איננו מן הנסוגים אחור לאבדם כי אם מן המאמינים להצלת הנפש׃

³⁹and we are not of those drawing back to destruction, but of those believing to a preserving of soul.