¹כי האמונה היא חסן הבטחון במקוה והוכחת דברים לא נראים׃

¹And faith is of things hoped for a confidence, of matters not seen a conviction,

²ובה נחלו האבות עדות׃

²for in this were the elders testified of;

³באמונה נבין כי העולמות נעשו בדבר האלהים למען אשר יצא הנראה מן הנעלם׃

³by faith we understand the ages to have been prepared by a saying of God, in regard to the things seen not having come out of things appearing;

⁴באמונה הקריב הבל לאלהים זבח טוב מקין אשר היה לו לעדות כי צדיק הוא בהעיד אלהים על מנחתיו ובה עודנו מדבר אחרי מותו׃

⁴by faith a better sacrifice did Abel offer to God than Cain, through which he was testified to be righteous, God testifying of his gifts, and through it, he being dead, doth yet speak.

⁵באמונה לקח חנוך לבלתי ראותו המות ואיננו כי לקח אתו אלהים והועד עליו לפני הלקחו כי את האלהים התהלך׃

⁵By faith Enoch was translated — not to see death, and was not found, because God did translate him; for before his translation he had been testified to — that he had pleased God well,

⁶ובלי אמונה לא יוכל איש להיות רצוי אל האלהים כי כל הקרב אליו צריך להאמין כי יש אלהים וגמול הוא משיב לדרשיו׃

⁶and apart from faith it is impossible to please well, for it behoveth him who is coming to God to believe that He is, and to those seeking Him He becometh a rewarder.

⁷באמונה בנה נח ביראת יהוה את התבה להצלת ביתו אתרי אשר צוה על דברים לא נראים עדין וירשע בה את העולם ויהי לירש הצדקה עקב האמונה׃

⁷By faith Noah, having been divinely warned concerning the things not yet seen, having feared, did prepare an ark to the salvation of his house, through which he did condemn the world, and of the righteousness according to faith he became heir.

⁸באמונה שמע אברהם כאשר נקרא ללכת אל הארץ אשר יירשנה ויצא ולא ידע אנה יבוא׃

⁸By faith Abraham, being called, did obey, to go forth to the place that he was about to receive for an inheritance, and he went forth, not knowing whither he doth go;

⁹באמונה היה גר בארץ ההבטחה כמו בנכריה וישב באהלים הוא ויצחק ויעקב אשר ירשו עמו ההבטחה ההיא׃

⁹by faith he did sojourn in the land of the promise as a strange country, in tabernacles having dwelt with Isaac and Jacob, fellow-heirs of the same promise,

¹⁰כי חכה לעיר אשר יסודתה נאמנה ובונה ומכוננה האלהים׃

¹⁰for he was looking for the city having the foundations, whose artificer and constructor [is] God.

¹¹באמונה שרה גם היא קבלה הכח להזריע ותלד אחרי בלתה כי חשבה לנאמן את המבטיח׃

¹¹By faith also Sarah herself did receive power to conceive seed, and she bare after the time of life, seeing she did judge Him faithful who did promise;

¹²על כן מאחד אשר כמעט מת גופו יצאו ככוכבי השמים לרב וכחול על שפת הים אשר לא יספר׃

¹²wherefore, also from one were begotten — and that of one who had become dead — as the stars of the heaven in multitude, and as sand that [is] by the sea-shore — the innumerable.

¹³כפי אמונה מתו כל אלה ולא השיגו את ההבטחות רק מרחוק ראו אותן ויבטחו וישמחו לקראתן ויודו כי גרים הם ותושבים בארץ׃

¹³In faith died all these, not having received the promises, but from afar having seen them, and having been persuaded, and having saluted [them], and having confessed that strangers and sojourners they are upon the earth,

¹⁴הלא המדברים כזאת יודיעו כי הם מבקשי ארץ מושב׃

¹⁴for those saying such things make manifest that they seek a country;

¹⁵ואם היתה דעתם על הארץ ההיא אשר יצאו ממנה הלא היה בידם לשוב אליה׃

¹⁵and if, indeed, they had been mindful of that from which they came forth, they might have had an opportunity to return,

¹⁶אכן נכספו למושב טוב ממנו והוא בשמים ועל כן לא בוש האלהים להקרא אלהיהם כי הכין להם עיר׃

¹⁶but now they long for a better, that is, an heavenly, wherefore God is not ashamed of them, to be called their God, for He did prepare for them a city.

¹⁷באמונה העלה אברהם את יצחק כאשר נסה ואת יחידו הקריב המקבל את ההבטחות׃

¹⁷By faith Abraham hath offered up Isaac, being tried, and the only begotten he did offer up who did receive the promises,

¹⁸אשר נאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע׃

¹⁸of whom it was said — `In Isaac shall a seed be called to thee;`

¹⁹ויחשב בלבו כי יכול יוכל אלהים להחיות גם את המתים על כן גם הושב אליו להיות למשל׃

¹⁹reckoning that even out of the dead God is able to raise up, whence also in a figure he did receive [him].

²⁰באמונה ברך יצחק את יעקב ואת עשו וידבר על העתידות׃

²⁰By faith, concerning coming things, Isaac did bless Jacob and Esau;

²¹באמונה ברך יעקב את שני בני יוסף לפני מותו וישתחו על ראש המטה׃

²¹by faith Jacob dying — each of the sons of Joseph did bless, and did bow down upon the top of his staff;

²²באמונה הזכיר יוסף בקרב קצו את יציאת בני ישראל ויצו על אדות עצמותיו׃

²²by faith, Joseph dying, concerning the outgoing of the sons of Israel did make mention, and concerning his bones did give command.

²³באמונה הצפינו את משה אבותיו שלשה ירחים אהרי הולדו כראתם את הילד כי טוב הוא ולא יראו את מצות המלך׃

²³By faith Moses, having been born, was hid three months by his parents, because they saw the child comely, and were not afraid of the decree of the king;

²⁴באמונה מאן משה כאשר גדל להקרא בן לבת פרעה׃

²⁴by faith Moses, having become great, did refuse to be called a son of the daughter of Pharaoh,

²⁵ויבחר לסבל את עני עם אלהים מלהתענג לשעה בתענוגי החטא׃

²⁵having chosen rather to be afflicted with the people of God, than to have sin`s pleasure for a season,

²⁶בחשבו את חרפת המשיח לעשר גדול מאצרות מצרים כי הביט אל הגמול׃

²⁶greater wealth having reckoned the reproach of the Christ than the treasures in Egypt, for he did look to the recompense of reward;

²⁷באמונה עזב את ארץ מצרים ולא ירא מחמת המלך כי היה כראה אשר איננו נראה ויתחזק׃

²⁷by faith he left Egypt behind, not having been afraid of the wrath of the king, for, as seeing the Invisible One — he endured;

²⁸באמונה עשה את הפסח ונתינת הדם למען אשר לא יגע המשחית בבכוריהם׃

²⁸by faith he kept the passover, and the sprinkling of the blood, that He who is destroying the first-born might not touch them.

²⁹באמונה עברו את ים סוף ביבשה אשר נסו מצרים גם המה לעבר בו ויטבעו׃

²⁹By faith they did pass through the Red Sea as through dry land, which the Egyptians having received a trial of, were swallowed up;

³⁰באמונה נפלו חומות יריחו אחרי הקיפו אותן שבעת ימים׃

³⁰by faith the walls of Jericho did fall, having been surrounded for seven days;

³¹באמונה לא אבדה רחב הזונה עם הסוררים כי אספה את המרגלים אל ביתה בשלום׃

³¹by faith Rahab the harlot did not perish with those who disbelieved, having received the spies with peace.

³²ומה אמר עוד הן תקצר לי העת אם אספר מעשי גדעון וברק ושמשון ויפתח ודוד ושמואל והנביאים׃

³²And what shall I yet say? for the time will fail me recounting about Gideon, Barak also, and Samson, and Jephthah, David also, and Samuel, and the prophets,

³³אשר באמונה כבשו ממלכות ופעלו צדק והשגו הבטחות וסכרו פי אריות׃

³³who through faith did subdue kingdoms, wrought righteousness, obtained promises, stopped mouths of lions,

³⁴וכבו גבורת האש ונמלטו מפי החרב והתחזקו מחלים ועשו חיל במלחמה והפילו מחנות זרים׃

³⁴quenched the power of fire, escaped the mouth of the sword, were made powerful out of infirmities, became strong in battle, caused to give way camps of the aliens.

³⁵נשים לקחו מתחיה את מתיהן ואחרים רטשו בענוים ולא אבו להנצל למען יזכו לתחיה טובה ממנה׃

³⁵Women received by a rising again their dead, and others were tortured, not accepting the redemption, that a better rising again they might receive,

³⁶מהם נסו בתעלולים ובמכות וגם נמסרו לכבל ומסגר׃

³⁶and others of mockings and scourgings did receive trial, and yet of bonds and imprisonment;

³⁷נסקלו באבנים נסרו במגרה נבחנו ביסורים מתו לפי חרב וינעו עטופי עורת כבשים ועזים בחסר ובעצר רעה ויגון׃

³⁷they were stoned, they were sawn asunder, they were tried; in the killing of the sword they died; they went about in sheepskins, in goatskins — being destitute, afflicted, injuriously treated,

³⁸אשר העולם לא היה כדי להם הם תעו במדבר ובהרים ובמערות ובנקיקי הארץ׃

³⁸of whom the world was not worthy; in deserts wandering, and [in] mountains, and [in] caves, and [in] the holes of the earth;

³⁹וכל אלה אף היתה להם העדות בגלל אמונתם לא קבלו את ההבטחה׃

³⁹and these all, having been testified to through the faith, did not receive the promise,

⁴⁰למען אשר לא ישלמו בלעדינו כי צפה לנו אלהים מקדם טובה יתרה׃

⁴⁰God for us something better having provided, that apart from us they might not be made perfect.