¹הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך׃

¹Wo, spoiler! and thou not spoiled, And treacherous! and they dealt not treacherously with thee, When thou dost finish, O spoiler, thou art spoiled, When thou dost finish dealing treacherously, They deal treacherously with thee.

²יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה׃

²O Jehovah, favour us, for thee we have waited, Be their arm, in the mornings, Yea, our salvation in time of adversity.

³מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים׃

³From the voice of a multitude fled have peoples, From thine exaltation scattered have been nations.

⁴ואסף שללכם אסף החסיל כמשק גבים שוקק בו׃

⁴And gathered hath been your spoil, A gathering of the caterpillar, As a running to and fro of locusts is he running on it.

⁵נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה׃

⁵Set on high is Jehovah, for He is dwelling on high, He filled Zion [with] judgment and righteousness,

⁶והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו׃

⁶And hath been the stedfastness of thy times, The strength of salvation, wisdom, and knowledge, Fear of Jehovah — it [is] His treasure.

⁷הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון׃

⁷Lo, `Their Ariel,` they have cried without, Messengers of peace do weep bitterly.

⁸נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש׃

⁸Desolated have been highways, Ceased hath he who passeth along the path, He hath broken covenant, He hath despised enemies, He hath not esteemed a man.

⁹אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל׃

⁹Mourned, languished hath the land, Confounded hath been Lebanon, Withered hath been Sharon as a wilderness, And shaking are Bashan and Carmel.

¹⁰עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם עתה אנשא׃

¹⁰Now, do I arise, saith Jehovah, Now I am exalted, now I am lifted up.

¹¹תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם׃

¹¹Ye conceive chaff, ye bear stubble, Your spirit! — fire devoureth you.

¹²והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו׃

¹²And peoples have been [as] burnings of lime, Thorns, as sweepings, with fire they burn.

¹³שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי׃

¹³Hear, ye far off, that which I have done, And know, ye near ones, My might.

¹⁴פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה מי יגור לנו מוקדי עולם׃

¹⁴Afraid in Zion have been sinners, Seized hath trembling the profane: Who doth dwell for us — consuming fire, Who doth dwell for us — burnings of the age?

¹⁵הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע׃

¹⁵Whoso is walking righteously, And is speaking uprightly, Kicking against gain of oppressions, Shaking his hands from taking hold on a bribe, Stopping his ear from hearing of blood, And shutting his eyes from looking on evil,

¹⁶הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים׃

¹⁶He high places doth inhabit, Strongholds of rock [are] his high tower, His bread hath been given, his waters stedfast.

¹⁷מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים׃

¹⁷A king in his beauty, see do thine eyes, They see a land afar off.

¹⁸לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים׃

¹⁸Thy heart doth meditate terror, Where [is] he who is counting? Where [is] he who is weighing? Where [is] he who is counting the towers?

¹⁹את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה׃

¹⁹The strong people thou seest not, A people deeper of lip than to be understood, Of a scorned tongue, there is no understanding.

²⁰חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו׃

²⁰See Zion, the city of our meetings, Thine eyes see Jerusalem a quiet habitation, A tent not taken down, Not removed are its pins for ever, And none of its cords are broken.

²¹כי אם שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו׃

²¹But there mighty [is] Jehovah for us, A place of rivers — streams broad of sides, No ship with oars doth go into it, And a mighty ship doth not pass over it.

²²כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו׃

²²For Jehovah our judge, Jehovah our lawgiver, Jehovah our king — He doth save us.

²³נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז׃

²³Left have been thy ropes, They strengthen not rightly their mast, They have not spread out a sail, Then apportioned hath been a prey of much spoil, The lame have taken spoil.

²⁴ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון׃

²⁴Nor doth an inhabitant say, `I was sick,` The people that is dwelling in it, is forgiven of iniquity!