1והחזיקו שבע נשים באיש אחד ביום ההוא לאמר לחמנו נאכל ושמלתנו נלבש רק יקרא שמך עלינו אסף חרפתנו׃
1And taken hold have seven women on one man, In that day, saying, `Our own bread we do eat, And our own raiment we put on, Only, let thy name be called over us, Remove thou our reproach.`
2ביום ההוא יהיה צמח יהוה לצבי ולכבוד ופרי הארץ לגאון ולתפארת לפליטת ישראל׃
2In that day is the Shoot of Jehovah for desire and for honour, And the fruit of the earth For excellence and for beauty to the escaped of Israel.
3והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלם׃
3And it hath been, he who is left in Zion, And he who is remaining in Jerusalem, `Holy` is said of him, Of every one who is written for life in Jerusalem.
4אם רחץ אדני את צאת בנות ציון ואת דמי ירושלם ידיח מקרבה ברוח משפט וברוח בער׃
4If the Lord hath washed away The filth of daughters of Zion, And the blood of Jerusalem purgeth from her midst, By the spirit of judgment, and by the spirit of burning.
5וברא יהוה על כל מכון הר ציון ועל מקראה ענן יומם ועשן ונגה אש להבה לילה כי על כל כבוד חפה׃
5Then hath Jehovah prepared Over every fixed place of Mount Zion, And over her convocations, A cloud by day, and smoke, And the shining of a flaming fire by night, That, over all honour a safe-guard,
6וסכה תהיה לצל יומם מחרב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר׃
6And a covering may be, For a shadow by day from drought, And for a refuge, and for a hiding place, From inundation and from rain!