¹הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה׃

¹Lo, all — hath mine eye seen, Heard hath mine ear, and it attendeth to it.

²כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם׃

²According to your knowledge I have known — also I. I am not fallen more than you.

³אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ׃

³Yet I for the Mighty One do speak, And to argue for God I delight.

⁴ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם׃

⁴And yet, ye [are] forgers of falsehood, Physicians of nought — all of you,

⁵מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה׃

⁵O that ye would keep perfectly silent, And it would be to you for wisdom.

⁶שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו׃

⁶Hear, I pray you, my argument, And to the pleadings of my lips attend,

⁷הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה׃

⁷For God do ye speak perverseness? And for Him do ye speak deceit?

⁸הפניו תשאון אם לאל תריבון׃

⁸His face do ye accept, if for God ye strive?

⁹הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו׃

⁹Is [it] good that He doth search you, If, as one mocketh at a man, ye mock at Him?

¹⁰הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון׃

¹⁰He doth surely reprove you, if in secret ye accept faces.

¹¹הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם׃

¹¹Doth not His excellency terrify you? And His dread fall upon you?

¹²זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם׃

¹²Your remembrances [are] similes of ashes, For high places of clay your heights.

¹³החרישו ממני ואדברה אני ויעבר עלי מה׃

¹³Keep silent from me, and I speak, And pass over me doth what?

¹⁴על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי׃

¹⁴Wherefore do I take my flesh in my teeth? And my soul put in my hand?

¹⁵הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח׃

¹⁵Lo, He doth slay me — I wait not! Only, my ways unto His face I argue.

¹⁶גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא׃

¹⁶Also — He [is] to me for salvation, For the profane cometh not before Him.

¹⁷שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם׃

¹⁷Hear ye diligently my word, And my declaration with your ears.

¹⁸הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק׃

¹⁸Lo, I pray you, I have set in order the cause, I have known that I am righteous.

¹⁹מי הוא יריב עמדי כי עתה אחריש ואגוע׃

¹⁹Who [is] he that doth strive with me? For now I keep silent and gasp.

²⁰אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר׃

²⁰Only two things, O God, do with me: Then from Thy face I am not hidden.

²¹כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני׃

²¹Thy hand put far off from me, And Thy terror let not terrify me.

²²וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני׃

²²And call Thou, and I — I answer, Or — I speak, and answer Thou me.

²³כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני׃

²³How many iniquities and sins have I? My transgression and my sin let me know.

²⁴למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך׃

²⁴Why dost Thou hide Thy face? And reckonest me for an enemy to Thee?

²⁵העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף׃

²⁵A leaf driven away dost Thou terrify? And the dry stubble dost Thou pursue?

²⁶כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי׃

²⁶For Thou writest against me bitter things, And causest me to possess iniquities of my youth:

²⁷ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה׃

²⁷And puttest in the stocks my feet, And observest all my paths, On the roots of my feet Thou settest a print,

²⁸והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃

²⁸And he, as a rotten thing, weareth away, As a garment hath a moth consumed him.