1כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזקו׃
1Surely there is for silver a source, And a place for the gold they refine;
2ברזל מעפר יקח ואבן יצוק נחושה׃
2Iron from the dust is taken, And [from] the firm stone brass.
3קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות׃
3An end hath he set to darkness, And to all perfection he is searching, A stone of darkness and death-shade.
4פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל דלו מאנוש נעו׃
4A stream hath broken out from a sojourner, Those forgotten of the foot, They were low, from man they wandered.
5ארץ ממנה יצא לחם ותחתיה נהפך כמו אש׃
5The earth! from it cometh forth bread, And its under-part is turned like fire.
6מקום ספיר אבניה ועפרת זהב לו׃
6A place of the sapphire [are] its stones, And it hath dust of gold.
7נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה׃
7A path — not known it hath a ravenous fowl, Nor scorched it hath an eye of the kite,
8לא הדריכהו בני שחץ לא עדה עליו שחל׃
8Nor trodden it have the sons of pride, Not passed over it hath the fierce lion.
9בחלמיש שלח ידו הפך משרש הרים׃
9Against the flint he sent forth his hand, He overturned from the root mountains.
10בצורות יארים בקע וכל יקר ראתה עינו׃
10Among rocks, brooks he hath cleaved, And every precious thing hath his eye seen.
11מבכי נהרות חבש ותעלמה יצא אור׃
11From overflowing floods he hath bound, And the hidden thing bringeth out [to] light.
12והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה׃
12And the wisdom — whence is it found? And where [is] this, the place of understanding?
13לא ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים׃
13Man hath not known its arrangement, Nor is it found in the land of the living.
14תהום אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי׃
14The deep hath said, `It [is] not in me,` And the sea hath said, `It is not with me.`
15לא יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה׃
15Gold is not given for it, Nor is silver weighed — its price.
16לא תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר׃
16It is not valued with pure gold of Ophir, With precious onyx and sapphire,
17לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז׃
17Not equal it do gold and crystal, Nor [is] its exchange a vessel of fine gold.
18ראמות וגביש לא יזכר ומשך חכמה מפנינים׃
18Corals and pearl are not remembered, The acquisition of wisdom [is] above rubies.
19לא יערכנה פטדת כוש בכתם טהור לא תסלה׃
19Not equal it doth the topaz of Cush, With pure gold it is not valued.
20והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה׃
20And the wisdom — whence doth it come? And where [is] this, the place of understanding?
21ונעלמה מעיני כל חי ומעוף השמים נסתרה׃
21It hath been hid from the eyes of all living. And from the fowl of the heavens It hath been hidden.
22אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה׃
22Destruction and death have said: `With our ears we have heard its fame.`
23אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה׃
23God hath understood its way, And He hath known its place.
24כי הוא לקצות הארץ יביט תחת כל השמים יראה׃
24For He to the ends of the earth doth look, Under the whole heavens He doth see,
25לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה׃
25To make for the wind a weight, And the waters He meted out in measure.
26בעשתו למטר חק ודרך לחזיז קלות׃
26In His making for the rain a limit, And a way for the brightness of the voices,
27אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה׃
27Then He hath seen and declareth it, He hath prepared it, and also searched it out,
28ויאמר לאדם הן יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינה׃
28And He saith to man: — `Lo, fear of the Lord, that [is] wisdom, And to turn from evil [is] understanding.`