¹ויען אליהוא ויאמר׃

¹And Elihu answereth and saith:

²שמעו חכמים מלי וידעים האזינו לי׃

²Hear, O wise men, my words, And, O knowing ones, give ear to me.

³כי אזן מלין תבחן וחך יטעם לאכל׃

³For the ear doth try words, And the palate tasteth to eat.

⁴משפט נבחרה לנו נדעה בינינו מה טוב׃

⁴Judgment let us choose for ourselves, Let us know among ourselves what [is] good.

⁵כי אמר איוב צדקתי ואל הסיר משפטי׃

⁵For Job hath said, `I have been righteous, And God hath turned aside my right,

⁶על משפטי אכזב אנוש חצי בלי פשע׃

⁶Against my right do I lie? Mortal [is] mine arrow — without transgression.`

⁷מי גבר כאיוב ישתה לעג כמים׃

⁷Who [is] a man like Job? He drinketh scoffing like water,

⁸וארח לחברה עם פעלי און וללכת עם אנשי רשע׃

⁸And he hath travelled for company With workers of iniquity, So as to go with men of wickedness.

⁹כי אמר לא יסכן גבר ברצתו עם אלהים׃

⁹For he hath said, `It doth not profit a man, When he delighteth himself with God.`

¹⁰לכן אנשי לבב שמעו לי חללה לאל מרשע ושדי מעול׃

¹⁰Therefore, O men of heart, hearken to me; Far be it from God to do wickedness, And [from] the Mighty to do perverseness:

¹¹כי פעל אדם ישלם לו וכארח איש ימצאנו׃

¹¹For the work of man he repayeth to him, And according to the path of each He doth cause him to find.

¹²אף אמנם אל לא ירשיע ושדי לא יעות משפט׃

¹²Yea, truly, God doth not do wickedly, And the Mighty doth not pervert judgment.

¹³מי פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה׃

¹³Who hath inspected for Himself the earth? And who hath placed all the habitable world?

¹⁴אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף׃

¹⁴If He doth set on him His heart, His spirit and his breath unto Him He gathereth.

¹⁵יגוע כל בשר יחד ואדם על עפר ישוב׃

¹⁵Expire doth all flesh together, And man to dust returneth.

¹⁶ואם בינה שמעה זאת האזינה לקול מלי׃

¹⁶And if [there is] understanding, hear this, Give ear to the voice of my words.

¹⁷האף שונא משפט יחבוש ואם צדיק כביר תרשיע׃

¹⁷Yea, doth one hating justice govern? Or the Most Just dost thou condemn?

¹⁸האמר למלך בליעל רשע אל נדיבים׃

¹⁸Who hath said to a king — `Worthless,` Unto princes — `Wicked?`

¹⁹אשר לא נשא פני שרים ולא נכר שוע לפני דל כי מעשה ידיו כלם׃

¹⁹That hath not accepted the person of princes, Nor hath known the rich before the poor, For a work of His hands [are] all of them.

²⁰רגע ימתו וחצות לילה יגעשו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד׃

²⁰[In] a moment they die, and at midnight Shake do people, and they pass away, And they remove the mighty without hand.

²¹כי עיניו על דרכי איש וכל צעדיו יראה׃

²¹For His eyes [are] on the ways of each, And all his steps He doth see.

²²אין חשך ואין צלמות להסתר שם פעלי און׃

²²There is no darkness nor death-shade, For workers of iniquity to be hidden there;

²³כי לא על איש ישים עוד להלך אל אל במשפט׃

²³For He doth not suffer man any more, To go unto God in judgment,

²⁴ירע כבירים לא חקר ויעמד אחרים תחתם׃

²⁴He breaketh the mighty — no searching! And He appointeth others in their stead.

²⁵לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו׃

²⁵Therefore He knoweth their works, And He hath overturned by night, And they are bruised.

²⁶תחת רשעים ספקם במקום ראים׃

²⁶As wicked He hath stricken them, In the place of beholders.

²⁷אשר על כן סרו מאחריו וכל דרכיו לא השכילו׃

²⁷Because that against right They have turned aside from after Him, And none of His ways have considered wisely,

²⁸להביא עליו צעקת דל וצעקת עניים ישמע׃

²⁸To cause to come in unto Him The cry of the poor, And the cry of the afflicted He heareth.

²⁹והוא ישקט ומי ירשע ויסתר פנים ומי ישורנו ועל גוי ועל אדם יחד׃

²⁹And He giveth rest, and who maketh wrong? And hideth the face, and who beholdeth it? And in reference to a nation and to a man, [It is] the same.

³⁰ממלך אדם חנף ממקשי עם׃

³⁰From the reigning of a profane man, From the snares of a people;

³¹כי אל אל האמר נשאתי לא אחבל׃

³¹For unto God hath any said: `I have taken away, I do not corruptly,

³²בלעדי אחזה אתה הרני אם עול פעלתי לא אסיף׃

³²Besides [that which] I see, shew Thou me, If iniquity I have done — I do not add?`

³³המעמך ישלמנה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני ומה ידעת דבר׃

³³By thee doth He recompense, That thou hast refused — That thou dost choose, and not I? And what thou hast known, speak.

³⁴אנשי לבב יאמרו לי וגבר חכם שמע לי׃

³⁴Let men of heart say to me, And a wise man is hearkening to me.

³⁵איוב לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכיל׃

³⁵Job — not with knowledge doth he speak, And his words [are] not with wisdom.

³⁶אבי יבחן איוב עד נצח על תשבת באנשי און׃

³⁶My Father! let Job be tried — unto victory, Because of answers for men of iniquity,

³⁷כי יסיף על חטאתו פשע בינינו יספוק וירב אמריו לאל׃

³⁷For he doth add to his sin, Transgression among us he vomiteth, And multiplieth his sayings to God.