1ואולם שמע נא איוב מלי וכל דברי האזינה׃
1And yet, I pray thee, O Job, Hear my speech and [to] all my words give ear.
2הנה נא פתחתי פי דברה לשוני בחכי׃
2Lo, I pray thee, I have opened my mouth, My tongue hath spoken in the palate.
3ישר לבי אמרי ודעת שפתי ברור מללו׃
3Of the uprightness of my heart [are] my sayings, And knowledge have my lips clearly spoken.
4רוח אל עשתני ונשמת שדי תחיני׃
4The Spirit of God hath made me, And the breath of the Mighty doth quicken me.
5אם תוכל השיבני ערכה לפני התיצבה׃
5If thou art able — answer me, Set in array before me — station thyself.
6הן אני כפיך לאל מחמר קרצתי גם אני׃
6Lo, I [am], according to thy word, for God, From the clay I — I also, have been formed.
7הנה אמתי לא תבעתך ואכפי עליך לא יכבד׃
7Lo, my terror doth not frighten thee, And my burden on thee is not heavy.
8אך אמרת באזני וקול מלין אשמע׃
8Surely — thou hast said in mine ears, And the sounds of words I hear:
9זך אני בלי פשע חף אנכי ולא עון לי׃
9`Pure [am] I, without transgression, Innocent [am] I, and I have no iniquity.
10הן תנואות עלי ימצא יחשבני לאויב לו׃
10Lo, occasions against me He doth find, He doth reckon me for an enemy to Him,
11ישם בסד רגלי ישמר כל ארחתי׃
11He doth put in the stocks my feet, He doth watch all my paths.`
12הן זאת לא צדקת אענך כי ירבה אלוה מאנוש׃
12Lo, [in] this thou hast not been righteous, I answer thee, that greater is God than man.
13מדוע אליו ריבות כי כל דבריו לא יענה׃
13Wherefore against Him hast thou striven, When [for] all His matters He answereth not?
14כי באחת ידבר אל ובשתים לא ישורנה׃
14For once doth God speak, and twice, (He doth not behold it.)
15בחלום חזיון לילה בנפל תרדמה על אנשים בתנומות עלי משכב׃
15In a dream — a vision of night, In the falling of deep sleep on men, In slumberings on a bed.
16אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם׃
16Then He uncovereth the ear of men, And for their instruction sealeth:
17להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה׃
17To turn aside man [from] doing, And pride from man He concealeth.
18יחשך נפשו מני שחת וחיתו מעבר בשלח׃
18He keepeth back his soul from corruption, And his life from passing away by a dart.
19והוכח במכאוב על משכבו וריב עצמיו אתן׃
19And he hath been reproved With pain on his bed, And the strife of his bones [is] enduring.
20וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה׃
20And his life hath nauseated bread, And his soul desirable food.
21יכל בשרו מראי ושפי עצמותיו לא ראו׃
21His flesh is consumed from being seen, And high are his bones, they were not seen!
22ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים׃
22And draw near to the pit doth his soul, And his life to those causing death.
23אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו׃
23If there is by him a messenger, An interpreter — one of a thousand, To declare for man his uprightness:
24ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר׃
24Then He doth favour him and saith, `Ransom him from going down to the pit, I have found an atonement.`
25רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו׃
25Fresher [is] his flesh than a child`s, He returneth to the days of his youth.
26יעתר אל אלוה וירצהו וירא פניו בתרועה וישב לאנוש צדקתו׃
26He maketh supplication unto God, And He accepteth him. And he seeth His face with shouting, And He returneth to man His righteousness.
27ישר על אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי׃
27He looketh on men, and saith, `I sinned, And uprightness I have perverted, And it hath not been profitable to me.
28פדה נפשי מעבר בשחת וחיתי באור תראה׃
28He hath ransomed my soul From going over into the pit, And my life on the light looketh.`
29הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר׃
29Lo, all these doth God work, Twice — thrice with man,
30להשיב נפשו מני שחת לאור באור החיים׃
30To bring back his soul from the pit, To be enlightened with the light of the living.
31הקשב איוב שמע לי החרש ואנכי אדבר׃
31Attend, O Job, hearken to me, Keep silent, and I — I do speak.
32אם יש מלין השיבני דבר כי חפצתי צדקך׃
32If there are words — answer me, Speak, for I have a desire to justify thee.
33אם אין אתה שמע לי החרש ואאלפך חכמה׃
33If there are not — hearken thou to me, Keep silent, and I teach thee wisdom.